מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בשולחן ערוך או"ח סי' פ"ט ס"א נפסק כר' יהודה בברכות כו. דתפילת השחר עד ארבע שעות, שכן תמיד של שחר קרב והולך עד חצות, דכתיב "את הכבש אחד תעשה בבוקר" ובוקר הוא עד ארבע שעות [ובאוצר הגאונים הוסיף דגם מצד קרא ד"ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה" דקאי על ג' תפילות כמבואר בברכות כ: ולא. עי"ש, בוקר הוא עד ד' שעות]. ומכל מקום אם לא התפלל עד אחר ארבע שעות קודם חצות אע"פ שאין לו שכר תפילה בזמנה, מ"מ יש לו שכר תפילה, והוא מדברי הרמב"ם רפ"ג מהלכות תפילה. ועי' בב"י שם דאין זה מדין תפילת תשלומין בתפילה הסמוכה, דהתם רק בשגג ולא בהזיד, והכא אף אם הזיד ולא התפלל קודם ד' שעות מתפלל אחר ד' שעות.
ועדיין יש לעיין האם הזמן של אחר ד' שעות ג"כ מחייב בתפילה, או רק כיון שנתחייב בתפילה בעיקר זמנה, אם לא התפלל בזמנה מתפלל עד חצות, אבל מי שלא התחייב קודם לכן אינו מתחייב לאחר ד' שעות, ונפק"מ בגר שנתגייר לאחר ד' שעות קודם חצות, והיינו די"ל דסו"ס הוי תשלומין לעיקר החיוב [אע"פ שאינו מדין "תפילת תשלומין" דעלמא דהא מהני אף במזיד וכנ"ל, מ"מ הוי בתורת תשלומין לעיקר החיוב, אלא דתשלומין אלו עדיפי מתפילת תשלומין דעלמא והוו אף במזיד, וכמו מי שלא הקריב חגיגה ביו"ט ראשון דאף במזיד יש לו תשלומין כל החג]. ויש להוכיח מדברי המג"א סי' ע"א סק"א, שכתב דמי שהיה אונן עד אחר ד' שעות ונקבר המת קודם חצות, יתפלל שחרית. והרי היה פטור בעיקר זמן החיוב, וש"מ דעד חצות חל חיוב תפילת שחרית מחמת אותו הזמן גופא. [אמנם בשבות יעקב ח"ב סי' קפ"ח כתב, דמי שהיה אונן בראש חדש עד אחר ז' שעות אינו חייב בתפילת המוסף, דעיקר זמנה הוא בתוך ז' והמאחרה אחר כך חשיב פושע, וכיון דבשעת עיקר החיוב היה פטור אינו מתחייב אחר כך. ודבריו הם חידוש, משום דזמן קרבן מוסף מצד הדין הוא כל היום, ומה דהוי פושע הוא רק משום שנתעצל, ומ"מ לפי דבריו נראה דק"ו הוא דבתפילת שחרית לאחר ד' שעות לא יתחייב].
ובפמ"ג סי' ק"ח משב"ז סק"ג מסתפק, אם טעה ולא התפלל ערבית, ונזכר בשחרית לאחר ד' שעות קודם חצות, האם מיקרי שעבר זמן ב' תפילות ואין לו תשלומין, כיון דעיקר זמן שחרית עבר, או דעדיין נחשב זמן שחרית, ולכאורה הוא תלוי בהנ"ל האם עדיין הוי זמן המחייב שחרית ממש, או רק דיכול להשלים התפילה שנתחייב.
בשולחן ערוך או"ח סי' פ"ט ס"א נפסק כר' יהודה בברכות כו. דתפילת השחר עד ארבע שעות, שכן תמיד של שחר קרב והולך עד חצות, דכתיב "את הכבש אחד תעשה בבוקר" ובוקר הוא עד ארבע שעות [ובאוצר הגאונים הוסיף דגם מצד קרא ד"ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה" דקאי על ג' תפילות כמבואר בברכות כ: ולא. עי"ש, בוקר הוא עד ד' שעות]. ומכל מקום אם לא התפלל עד אחר ארבע שעות קודם חצות אע"פ שאין לו שכר תפילה בזמנה, מ"מ יש לו שכר תפילה, והוא מדברי הרמב"ם רפ"ג מהלכות תפילה. ועי' בב"י שם דאין זה מדין תפילת תשלומין בתפילה הסמוכה, דהתם רק בשגג ולא בהזיד, והכא אף אם הזיד ולא התפלל קודם ד' שעות מתפלל אחר ד' שעות.
