ינון עובדיה ברכה
Member
כתב בקובץ חידושים מפתיעים על מעשיות חז"ל[1] בזה"ל: יש סגולה מפורסמת להרחיק עכברים - לתלות את תמונתו של רבי ישעיה ב"ר משה מקרעסטיר זי"ע. והנה יש שמועה שהוא עצמו נתן את תמונתו כסגולה נגד עכברים, ודבר זה נראה בעיניי קצת מוזר, דלא מצינו שום חכם מחכמי ישראל שיחלק את תמונתו. ובאמת בספר פאר הדור שיצא עליו הביאו את השמועה הזו וכתבו שאי אפשר לומר כך, מכיון שהוא עצמו התנגד שיצלמו אותו, וכשהוצרך להצטלם לצורך דרכון, ביקש שיצלמו אותו מהצד - וזו התמונה המפורסמת שלו שרואים אותו מהצד, ואם כן, איך אפשר לומר שהוא עצמו חילק את תמונתו לסגולה?!
ואומנם הביאו שם בספר שהוא פעל בחייו ישועות בנושא של העכברים. ולפי זה יתכן שכתוצאה מכך נוצרה הסגולה המפורסמת, כיון שאמרו הציבור לאחר מותו, כמו שבחייו הוא פעל בנושא של הרחקת עכברים, ממילא גם תמונתו תועיל לאחר מותו.
וכתב, אם כן, מדוע באמת מועילה הסגולה, וכמו שיש הרבה סיפורים על כך, והלא איזו סברא יש בדבר שהתמונה תרחיק עכברים? ונראה לי דבאמת אין שום סגולה בעצם התמונה, אלא מכיון שאנשים האמינו בזכותו של הצדיק, הם נושעו בעקבות כך.
עוד ביאר עניין זה על פי מה שמסופר בירושלמי הנ"ל עם רבי פנחס בן יאיר, שהזהיר את בני העיר על הפרשת מעשרות ונעלמו העכברים.
וכן שמע מעשה שהגיע אדם להגר"ח קנייבסקי זצ"ל ואמר לו שיש לו עכברים בדירה. אמר לו הרב שיעשר גם מה שקונה עם הכשר, והלה אמר שהוא מעשר, אבל אחר כך הוא שם על ליבו, שהוא משתמש במטבע של קרן המעשרות ששייכת לחמיו, וקרן המעשרות עשו על כך תנאי שאין רשות לעשות כן.
והוסיף שקרא על איזו אשה שהיו לה עכברים בדירה ואמרו לה שתיתן צדקה. היא אמרה, דבאמת היא היתה רגילה לתת צדקה והפסיקה, וכשחזרה לתת צדקה, נעלמו העכברים. [ועיין לקמן].
וכידוע שר' ישעיה בן ר' משה היה עוסק רבות במצות הצדקה באופן מיוחד, ואולי לכן תולים את תמונתו כדי להזכיר את זכות הצדקות שעשה ועל ידי כך להגן מפני העכברים.
וכמובן כמו כל הסגולות - גם סגולה זו אינה עובדת במאה אחוז, אבל יש הרבה סיפורים על הצלחה בכך. עכת"ד הקובץ הנ"ל[2].
עוד יש שכתבו אודות תמונה ידועה זו שעשתה שם ואות על הסגולה שבעצם הצבתה היא תואר פני קודשו של הצדיק הפלאי הרה"ק רבי ישעיה מקרעסטיר זי"ע, שמייחסים לה סגולה שמימית נגד מכת עכברים.
האם יש סימוכין לכך?
שמועה בלתי מהימנה אומרת, שהרה"ק עצמו העניק את התמונה לאיש שחילה פניו אודות מכת העכברים העושה שמות באסמיו[3], והורה לו לתלותה לסגולה.
אך בספר מופת הדור[4] מתנערים בנחרצות מן האגדה העממית ודוחים אותה מכל וכל. רבינו אכן חולל בחייו אותות ומופתים בסילוק מכת עכברים מבתי ישראל, ומסופר גדולות ונצורות על יהודים, שביקשו ברכתו להיפטר מן הרוחשים המאוסים ונתברכו בדרך פלאית, אך לטענתם מעולם לא הורה הרה"ק על תליית תמונתו לשם כך.
לא זו בלבד, אלא שאף הוא - כמרבית צדיקי דורו - התנגד בכל מאודו לצילום דמות דיוקנו. קפידא זו קיבל מרבו הרה"ק מליסקא זי"ע, שכשראה בבית אחד ממקורביו את תמונת רבו הרה"ק ה'ישמח משה' מאוהעל זי"ע, פקד להסירה.
ומסופר שם[5], שכשחתנו הרה"צ רבי ישראל לנדא שמע על הסגולה שמייחסים לתמונות חמיו הגדול, התמרמר מאוד וטען: 'הרי חותני הקדוש הקפיד מאוד שלא לצלמו, ואיך מעיזים לעבור על רצון קודשו?!' כאשר הוסיפו ואמרו לו שזה מביא ישועה לבתי ישראל מן העכברים, הגיב במליצת לשון: 'אם לא למענו' - הללו אין עושים זאת לרצון קודשו של חותני, ואילו 'מעש' (בהגייה הנשמעת 'מייז' = עכבר באידיש) בשביל העכברים עושים כן...
התמונה הידועה צולמה באחרית ימיו של הרה"ק, כאשר איווה להשתטח על ציון רבו הרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע והוכרח להנפיק פספורט עם צורת פניו, אז ביקש ממקורביו שיפעלו עבורו אצל פקידי הממשל לפוטרו מחובת הצילום ולאשר לו פספורט ללא תמונה. משלא עלתה השתדלותם יפה, ביקש שלפחות ירשוהו להישאר עם הכובע על ראשו בעת הצילום, וכן שיצלמוהו מן הצד שלא יראו את פניו בשלמות (דקיל טפי)[6].
למעשה התבקש הצלם הגוי לצלם 6 תמונות, כאשר בני הבית מצניעים באמתחתם עותקים, ואחר הסתלקותו לחיי עד הוציאום ממחבואם.
עוד מסופר בספר הנ"ל, שבנו הרה"ק רבי אברהם, שידע על עגמת נפשו של אביו מצילום התמונות, ביקש לאסוף את 6 העותקים ולבערם, ואף העניק תמורתם מתנות יקרות ערך לאנשים שהחזיקו בהם, אך איש אחד הספיק להעתיק מאחת התמונות טרם ביעורה וממנו נפוצה התמונה לכל קצווי תבל.
ויצוין לדבריו של הגה"צ ר' אליעזר דוד פרידמן ז"ל בספר מפי ספרים וסופרים[7] שכתב, דמות דיוקנו מקובל לשמירה גדולה כנגד עכברים ושאר מרעין בישין, ומאנשים נאמנים וישרים שמעתי שניצלו על ידי זה באופן נפלא ובניסים גלויים מבדיקת מוכסין וכיוצא בזה.
ולפי אחת הגרסאות, יהודי בעל אסם[8] תבואה גדול הגיע להתלונן בפניו שמאות עכברים פשטו על מחסניו, וכל מה שעשה לגרשם לא עלה בידו. הרבי קרא לשנים מנכבדי העיירה והקים מושב בית דין מיוחד, שם גזר על העכברים שיסתלקו, וכך היה!
וגרסה אחרת מספרת, שיהודי ערק מהצבא ובשל כך נגזר עליו מיתה. משפחתו באה להתחנן לפני הצדיק, והוא הבטיח להם כי יפעל לישועתם. ואכן, כאשר שמש בית המשפט בא להעלות את תיקו של היהודי מחדרו של השופט, הוא גילה להפתעתו כי התיק נאכל כולו על ידי... עכברים.
ואם כי אין בידינו לקבוע מסמרות לכאן או לכאן, אולם הנח להן לישראל, שכבר נפוצה ביניהן הסגולה כדבר שריר וקיים ובני נביאים הם...[9]
וכשנשאל הגאון הגדול רבי בן ציון מוצפי שליט"א[10] בזה"ל: לשכנים שלנו יש עכברים בבית, הניסיונות להיפטר מהם לא עזרו. ביקשו ממני לצלם תמונה של רב כסגולה להבריח אותם. האם מותר? והשיב: הכל בסדר?! אתם רציניים...?!
