• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

תנור וכירים כֵּלִים הַמִּטַּלְטְלִין הֵם - ?

גרינפלד

Well-known member
רש"י ויקרא פרק יא פסוק לה:
תנור וכירים - כֵּלִים הַמִּטַּלְטְלִין הֵם, וְהֵן שֶׁל חֶרֶס וְיֵשׁ לָהֶן תָּוֶךְ, וְשׁוֹפֵת עַל נֶקֶב הֶחָלָל אֶת הַקְּדֵרָה, וּשְׁנֵיהֶם פִּיהֶם לְמַעְלָה:

וידועה התמיהה, שיש כמה גמרות שמתבאר שזה מחובר (עי' שבת קכ"ה א'), וכן הגור אריה הביא כמה משניות שמבואר שתנור מחובר טמא, וכמו שכתב הרמב"ם.

וב'משנה כפשוטה' (כלים) פירשו שכוונת רש"י שזה היה חיבור חלש שקל לטלטל, וצריך עיון אם זו כוונת רש"י,
גם עי' רש"י שבת (מ"ח ב' ד"ה בית הפך) "כירה זו מטלטלת היא", והרי"ד שם חולק,
והעיר הגראי"ש גריינימן שליט"א שרש"י לשיטתו כאן שכירה שמקבלת טומאה היא מטלטלת,
ואולי גם שם אפשר לפרש כמו המשנה כפשוטה, ומובן רש"י לשיטתו.
 
וב'משנה כפשוטה' (כלים) פירשו שכוונת רש"י שזה היה חיבור חלש שקל לטלטל,
ואולי אפשר להוסיף שיתכן שהתנורים בזמן רש"י היו מחוברים חזק,
וביחס לזה כתב רש"י שזה מטלטל, שלא יטעו שכוונת התורה בתנורים של כעין זמנו,
מיהו שאר הראשונים נראה שגם אם מחוברים חיבור חזק מטמא.
 
ואולי אפשר להוסיף שיתכן שהתנורים בזמן רש"י היו מחוברים חזק,
וביחס לזה כתב רש"י שזה מטלטל, שלא יטעו שכוונת התורה בתנורים של כעין זמנו,
מיהו שאר הראשונים נראה שגם אם מחוברים חיבור חזק מטמא.​
שו"ר ברש"י פסחים (דף לא עמוד ב) שנראה להדיא כך:
פת פורני - פת גדולה האפויה בתנור גדול כעין תנורים שלנו שהתנורים שלהם היו קטנים ומיטלטלין ופיהם למעלה ומדביקין הפת בדפנות שאין אופין בה אלא פתים קטנים ואורחא דמילתא נקט דאיידי דחשיבי שקיל ליה במשכון:
 
רש"י ויקרא פרק יא פסוק לה:
תנור וכירים - כֵּלִים הַמִּטַּלְטְלִין הֵם, וְהֵן שֶׁל חֶרֶס וְיֵשׁ לָהֶן תָּוֶךְ, וְשׁוֹפֵת עַל נֶקֶב הֶחָלָל אֶת הַקְּדֵרָה, וּשְׁנֵיהֶם פִּיהֶם לְמַעְלָה:

וידועה התמיהה, שיש כמה גמרות שמתבאר שזה מחובר (עי' שבת קכ"ה א'), וכן הגור אריה הביא כמה משניות שמבואר שתנור מחובר טמא, וכמו שכתב הרמב"ם.

וב'משנה כפשוטה' (כלים) פירשו שכוונת רש"י שזה היה חיבור חלש שקל לטלטל, וצריך עיון אם זו כוונת רש"י,
גם עי' רש"י שבת (מ"ח ב' ד"ה בית הפך) "כירה זו מטלטלת היא", והרי"ד שם חולק,
והעיר הגראי"ש גריינימן שליט"א שרש"י לשיטתו כאן שכירה שמקבלת טומאה היא מטלטלת,
ואולי גם שם אפשר לפרש כמו המשנה כפשוטה, ומובן רש"י לשיטתו.
לא הבנתי את השאלה הלא בסוגיא בשבת קכה מבואר נתנו ע''פ הבור ונתן שם אבן
כלומר שבעצם זה מטלטל רק ששמים אותו בחור בקרקע ופעמים שהחור גדול שמים אבן בצדדים כמבואר שם ברש'י עין היטב
ורק כך נחשב מחובר שמק''ט כיון שכתוב יותץ
 
משנה מסכת תענית פרק ג
על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן חוץ מרוב גשמים מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו
פרש"י תענית דף יט עמוד א
תנורי פסחים - שהם בחצרות, ושל חרס הן, ומטלטלין אותן שלא ימוקו בגשמים.

לכאורה נראה לומר שיש תנור המטלטל ויש שלא מטלטל ואה"נ יש מחלוקת איזה מקבל טומאה אבל אין מחלוקת במציאות
 
והראוני רש"י בבא מציעא דף נט עמוד א:
וחכמים מטמאין - דאזלי בתר חוליות שאר תנורים שלהם היו עשוים כעין קדירות גדולות ופיו למעלה וצורף בכבשן כשאר קדירות ומטלטלים אלא שהיה מושיבו על הארץ או על הדף ומדביק את טפילות הטיט סביב על כולו לעשותו עב שיקלוט ויחזיק את חומו:​

וכעי"ז חולין דף קכג עמוד ב:
תנור - תחלתו עשוי כלי כקדרה ומטלטל וכשבא לקובעו מעמידו בארץ ומדביק טיט סביביו ומעבהו וקרי ליה טפילה שמטפלה ומחברה לו פלשטר"א בלע"ז:


ונראה מדבריו שבעיקרון הוא מטלטל, רק שרוצים לאפות בו קובעים אותו; וזה מעין המשנה כפשוטה.
 
משנה מסכת תענית פרק ג
על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן חוץ מרוב גשמים מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו
פרש"י תענית דף יט עמוד א
תנורי פסחים - שהם בחצרות, ושל חרס הן, ומטלטלין אותן שלא ימוקו בגשמים.

לכאורה נראה לומר שיש תנור המטלטל ויש שלא מטלטל ואה"נ יש מחלוקת איזה מקבל טומאה אבל אין מחלוקת במציאות
ודבריך מיישבים את התורי"ד,
אבל דברי רש"י אם היו כפשוטם וכמבואר בבעלי התוס', וכפי שכתבת שס"ל שמחובר לא מקבל טומאה, קשה מכמה מקומות.
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון