• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

תמצית התשובות בסוף היביע אומר [מפתחות]

מי כתב את תמצית התשובות שבסוף ה"יביע אומר"? מרן בעצמו? או לכה"פ הוא ראה את זה?
יש פעמים שיש שינוי בין מה שמרן העלה ביבי"א לבין מה שנכתב בתמצית ההלכות...
זה העתק של כל המפתחות של סוף היביע אומר, מרן כתב את זה. וכבר יש על זה הוכחה לגבי לדר... צא ובחן.
 
זה העתק של כל המפתחות של סוף היביע אומר, מרן כתב את זה. וכבר יש על זה הוכחה לגבי לדר... צא ובחן.
לא הבנתי, אז איך יכול להיות שיש סתירה בין מה שנכתב במפתחות בסוף (שמסכם את מה שהעלה בהלכות) לבין מה שנכתב בסי' עצמו? (הוא עצמו כתב את זה על כל החלקים?)
* לגבי ההוכחה מלדר, איני יודע מה הכוונה, ואשמח למקור...
 
א"כ יש לי שאלה.
ביבי"א ח"ט סי' ע"ד מרן זצ"ל דן בעניין לתת במשלוח מנות מאכל אחד המתחלק לשניים, האם יוצא יד"ח, והביא את דברי הרמב"ם שמשמע שאם שלח כשיעור שתי מנות יצא, והביא ע"כ את דברי הערוך השולחן שפירש את דברי הרמב"ם בשני מיני בשר וגם לדעתו ברור שצריך שני מיני אוכלים. וכ"כ במקראי קודש ובשו"ת מי יהודה. והוסיף להביא את החולקים והזכיר את דברי הציץ אליעזר ושכן מוכח מדברי מהר"י חאגיז הקרבן מנחה שמהני. [וסיים "וע"ע להפמ"ג בראש יוסף ובשו"ת אפרקסתא דעניא, ודו"ק"]

ואמנם לא פשט להדיא מה הדין, אך בחזו"ע פורים דיני משלוח מנות סעיף ה' (ושם אות י"ב) כתב שאינו יוצא יד"ח משלוח מנות במין מאכל אחד (וכדברי הערוך השולחן בדעת הרמב"ם), ועל דברי הרמב"ם הנ"ל כתב לפרש שמדובר באחד מטוגן ואחד מבושל שנחשבים כשני מנות (וכ"כ בהוספות ומילואים ביבי"א שם).

אך במפתחות ותוכן העניינים כתב: "השולח מין אחד של מאכל, ויש בו כדי חלוקה לשתי מנות, יוצא בו ידי חובת משלוח מנות, ואין צריך שיהיו שני מינים שונים".

[ודע שאם שולח מין אחד שיש בו כדי חלוקה לשתי מנות, לכאורה משמע מלשון הרמב"ם (פ"ב הט"ו), חייב אדם לשלוח לחבירו "שתי מנות בשר" או שני מיני תבשיל, שאם שלח בשר כשיעור שתי מנות יצא. אבל הערוך השלחן (סי' תרצה אות יד) כתב, שברור שצריך שיהיו שני מיני אוכלים, וד' הרמב"ם מיירי בשני מיני בשר. וכ"כ במקראי קודש (פורים סי' לח) שצריך שיהיה הבשר מאיברים שונים. ע"ש. וכ"כ בשו"ת מי יהודה (א"ח סי' פו) דלא מהני משלוח מנות ממין אחד. ע"ש. אבל בשו"ת ציץ אליעזר חלק יד (סי' סה) העלה דמהני, ושכן מוכח מד' מהר"י חאגיז בקרבן מנחה (אות שפה). וע"ע להפמ"ג בראש יוסף (מגילה ז א), ובשו"ת אפרקסתא דעניא (סי' כה). ודו"ק.

הוספות ומילואים: בענין השולח מין אחד שיש בו כדי חלוקה לשתי מנות, שהוכחנו מלשון הרמב"ם שחייב לשלוח לחבירו "שתי מנות בשר", דמהני, יש לדחות דמיירי שאחד מטוגן ואחד מבושל שנחשבים כשתי מנות.]
 
נ"ל דלק"מ, שאכן ביבי"א הביא בזה מחלו' פוסקים לכאן ולכאן, והיקל בזה מאחר דהוא מילתא דרבנן כנכתב במפתחות. ואח"כ בחזו"ע ראה שרוה"פ ס"ל לא כן, וגם הדיוק ברמב"ם אינו מוכרח, ולכן הכריע שבעי' ב' מינים דווקא. והרי הוא כתב להדיא במילואי' ליבי"א וציין לחזו"ע פורים, וכתב ומ"ש להוכיח מהרמב"ם יש לדחות וכו', נראה ברור שהיה דעתו בתחילה נוטה יותר כהפוסקים שסגי בחלוקה לב' מנות.
 
חזור
חלק עליון