אליהו חמוי
Active member
הנה ידוע ומפורסם בשער בת רבים חידושו של מופת הדור החזון איש בענין תפילה בציבור והוא כי יתכן ויתפלל אדם לבדו בבית הכנסת ואעפ''כ יחשב לו הדבר כתפילה בציבור וזאת באופן שהתחיל להתפלל קודם שחבירו סיים וחבירו התחיל טרם הציבור סיימו וכך מובא בשמו בספר מעשה איש [ח''ג עמ' קיח] ולא זו אלא כאשר הגיע לבית הכנסת כאשר סיימו הציבור תפילתם אם רואה אחד שמאריך בתפילתו רשאי זה לדלג פסוקי דזמרה ותפילתו נקראת קצת תפילה בציבור וכן אם יכנס שלישי בעוד השני מתפלל הרי שתפילתו תחשב קצת תפילה בציבור וכן ברבעי וכן בחמישי וזאת משום דאיתא במדרש [שמות רבה פכ''א פ''ד] "בשעה שישראל מתפללים אין אתה מוצא שכולם מתפללים כאחד אלא כל כנסיה וכנסיה מתפללת בפני עצמה הכנסת הזו תחילה ואח''כ הכנסת האחרת ומאחר שכל הכנסיות גומרות כל התפילות המלאך הממונה על התפילות נוטל כל התפילות[1] שהתפללו בכל הכנסיות כלן ועושה אתן עטרות[2] ונותנן בראשו של הקב''ה" עכ''ל המדרש ולכן כל עוד יש יחיד שהתחיל עם הציבור יש אפשרות להצטרף שעדין לא עלו התפילות (עדות הגר''ח קנייבסקי זצ''ל ששמע מפיו] עכ''ד
והנה לפום ריהטא הדבר טעון ביאור כי אי סמכינן ע''ד המדרש הנ''ל א''כ גם אם לא נכנס בתוך תפילת חברו יוכל להתפלל שכן ודאי שעדין כלל ישראל עדין לא סיימו תפילתם ויש עוד כמה בתי כנסיות שמאחרים וא''כ המלאך לא נטל את התפילות ומדוע צריך שיכנס דוקא בתוך תפילתו של חברו אולם נראה כי לא קשה מידי וזאת בהקדם דקדוק לשון המדרש "ומאחר שכל הכנסיות גומרות כל התפילות המלאך הממונה על התפילות נוטל כל התפילות שהתפללו בכל הכנסיות עכ''ל ומבואר שלא מכל התפילות המלאך עושה מהם עטרה אלא מהתפילות שהתפללו בכל הכנסיות ומעתה ניחא כי אם התחיל להתפלל ביחידות ואין לו שייכות לציבור הרי שאין תפילתו מתחייסת ומשתיכת לציבור והינה עולה בנפרד ולהכי בענין שיכנס תוך כדי תפילתו של חבירו שהתפלל עם הציבור וכך תפילתו משתייכת לציבור
והנה כיוצ''ב מצינו לגבי צירוף מאה עדים לעדות אחת דבענין שיעידו תוך כדי דיבור של אחד לחבירו ובהכי עדותו של האחרון מצטרפת יחד עם עדותו של הראשון אף דביני וביני עבר זמן רב מאז וזאת משום שהאמצעים צרפום ונחשב הכל לעדות אחת כמבואר במכות [ו.] וה''נ הכא ע''י תפילת האמצעי מצטרפת תפילת האחרון לתפילת הציבור הראשונה והנה מדקדוק לשון החזו''א מבואר שאין הדבר נחשב ממש כתפילה בציבור אלא דהוי כקצת תפילה בציבור והדבר טעון ביאור דממ''נ אי מהני לצרפם מדוע אינו נחשב כתפילה בציבור גמורה ואם אינו מועיל לצרפם לגמרי אז לענין מה כן מהני
ונראה לבאר בהקדם מה שיש לעיין דהנה עיקר המעלה שיש בתפילת הציבור הינה מה שנשמעת ומתקבלת לרצון לפני ה' יותר מתפילת היחיד כמבואר בברכות [ח.] מנין שאין הקב''ה מואס בתפילתן של רבים שנא' והן אל כביר ולא ימאס ע''ש[3] ובתענית [ח.] איתא שהמתפלל בציבור אף שאין כונתו שלימה תפילתו מקובלת ועולה לרצון ע''ש ויש לעיין האם מעלות אלו ישנם גם כאשר מתפלל בתוך כדי תפילת חבירו כדברי החזו''א ובפשטות לפי האמור נחשב לו הדבר כקצת תפילה בציבור לענין מה שהמלאך נוטל התפילות ועושה מהם עטרות כנ''ל אבל מנין שאף בכה''ג התפילה מקובלת ורצויה כתפילה בציבור וביותר לפי מה שנראה בפשטות שטעם הדבר שתפילה בציבור מקובלת יותר כי כאשר הציבור כולו עומד יחד ומתפלל דבר זה הוא הגורם שתפילתם תעלה לרצון ולפי טעם זה יש לומר דזה שמתפלל ביחידות אף שבשמים תפילתו מצטרפת לתפילת הציבור מ''מ ס''ס לא עמד בתפילה יחד עם הציבור ולפ''ז תפילתו לא תעלה לרצון כמתפלל בציבור ממש