שוב נשאל הרה"ג שליט"א[11] בזה"ל: יש תמונה של אדמו"ר צדיק שאומרים, שאם יש מקום עם עכברים לתלות את התמונה שלו, שזה סגולה בדוקה לסלקם. השאלה האם מותר לעשות את זה או שזה ביזיון לצדיק? והשיב: ברוך שומר פתאים. אני מכיר אישית אדם שקנה את התמונה ולא היו לו עכברים בביתו ותלה אותה ובאו העכברים! ע"כ.
[1] (גוטסמן, חלק יא עמ' 26).
[2] וע"ע בקטלוג קדם (מכירה מקוונת 25 עמ' 15 מספר 64) שכתב בזה"ל: דף בודד תמונת האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר מקרסטיר, צורת איש לב טוב אוהב הבריות וחונן אביונים ודלים, תצלום מודפס של האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (המכונה ר' ישייע'לה קרעסטירער, מהונגריה אחרי תרפ"ה). דף בודד נייר עבה נדפס לאחר פטירתו של רבי ישעיה שטיינער, אשר נפטר בנשיקה כמיתת מרע"ה יום ג' לחודש אייר שנת תרפ"ה לפ"ק. ידועה הסגולה הנפוצה לתלות את תמונתו בבית כשמירה מפני עכברים. הצדיק הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (תרי"ב - תרפ"ה אוצר הרבנים 11765) תלמידו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל 'אך פרי תבואה'. התייתם מאביו בגיל 3 ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא, והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש (גם בתקופת אדמו"רותו, כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו, היה חותם בחותמתו ובמכתביו 'שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא'. גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז (שאמר עליו, כי 'מפתח של פרנסה' נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר). עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו. צדיק עממי מפורסם. מכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. נודע לרבים כפועל ישועות, ועד היום הזה יש שתולין את תמונת פני קודשו כסגולה להינצל מעכברים משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו 'מי באר ישע'יהו'. ע"כ.
[3] עיין לקמן מהו.
[4] לתולדות הרה"ק (ארה"ב תשע"א).
[5] (עמ' תצ).
[6] עכיו"ב ע"ע ביבי"א (ח"ג חיו"ד סי' ח).
[7] (אבות, עמ' צא).
[8] (אסם - הוא מבנה חקלאי המשמש לאחסון תבואה).
[9] מגליון המבשר תורני (ערש"ק פר' אחרי קדושים ה' אייר תשע"ח גיליון 490 עמ' ו).
[10] (בדורש ציון שאלה 164618).
[11] (שם שאלה 89675).
ואומנם הביאו שם בספר שהוא פעל בחייו ישועות בנושא של העכברים. ולפי זה יתכן שכתוצאה מכך נוצרה הסגולה המפורסמת, כיון שאמרו הציבור לאחר מותו, כמו שבחייו הוא פעל בנושא של הרחקת עכברים, ממילא גם תמונתו תועיל לאחר מותו.
וכתב, אם כן, מדוע באמת מועילה הסגולה, וכמו שיש הרבה סיפורים על כך, והלא איזו סברא יש בדבר שהתמונה תרחיק עכברים? ונראה לי דבאמת אין שום סגולה בעצם התמונה, אלא מכיון שאנשים האמינו בזכותו של הצדיק, הם נושעו בעקבות כך.
עוד ביאר עניין זה על פי מה שמסופר בירושלמי הנ"ל עם רבי פנחס בן יאיר, שהזהיר את בני העיר על הפרשת מעשרות ונעלמו העכברים.
וכן שמע מעשה שהגיע אדם להגר"ח קנייבסקי זצ"ל ואמר לו שיש לו עכברים בדירה. אמר לו הרב שיעשר גם מה שקונה עם הכשר, והלה אמר שהוא מעשר, אבל אחר כך הוא שם על ליבו, שהוא משתמש במטבע של קרן המעשרות ששייכת לחמיו, וקרן המעשרות עשו על כך תנאי שאין רשות לעשות כן.
והוסיף שקרא על איזו אשה שהיו לה עכברים בדירה ואמרו לה שתיתן צדקה. היא אמרה, דבאמת היא היתה רגילה לתת צדקה והפסיקה, וכשחזרה לתת צדקה, נעלמו העכברים. [ועיין לקמן].