ועדיין יש לעיין האם הזמן של אחר ד' שעות ג"כ מחייב בתפילה, או רק כיון שנתחייב בתפילה בעיקר זמנה, אם לא התפלל בזמנה מתפלל עד חצות, אבל מי שלא התחייב קודם לכן אינו מתחייב לאחר ד' שעות, ונפק"מ בגר שנתגייר לאחר ד' שעות קודם חצות, והיינו די"ל דסו"ס הוי תשלומין לעיקר החיוב [אע"פ שאינו מדין "תפילת תשלומין" דעלמא דהא מהני אף במזיד וכנ"ל, מ"מ הוי בתורת תשלומין לעיקר החיוב, אלא דתשלומין אלו עדיפי מתפילת תשלומין דעלמא והוו אף במזיד, וכמו מי שלא הקריב חגיגה ביו"ט ראשון דאף במזיד יש לו תשלומין כל החג]. ויש להוכיח מדברי המג"א סי' ע"א סק"א, שכתב דמי שהיה אונן עד אחר ד' שעות ונקבר המת קודם חצות, יתפלל שחרית. והרי היה פטור בעיקר זמן החיוב, וש"מ דעד חצות חל חיוב תפילת שחרית מחמת אותו הזמן גופא. [אמנם בשבות יעקב ח"ב סי' קפ"ח כתב, דמי שהיה אונן בראש חדש עד אחר ז' שעות אינו חייב בתפילת המוסף, דעיקר זמנה הוא בתוך ז' והמאחרה אחר כך חשיב פושע, וכיון דבשעת עיקר החיוב היה פטור אינו מתחייב אחר כך. ודבריו הם חידוש, משום דזמן קרבן מוסף מצד הדין הוא כל היום, ומה דהוי פושע הוא רק משום שנתעצל, ומ"מ לפי דבריו נראה דק"ו הוא דבתפילת שחרית לאחר ד' שעות לא יתחייב].
ובפמ"ג סי' ק"ח משב"ז סק"ג מסתפק, אם טעה ולא התפלל ערבית, ונזכר בשחרית לאחר ד' שעות קודם חצות, האם מיקרי שעבר זמן ב' תפילות ואין לו תשלומין, כיון דעיקר זמן שחרית עבר, או דעדיין נחשב זמן שחרית, ולכאורה הוא תלוי בהנ"ל האם עדיין הוי זמן המחייב שחרית ממש, או רק דיכול להשלים התפילה שנתחייב.
◆ ◆ ◆
ובספר עמק הלכה סי' ל"א כתב, נ"ל דין חדש, דאם שגג ונאנס מלהתפלל שחרית עד ד' שעות, ושוב פשע והזיד עד חצות, שוב אין לו תשלומין. דהא עד חצות חובת שחרית עליו לשכר תפילה שלא בזמנה, הלכך פשע במה שלא התפלל עד חצות ואין לו תשלומין, ותמך יסודו על דברי המג"א הנ"ל דאם נקבר קודם חצות יתפלל שחרית, ש"מ דלתפילה עיקר החוב עדיין הוא עד חצות. והיינו דיש מקום לומר דג"ז תלוי בנידון הנ"ל, דאם אין זה עיקר הזמן של שחרית אלא רק בתורת השלמה, א"כ מה שפשע ולא התפלל בזמן זה אינו מפקיע דין תשלומין, כיון דבעיקר הזמן היה אנוס ושוגג.
אך באמת נראה דאף בלא דברי המג"א הנ"ל יש להצדיק את הדין הנ"ל מטעם אחר, דגם בהזיד על התשלומין אין לו השלמה, וכמבואר בהשגות הראב"ד בהלכות תפילה פ"ג ה"י, דשיטתו שם דתפילת תשלומין היא לאו דוקא בתפילה הסמוכה אלא אפילו אם נזכר לאחר כמה תפילות, וכתב "אבל אני אומר שאם נזכר בסמוכה לה ולא השלים טעותו ורוצה להשלים במופלגות אינו משלים, מפני שהוא ביטול במזיד", מבואר דגם אם הזיד על התשלומין שלא להשלים מיד בזמן הראשון שיכול להשלים, נחשב מזיד, א"כ אפילו אם נימא דלאחר ד' שעות אינו עיקר הזמן, מ"מ כיון שיכול להשלים אז ולא השלים במזיד, שוב אינו משלים.