שאלה בעניין התקיעות בר"ה (אמנם כבר עבר ר"ה אך מ"מ תורה היא). בילקו"י ימים נוראים (עמ' תכג) הוכיח שדעת מרן היא שיש לתקוע בנשימה אחת פירוש, ממש בלי הפסק כלל. וכן משמע בעוד ראשונים וכ"כ בשלחן גבוה (תקצ, י) ואבני נזר (תמד, כ) וחזו"א (קלו, א). ולכן פסק שיצא יד"ח כל הדעות, ובתקיעות דמיושב יתקע בלי הפסק כלל. ובלחש יתקע עם הפסק מעט בלי נשימה. ובחזרה יתקע עם הפסק נשימה. וכתב עוד שיש לזה קצת הוכחה מחזו"ע (עמ' קלג בהערה).
אברך אחד אמר לי ששאל חכ"א מדוע הוא אינו עושה כן, ענה לו הרב שהוא שאל את התוקע שתקע לפני מרן רבינו הגדול [כן ראיתי בארחות מרן- ימים נוראים עמ' סא שברוב השנים הרב תקע בעצמו ובשנותיו האחרונות נתן לאחרים לתקוע] שאותו תוקע העלה סברא זו לפני הרב זצ"ל והרב ענה לו שלא יעשה ככה אצלו בבית הכנסת. והוסיף אותו רב, שכנראה שמורינו הרב יצחק שליט"א לא התפלל בראש השנה אצל הרב זצ"ל, אך זה נראה לי תמוה שאף שנה לא התפלל אצלו בפרט בצעירותו.
אברך אחד אמר לי ששאל חכ"א מדוע הוא אינו עושה כן, ענה לו הרב שהוא שאל את התוקע שתקע לפני מרן רבינו הגדול [כן ראיתי בארחות מרן- ימים נוראים עמ' סא שברוב השנים הרב תקע בעצמו ובשנותיו האחרונות נתן לאחרים לתקוע] שאותו תוקע העלה סברא זו לפני הרב זצ"ל והרב ענה לו שלא יעשה ככה אצלו בבית הכנסת. והוסיף אותו רב, שכנראה שמורינו הרב יצחק שליט"א לא התפלל בראש השנה אצל הרב זצ"ל, אך זה נראה לי תמוה שאף שנה לא התפלל אצלו בפרט בצעירותו.