וכידוע שר' ישעיה בן ר' משה היה עוסק רבות במצות הצדקה באופן מיוחד, ואולי לכן תולים את תמונתו כדי להזכיר את זכות הצדקות שעשה ועל ידי כך להגן מפני העכברים.
וכמובן כמו כל הסגולות - גם סגולה זו אינה עובדת במאה אחוז, אבל יש הרבה סיפורים על הצלחה בכך. עכת"ד הקובץ הנ"ל[2].
עוד יש שכתבו אודות תמונה ידועה זו שעשתה שם ואות על הסגולה שבעצם הצבתה היא תואר פני קודשו של הצדיק הפלאי הרה"ק רבי ישעיה מקרעסטיר זי"ע, שמייחסים לה סגולה שמימית נגד מכת עכברים.
האם יש סימוכין לכך?
שמועה בלתי מהימנה אומרת, שהרה"ק עצמו העניק את התמונה לאיש שחילה פניו אודות מכת העכברים העושה שמות באסמיו[3], והורה לו לתלותה לסגולה.
אך בספר מופת הדור[4] מתנערים בנחרצות מן האגדה העממית ודוחים אותה מכל וכל. רבינו אכן חולל בחייו אותות ומופתים בסילוק מכת עכברים מבתי ישראל, ומסופר גדולות ונצורות על יהודים, שביקשו ברכתו להיפטר מן הרוחשים המאוסים ונתברכו בדרך פלאית, אך לטענתם מעולם לא הורה הרה"ק על תליית תמונתו לשם כך.
לא זו בלבד, אלא שאף הוא - כמרבית צדיקי דורו - התנגד בכל מאודו לצילום דמות דיוקנו. קפידא זו קיבל מרבו הרה"ק מליסקא זי"ע, שכשראה בבית אחד ממקורביו את תמונת רבו הרה"ק ה'ישמח משה' מאוהעל זי"ע, פקד להסירה.
ומסופר שם[5], שכשחתנו הרה"צ רבי ישראל לנדא שמע על הסגולה שמייחסים לתמונות חמיו הגדול, התמרמר מאוד וטען: 'הרי חותני הקדוש הקפיד מאוד שלא לצלמו, ואיך מעיזים לעבור על רצון קודשו?!' כאשר הוסיפו ואמרו לו שזה מביא ישועה לבתי ישראל מן העכברים, הגיב במליצת לשון: 'אם לא למענו' - הללו אין עושים זאת לרצון קודשו של חותני, ואילו 'מעש' (בהגייה הנשמעת 'מייז' = עכבר באידיש) בשביל העכברים עושים כן...
התמונה הידועה צולמה באחרית ימיו של הרה"ק, כאשר איווה להשתטח על ציון רבו הרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע והוכרח להנפיק פספורט עם צורת פניו, אז ביקש ממקורביו שיפעלו עבורו אצל פקידי הממשל לפוטרו מחובת הצילום ולאשר לו פספורט ללא תמונה. משלא עלתה השתדלותם יפה, ביקש שלפחות ירשוהו להישאר עם הכובע על ראשו בעת הצילום, וכן שיצלמוהו מן הצד שלא יראו את פניו בשלמות (דקיל טפי)[6].
למעשה התבקש הצלם הגוי לצלם 6 תמונות, כאשר בני הבית מצניעים באמתחתם עותקים, ואחר הסתלקותו לחיי עד הוציאום ממחבואם.
עוד מסופר בספר הנ"ל, שבנו הרה"ק רבי אברהם, שידע על עגמת נפשו של אביו מצילום התמונות, ביקש לאסוף את 6 העותקים ולבערם, ואף העניק תמורתם מתנות יקרות ערך לאנשים שהחזיקו בהם, אך איש אחד הספיק להעתיק מאחת התמונות טרם ביעורה וממנו נפוצה התמונה לכל קצווי תבל.
