בסייעתא דשמיא
2 הלכות שמיטה בכל יום
2 הלכות שמיטה בכל יום
יום א' פרשת נח תשפ"ב
תענית ציבור בשנת השמיטה – להתפלל על הגשמים שירדו
א]. גם בשנת השמיטה גוזרין תענית בעצירת גשמים בשנת השביעית.[1]ב]. מותר להתפלל על הגשם שירד בשנת השמיטה, אפילו שאסור לעשות מלאכות בקרקע בשנת השמיטה [2]
[1] . כן מבואר בתענית דף יט ע''ב שיש להתענות תענית על הגשמים אפילו בשביעית יעו"ש, ובתוס' שם בד''ה רשב''ג, ובתוספתא תענית פ''ב ה''ט, בירושלמי שביעית פ''ג ה''א, כשם שמתריעין עליהן בשאר ימי השבוע כך מתריעין עליהן בשביעית מפני פרנסת אחרים, מהו מפני פרנסת אחרים חברייא אמרי נפני פרנסת העכו''ם ויעו''ש במראה הפנים שכתב שהרמב''ם לא הביא לזה משום דגריסנן בבריתא בתענית דף יט ע''ב מתריעין על האילנות בשאר שני השבוע וכו' יעו''ש, והוסיף בספר שדה מרדכי פ''א בתורת השדה אות מה שהיום הוא משום ששותים מהמים, וציין שם עוד לארץ חיים סימן תקעה ס''ח ובכה''ח שם אות מא, ובשו''ת מנחת יצחק ח''ח סימן נב. וכן כתב לדינא בילקו''י שביעית עמ' קכד וכתב להביא עוד מש''כ בספר חוקי חיים גאגין סימן ד' שכתב שהגם שבירושלים אין נוהגים להתענות על גשמי בורות מכל מקום מתענים על הגשמים בעבור התבואה והאילנות יעו''ש.וכן כתב לדינא מרן שר התורה הגר''ח קניבסקי שליט''א בדרך אמונה בהל' שמיטה ויובל פ''א ה''ז כתב להביא ראיה מדברי הגמ' בסנהדרין דף קא ע''א לוחשין לחישת נחשים וערקבים בשבת ואין בכך משום צידה, ופירש במשנ''ב סימן שכח ס''ק קמג, משום שאין זה צידה טבעית, והקשה מהירושלמי שביעית פ''ד ה''ד שמבואר שאסור לעשות סגולה לאילן שיעשה פירות בשביעית, ותירץ דשביעית שאני שהתורה רוצה שהארץ תשבות ודעת כמה ראשונים שגם ע''י גוי יש איסור דאורייתא ואפילו להחולקים עכ''פ האיסור הוא שהארץ לא תעבד ולכן גם ע''י הסגולה הרי הארץ נעבדה ע''י אי נמי החילוק הוא אם עושה איזה מעשה או שאין עושה כלום רק לוחש עכ''ד, והוסיף עליה בילקו''י שם עמ' קכה שהרי לא שמענו שיש איסור להתפלל בשבת שירדו גשמים וע''ע בהערה הבאה.
[2] . כן מבואר בילקו''י שם, וכן ראה עוד בשדה מרדכי שם, שכתב שאין משנים בנוסח התפילה בברכת השנים שבשמו''ע ואומרים ואת כל מיני תבואתה לטובה, אף שסתם תבואות שביעית הן ספיחין שאסורין מדרבנן שמ''מ יש ספיחין שמותרים, ועוד שבתבואה נכללים גם פירות האילן כמבואר בנדרים דף נה ע''א.
תשובהתשובה לכולםהעברה
