>> לרכישת המהדורה הדיגיטלית, לחצו כאן.
>> לרכישת המהדורה המודפסת, לחצו כאן (רכישה מוקדמת, אי"ה הספר אמור להגיע מהדפוס בימים הקרובים).
שני טעויות בדבר. א - גם מכל גזלן רגיל צריכים להוציא מידו.
מבואר בשיטה תמורה ו. שהגמ' שם מק' למ"ד אי עביד ל"מ אמאי קונה בשינוי (ויתבאר בהמשך), והק' השיטה למ"ד אי עביד מהני אמאי בעי כלל שינוי, ותי' דשאני התם דאמר רחמנא והשיב, ומבואר שלולא והשיב היה קונה מיד בלי שינוי.
מהי"ת?
נו. הפוך.
אגב, ידועים דב' הקוב"ש ב"ק [יד] שכ' דבכולי הנך מאי דקני ליה הוי משום הקנין דקנה בתחילה, ולא שום עצם השינוי והיאוש דאיכא עכשו עיי"ש.
נו אולי זה נכון לא בקי שם בסוגייא
אז לולי ה"והשיב" לא היה חיוב להחזיר את הגזילה??
מה שגזלן קונה תיכף אחר מעשה הגזילה, אין זה הופך את החפץ ל'שלו', אלא רק 'ברשותו'. ומה שקנה היינו רק להתחייב באונסין.
אדרבא, תחכימנו!
נודעו לך ב’ דרכים באחרונים אך מה עם גמ’ מפורשת זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו, וגם אם תהפוך את השלו והברשותו כהגר”ד מילר שליט”א ודעימיה, אכתי לא תשתנה ההבנה במהומה דאי”ז קניין גמור.
זו היתה כוונתי לעיל.
מה אמר? נא החכימני.
ח”ו היכא דהחפץ בעין חייב להשיב לבעליו מטעם ממוני גבך, (במובן הפשוט ולא בהלוואה) וכל הנידון היכא שהוא לא בעין, ואי”ז סתירה כלל למה שקנה דאין זה קניין כפשטו,
וכן לדברי הרמב"ן ז''ל במציעא מ"ג ע"ב וז"ל: "אלא פשיטא כשעת הוצאה מבית הבעלים לימא רבא דאמר כב"ש. איכא למידק ודילמא מתני' בדאיתבר ממילא ורבא דאמר כבית הלל, ואיכא למימר דפשיטא לן דלא פליגי ב"ש אאיתבר ממילא דהא ליכא לחיוביה אלא אשעת גזלה ורבא לא הא אתא לאשמועינן דפשיטא להו דלא משלם אלא זוזא וליכא מאן דפליג אלא תברא קמ"ל סד"א כיון דאוקמה רחמנא לגזלה ברשות גזלן לענין אונסין לענין מיקנא נמי קיימא ברשותיה קמ"ל והא טרינן ושקלינן בגמרא אבל איתבר ממילא פשיטא להו בגמרא ולא מחזקינן שום תנא דפליג עליה"
לידיעתך ידידי הנכבד, גם בתקפו כהן אין חיוב מחודש יותר מ'והשיב את הגזילה', אז יש לנו שני אופציות, או שנאמר שמוציאין מידו לאו דוקא אלא רק הוא צריך להחזיר, או שנאמר שמכיון שהקב"ה לא שם לנו חלודה בתוך הראש, לכן אנחנו מבינים לבד שכשהוא אומר 'והשיב את הגזילה' הוא רוצה שהגזילה תחזור לבעליה הראשונים, ולכן גם לנו יש לטרוח להוציא מידו של הגזלן [כמובן, רק כשהחפץ בעין].
ביקשת חילוק בין גזלן לתקפו כהן, זו התשובה. וההסבר לכך פשוט מאד, כי כל תקיפת הכהן בנויה על כך שהוא חושב שהוא צודק, ועל כן נאמרה ההלכה בנוסח כזה, בשונה מגזלן שהוא יודע שהוא עושה מעשה לא נכון.
ואחר והשיב?