ויצוין לדבריו של הגה"צ ר' אליעזר דוד פרידמן ז"ל בספר מפי ספרים וסופרים[7] שכתב, דמות דיוקנו מקובל לשמירה גדולה כנגד עכברים ושאר מרעין בישין, ומאנשים נאמנים וישרים שמעתי שניצלו על ידי זה באופן נפלא ובניסים גלויים מבדיקת מוכסין וכיוצא בזה.
ולפי אחת הגרסאות, יהודי בעל אסם[8] תבואה גדול הגיע להתלונן בפניו שמאות עכברים פשטו על מחסניו, וכל מה שעשה לגרשם לא עלה בידו. הרבי קרא לשנים מנכבדי העיירה והקים מושב בית דין מיוחד, שם גזר על העכברים שיסתלקו, וכך היה!
וגרסה אחרת מספרת, שיהודי ערק מהצבא ובשל כך נגזר עליו מיתה. משפחתו באה להתחנן לפני הצדיק, והוא הבטיח להם כי יפעל לישועתם. ואכן, כאשר שמש בית המשפט בא להעלות את תיקו של היהודי מחדרו של השופט, הוא גילה להפתעתו כי התיק נאכל כולו על ידי... עכברים.
ואם כי אין בידינו לקבוע מסמרות לכאן או לכאן, אולם הנח להן לישראל, שכבר נפוצה ביניהן הסגולה כדבר שריר וקיים ובני נביאים הם...[9]
וכשנשאל הגאון הגדול רבי בן ציון מוצפי שליט"א[10] בזה"ל: לשכנים שלנו יש עכברים בבית, הניסיונות להיפטר מהם לא עזרו. ביקשו ממני לצלם תמונה של רב כסגולה להבריח אותם. האם מותר? והשיב: הכל בסדר?! אתם רציניים...?!
שוב נשאל הרה"ג שליט"א[11] בזה"ל: יש תמונה של אדמו"ר צדיק שאומרים, שאם יש מקום עם עכברים לתלות את התמונה שלו, שזה סגולה בדוקה לסלקם. השאלה האם מותר לעשות את זה או שזה ביזיון לצדיק? והשיב: ברוך שומר פתאים. אני מכיר אישית אדם שקנה את התמונה ולא היו לו עכברים בביתו ותלה אותה ובאו העכברים! ע"כ.
[1] (גוטסמן, חלק יא עמ' 26).
[2] וע"ע בקטלוג קדם (מכירה מקוונת 25 עמ' 15 מספר 64) שכתב בזה"ל: דף בודד תמונת האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר מקרסטיר, צורת איש לב טוב אוהב הבריות וחונן אביונים ודלים, תצלום מודפס של האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (המכונה ר' ישייע'לה קרעסטירער, מהונגריה אחרי תרפ"ה). דף בודד נייר עבה נדפס לאחר פטירתו של רבי ישעיה שטיינער, אשר נפטר בנשיקה כמיתת מרע"ה יום ג' לחודש אייר שנת תרפ"ה לפ"ק. ידועה הסגולה הנפוצה לתלות את תמונתו בבית כשמירה מפני עכברים. הצדיק הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (תרי"ב - תרפ"ה אוצר הרבנים 11765) תלמידו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל 'אך פרי תבואה'. התייתם מאביו בגיל 3 ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא, והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש (גם בתקופת אדמו"רותו, כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו, היה חותם בחותמתו ובמכתביו 'שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא'. גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז (שאמר עליו, כי 'מפתח של פרנסה' נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר). עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו. צדיק עממי מפורסם. מכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. נודע לרבים כפועל ישועות, ועד היום הזה יש שתולין את תמונת פני קודשו כסגולה להינצל מעכברים משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו 'מי באר ישע'יהו'. ע"כ.
[3] עיין לקמן מהו.
[4] לתולדות הרה"ק (ארה"ב תשע"א).
[5] (עמ' תצ).
[6] עכיו"ב ע"ע ביבי"א (ח"ג חיו"ד סי' ח).
[7] (אבות, עמ' צא).
[8] (אסם - הוא מבנה חקלאי המשמש לאחסון תבואה).
[9] מגליון המבשר תורני (ערש"ק פר' אחרי קדושים ה' אייר תשע"ח גיליון 490 עמ' ו).
[10] (בדורש ציון שאלה 164618).
[11] (שם שאלה 89675).