תפילת יום טוב- שאלה בדברי מרן זיע"א

[זיל בתר טעמא]

בחזו"ע פסח עמ' רכו' כתב הרב ע"ה (עפ,י הגו"ר ועוד) שאדם שהגיע לברכת מודים והסתפק אם כשסיים יעלה ויבוא המשיך לומר והשיאנו, וחתם כהוגן, או שמא אחרי יעלה ויבוא חתם בברכת רצה כמו שחותמים בחוה"מ וראש חודש. ופסק מרן זיע"א שחוזר מספק ול"א אמרינן סב"ל (וגם בחזוע יו"ט עמ' פח' כתב כן) ואפילו אם סיים תפילתו, דינא הכי ול"א סב"ל, וחוזר. ולכאורה לפי פסקו של הרמ"ע מפאנו (הו"ד במחזיק ברה סימן רסח' אות ה', והסכים עימו) שאימת שבת ויו"ט עליו וחומרו של יום גורם שלא יישכח ולכן מספק אינו חוזר, והביאו להלכה מרן זיע"א בחזו"ע סוכות עמ' קז', וחזו"ע שבת א' עמ' שנג' (אע"פ שבשבת לא הכריע להדיא כמותו, נראה ברור שמסכים עימו, וכ"פ בילקו"י שבת כרך א' ח"ב עמ' תרפג') היה אמור מרן זיע"א לפסוק שלא חוזר. ואכן נראה שהרגיש בזה הראשל"צ בילקו"י יו"ט עמ' תרסה', ויישב שלגבי ספק שהתעורר באמצע התפילה, יש לנו כנגד הסברא של הרמ"ע מפאנו את החשש שכל מה שימשיך ויברך מכאן והלאה הוא לבטלה, ולכן עדיף לחזור ולומר "והשיאנו", משא"כ הכא (בדברי הרמ"ע מפאנו) שסיים תפילתו לכן אמרינן שלא יחזור להתפלל. ואנכי בער ולא זכיתי להבין דברי קודשו, שהרי בעמ' תרסד' פסק שגם אם סיים התפילה צריך לחזור, ובביאורים כתב שהסברא לחלק בין חומרו של יום גורם לנידו"ד, שכאן לא סיים תפילתו, והתם מיירי בסיים תפילתו, ועוד שהראשל"צ כתב במוסגר שצ"ע אם שייך לומר חומרו של יום גורם גם לגבי יו"ט, א"כ, לכאורה לא היה לו למורינו הרב לפסוק בסכינא חריפתא שגם כאשר סיים תפילתו צריך לחזור. ולענ"ד לא בכדי הוסיף הראשל"צ שליט"א משפט שלא כתב הרב ע"ה בחזו"ע , שבסוף כתב : "וטוב שכשחוזר להתפלל, שיהרהר תנאי דנדבה". וגם אם ניישב דברי הרב שליט"א ונאמר שביטל דעתו לדעת מרן זיע"א, למרות שהרגיש בקושיא (אע"פ שלא זכר זאת בביאורים, שישנה קושיא בדברי מרן ע"ה), לכאורה אכתי קשה בדברי מרן זיע"א גופא, למה כאן לא פסק את דברי של הרמ"ע מפאנו.

ולע"ע לא זכינו ליישב בדברים המניחים את הדעת.
נערך: אולי אפשר לומר שכל היסוד של הרמ"ע מפאנו הוא דווקא כאשר אדם מסופק אם התחלפה לו כל התפילה (משבת לחול, שזה הבדל מהותי) אז אנו אומרים שאימת שבת ויו"ט עליו ולא מסתבר שיתבלבל בצורה כזו, אך כאן ביו"ט שהוא יודע שאמר יעלה ויבוא רק לא זוכר אם אמר והשיאנו וחתם בשל יו"ט או המשיך רגיל כמו בחוה"מ, כאן אומרים שהמשיך בלשון שהוא רגיל. אך עדיין ק"ק מברכת המזון, שהיא גם הזכרה בתוך אחת מהברכות, ולא ברכות מזון שונה בתכלית מברכת מזון של חול, ושם מרן זיע"א כן פסק כהרמ"ע מפאנו.