ואכן בס''ד מצאתי שנחלקו האחרונים האם הממשיך תפילתו אחר הציבור האם מה שיאמר גם אז עולה לרצון כמה שהתפלל בציבור כי בשו''ת בית יעקב [סי' קכז ד''ה ובדבר] כתב להוכיח שהכל הולך אחר ההתחלה ומאחר והתחיל להתפלל בעת רצון עם הציבור הרי מה שימשיך ויאמר תהילים ותחינות ויאריך ככל שירצה הכל עולה לרצון כאילו היה מתפלל עם הציבור ומייתי ראיה ממ''ש התוס' [ברכות ז.] גבי קללת בלעם שאף שאין כעסו של הקב''ה אלא רגע בלבד מ''מ מאחר והיה מתחיל בעת רצון הרי שאף מה שהיה מסיים היה מתקבל ועוד מייתי ראיה ממה שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת אחר תפילתם ע''ש ונראה דס''ל דר''ל שהיו מאריכים בתחנונים אחר תפילתם כמשך כשעה אחת וע''כ דמאחר והתחילו להתפלל עם הציבור נחשב להם הדבר כתפילה בציבור ע''ש יעויין בספר יוקח נא לר' אברהם הכהן מסלוניקי [בסי' צ ס''ק יח] שכתב לדחות דברי הבית יעקב הנ''ל ושאין ראיותיו מוכרחות ע''ש [וראה עוד בסי' קח ס''ק ב ד''ה ולכן שביאר מדוע המתפלל תשלומין צריך להסמיך את תפילת התשלומין לתפילת החובה וביאר שזאת משום שאין תפילת התשלומין מתקבלת אלא אגב התפילה העיקרית שמתפלל בזמנו וכעין דברי הבית יעקב הנ''ל ויל''ע] הרי קמן שנחלקו האם המאריך בתפילתו אחר שהציבור סיימו תפילתם אם תפילתו רצויה כתפילה בציבור
ועכ''פ לכל הדברות נראה כי דוקא התם שהתחיל בעת רצון יחד עם הציבור יש מקום לומר שתפילתו רצויה כתפילה בציבור משא''כ הכא במתפלל תוך כדי תפילת חברו הרי שלכו''ע לא תעלה תפילתו לרצון כתפילה בציבור שכן אף העת שהתחיל בה לא היתה עת רצון ובהכי מבוארת לשון החזו''א דנחשב קצת כתפילה בציבור דהוי תפילה בציבור לענין מה שהתפילה מצטרפת בשמים לתפילת כלל ישראל אולם אין לה את המעלה של ציבור שתפילתם נשמעת.
[1] יש לציין לדברי התוס' [חגיגה יג. ד''ה וקושר] שעושה כן מתפילתן של 'צדיקים' ודלא כדברי המדרש הנ''ל
[2] ועי' בזה באשד הנחלים במדרש שם שאין דברים כפשוטם והוא דבר עמוק בחוכמת האמת
[3] וכן הוא במשנ''ב [סי' צ ס''ק כח] בטעם עדיפות תפילה בציבור
והנה לפום ריהטא הדבר טעון ביאור כי אי סמכינן ע''ד המדרש הנ''ל א''כ גם אם לא נכנס בתוך תפילת חברו יוכל להתפלל שכן ודאי שעדין כלל ישראל עדין לא סיימו תפילתם ויש עוד כמה בתי כנסיות שמאחרים וא''כ המלאך לא נטל את התפילות ומדוע צריך שיכנס דוקא בתוך תפילתו של חברו אולם נראה כי לא קשה מידי וזאת בהקדם דקדוק לשון המדרש "ומאחר שכל הכנסיות גומרות כל התפילות המלאך הממונה על התפילות נוטל כל התפילות שהתפללו בכל הכנסיות עכ''ל ומבואר שלא מכל התפילות המלאך עושה מהם עטרה אלא מהתפילות שהתפללו בכל הכנסיות ומעתה ניחא כי אם התחיל להתפלל ביחידות ואין לו שייכות לציבור הרי שאין תפילתו מתחייסת ומשתיכת לציבור והינה עולה בנפרד ולהכי בענין שיכנס תוך כדי תפילתו של חבירו שהתפלל עם הציבור וכך תפילתו משתייכת לציבור
