תקיעת שופר באמירת י"ג מידות בסליחות

[בדרכי אבותינו]

שאלה לרבנים החשובים
אחד העיר לי שאין מקור להנ"ל ואף התוקע מפסיד י"ג מידות
אבל ראיתי רבים וטובים שנהגו בזה
בכותל בליל שישי האחרון אחד החזנים ת"ח העיר שלא לתקוע כי מקורו מהאשכנזים (???...)
אך ראיתי שיש מי שמדקדק לתקוע דייקא לאחר שסיים לומר י"ג מידות
אשמח לבירור בעניין

 

[תלמיד מר"ן]

כה"ח ס' תקפא אות יג בסופו מביא שיש נוהגין כן
וכן מרן בחזו"ע ימים נוראים עמ' כד מביא שכן המנהג

 

[rafi2391]

פשוט שצריך לענות את היג מידות
ורק אחרי זה אפשר לתקוע בשופר
כל עניין השופר בחודש אלול זה מנהג אשכנזים כך הביא באור ההלכה

 

[תלמיד מר"ן]

פשוט שצריך לענות את היג מידות
ורק אחרי זה אפשר לתקוע בשופר

 

[ממרן עד מרן]

אחד העיר לי שאין מקור להנ"ל

זה מנהג כבר מאות שנים אצל הספרדים

כמובא בשער הגלגולים של ר' שמואל ויטל, עם המעשה של הרוח שנכנסה בנערה ועשה סליחות שם כדי להוציא הרוח, ותוכ"ד הוסיף שבזמן י"ג מידות שבסליחות תקעו בשופר כמנהג שעושים בסליחות

הא למדת- משיטפא דלישניה שכבר מזמנו היו נוהגים כן לתקוע בי"ג מידות

 

[ינון חורי]

שאלה לרבנים החשובים
אחד העיר לי שאין מקור להנ"ל ואף התוקע מפסיד י"ג מידות
אבל ראיתי רבים וטובים שנהגו בזה
בכותל בליל שישי האחרון אחד החזנים ת"ח העיר שלא לתקוע כי מקורו מהאשכנזים (???...)
אך ראיתי שיש מי שמדקדק לתקוע דייקא לאחר שסיים לומר י"ג מידות
אשמח לבירור בעניין

וכן נהגו בישיבת פורת יוסף כותל. (דברי שלום תלמידי הרב שלום כהן).


וכן כתב ר' שריה דבליצקי בקונטרס יעננו בקול בפרק האחרון גבי עת צרות שנכון לעשות כן בארץ ישראל ושכן הנהיג בבית מדרשו.

וכו'

מקורו מהנ"ל.

 

[בדרכי אבותינו]

יש"כ גדול לכלל המגיבים