והנה כיוצ''ב מצינו לגבי צירוף מאה עדים לעדות אחת דבענין שיעידו תוך כדי דיבור של אחד לחבירו ובהכי עדותו של האחרון מצטרפת יחד עם עדותו של הראשון אף דביני וביני עבר זמן רב מאז וזאת משום שהאמצעים צרפום ונחשב הכל לעדות אחת כמבואר במכות [ו.] וה''נ הכא ע''י תפילת האמצעי מצטרפת תפילת האחרון לתפילת הציבור הראשונה והנה מדקדוק לשון החזו''א מבואר שאין הדבר נחשב ממש כתפילה בציבור אלא דהוי כקצת תפילה בציבור והדבר טעון ביאור דממ''נ אי מהני לצרפם מדוע אינו נחשב כתפילה בציבור גמורה ואם אינו מועיל לצרפם לגמרי אז לענין מה כן מהני
ונראה לבאר בהקדם מה שיש לעיין דהנה עיקר המעלה שיש בתפילת הציבור הינה מה שנשמעת ומתקבלת לרצון לפני ה' יותר מתפילת היחיד כמבואר בברכות [ח.] מנין שאין הקב''ה מואס בתפילתן של רבים שנא' והן אל כביר ולא ימאס ע''ש[3] ובתענית [ח.] איתא שהמתפלל בציבור אף שאין כונתו שלימה תפילתו מקובלת ועולה לרצון ע''ש ויש לעיין האם מעלות אלו ישנם גם כאשר מתפלל בתוך כדי תפילת חבירו כדברי החזו''א ובפשטות לפי האמור נחשב לו הדבר כקצת תפילה בציבור לענין מה שהמלאך נוטל התפילות ועושה מהם עטרות כנ''ל אבל מנין שאף בכה''ג התפילה מקובלת ורצויה כתפילה בציבור וביותר לפי מה שנראה בפשטות שטעם הדבר שתפילה בציבור מקובלת יותר כי כאשר הציבור כולו עומד יחד ומתפלל דבר זה הוא הגורם שתפילתם תעלה לרצון ולפי טעם זה יש לומר דזה שמתפלל ביחידות אף שבשמים תפילתו מצטרפת לתפילת הציבור מ''מ ס''ס לא עמד בתפילה יחד עם הציבור ולפ''ז תפילתו לא תעלה לרצון כמתפלל בציבור ממש
ואכן בס''ד מצאתי שנחלקו האחרונים האם הממשיך תפילתו אחר הציבור האם מה שיאמר גם אז עולה לרצון כמה שהתפלל בציבור כי בשו''ת בית יעקב [סי' קכז ד''ה ובדבר] כתב להוכיח שהכל הולך אחר ההתחלה ומאחר והתחיל להתפלל בעת רצון עם הציבור הרי מה שימשיך ויאמר תהילים ותחינות ויאריך ככל שירצה הכל עולה לרצון כאילו היה מתפלל עם הציבור ומייתי ראיה ממ''ש התוס' [ברכות ז.] גבי קללת בלעם שאף שאין כעסו של הקב''ה אלא רגע בלבד מ''מ מאחר והיה מתחיל בעת רצון הרי שאף מה שהיה מסיים היה מתקבל ועוד מייתי ראיה ממה שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת אחר תפילתם ע''ש ונראה דס''ל דר''ל שהיו מאריכים בתחנונים אחר תפילתם כמשך כשעה אחת וע''כ דמאחר והתחילו להתפלל עם הציבור נחשב להם הדבר כתפילה בציבור ע''ש יעויין בספר יוקח נא לר' אברהם הכהן מסלוניקי [בסי' צ ס''ק יח] שכתב לדחות דברי הבית יעקב הנ''ל ושאין ראיותיו מוכרחות ע''ש [וראה עוד בסי' קח ס''ק ב ד''ה ולכן שביאר מדוע המתפלל תשלומין צריך להסמיך את תפילת התשלומין לתפילת החובה וביאר שזאת משום שאין תפילת התשלומין מתקבלת אלא אגב התפילה העיקרית שמתפלל בזמנו וכעין דברי הבית יעקב הנ''ל ויל''ע] הרי קמן שנחלקו האם המאריך בתפילתו אחר שהציבור סיימו תפילתם אם תפילתו רצויה כתפילה בציבור
ועכ''פ לכל הדברות נראה כי דוקא התם שהתחיל בעת רצון יחד עם הציבור יש מקום לומר שתפילתו רצויה כתפילה בציבור משא''כ הכא במתפלל תוך כדי תפילת חברו הרי שלכו''ע לא תעלה תפילתו לרצון כתפילה בציבור שכן אף העת שהתחיל בה לא היתה עת רצון ובהכי מבוארת לשון החזו''א דנחשב קצת כתפילה בציבור דהוי תפילה בציבור לענין מה שהתפילה מצטרפת בשמים לתפילת כלל ישראל אולם אין לה את המעלה של ציבור שתפילתם נשמעת.
[1] יש לציין לדברי התוס' [חגיגה יג. ד''ה וקושר] שעושה כן מתפילתן של 'צדיקים' ודלא כדברי המדרש הנ''ל
[2] ועי' בזה באשד הנחלים במדרש שם שאין דברים כפשוטם והוא דבר עמוק בחוכמת האמת
[3] וכן הוא במשנ''ב [סי' צ ס''ק כח] בטעם עדיפות תפילה בציבור
נערך לאחרונה:
