• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

יחסו של מרן לגלימה

abc123

Well-known member
מספרים, שפעם בא אדם לרב והתלונן: "שמעתי בשיעור שכל הבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו, ומאז אני כל הזמן בורח מן הכבוד, אבל הוא בכלל לא רודף אחרי ולא משיג אותי, ומעולם לא קבלתי כבוד"..

שאלו הרב: "מנין אתה יודע, שאין הכבוד רודף אחריך?" 21 פרשה למעשה "זה פשוט מאוד" – החזיר האיש – "אני מסתכל אחורה והוא לא שם".

"כעת מובן" – אמר הרב – "טבעו של הכבוד, שכאשר הוא רואה שאתה מסתכל עליו, הוא מיד בורח ממך"…

מי שבורח מן הכבוד בכדי לקבל כבוד, הוא הרודף הגדול ביותר אחר הכבוד. אם תכלית הבריחה היא קבלת כבוד, אין רדיפה גדולה יותר מזו!

מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה עניו מאוד. כלפי חוץ היו רואים אותו לובש את בגדי הראשון לציון העטורים זהב, ולא היו יודעים כמה היה מבזה את הבגדים הללו, וכמה היה נאנח בצער כאשר היה לובשם. פעמים רבות הייתי שומע אותו לועג וצוחק על הבגדים הללו. הוא היה אומר: "אפשר להכניס שני בני אדם אל תוך השרוולים של הגלימה הזו"…

כשהיינו יוצאים לעצרות תשובה וחיזוק ברחבי הארץ וחוזרים בשעת לילה מאוחרת, הרב היה מוריד את הגלימה ואומר: "סוף סוף ניתן להוריד את בגדי העבודה האלו"…

ראינו עוד חכמים וגדולי עולם שמאסו בכבוד וכאב להם שמשבחים ומפארים אותם. הם ראו בתשבחות קוצים דוקרניים. הם לא סתם ברחו מן הכבוד, הם מאסו בו וראו אותו כמקור לסבל ולצער.

ובאמת, מי זוכה לכבוד בסופו של דבר, אם הרודפים אחריו מבריחים אותו מהם, ואלו שהוא רודף אחריהם, בורחים מפניו?

ראיתי על כך פירוש נפלא: אדם שכל חייו בורח מפני הכבוד, הכבוד משיג אותו כשהוא כבר אינו יכול לברוח ממנו, כלומר – כשהוא נפטר מן העולם!… "גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן" (חולין ז ע"ב), משום שאז הם כבר לא יכולים לברוח מן הכבוד, וכל הכבוד בא אליהם. במו עינינו רואים את הגדולה, היקר והתפארה שהם זוכים להם!



(מתוך 'האור לחיים' מאת הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א, ראש ישיבת אור החיים)
 
שמעתי מהרב יעקב סיני שליט"א כמה פעמים שכאשר היה מרן חוזר מעצרות וכדומה היה זורק את הכובע על השולחן כמו צלחת מעופפת ואת הגלימה על הכיסא ורץ ללמוד ואמר מרן כמה פעמים שהגלימה היא רק בגדי עבודה.

כמו כן שאלו פעם מדוע מרן ביום חול הולך לבריתות עם גלימה ובשבתות ללא, וענה מרן זצ"ל שביום חול יש "צלמוניה" (צלמים) וכאשר הילד יגדל יראה את התמונות שמרן ישב סנדק וזה יחזק אותו ולכן לובש גלימה, אבל בשבת שאין צלמים לא צריך ללבוש גלימה.
 
שמעתי מהרב יעקב סיני שליט"א כמה פעמים שכאשר היה מרן חוזר מעצרות וכדומה היה זורק את הכובע על השולחן כמו צלחת מעופפת ואת הגלימה על הכיסא ורץ ללמוד ואמר מרן כמה פעמים שהגלימה היא רק בגדי עבודה.

כמו כן שאלו פעם מדוע מרן ביום חול הולך לבריתות עם גלימה ובשבתות ללא, וענה מרן זצ"ל שביום חול יש "צלמוניה" (צלמים) וכאשר הילד יגדל יראה את התמונות שמרן ישב סנדק וזה יחזק אותו ולכן לובש גלימה, אבל בשבת שאין צלמים לא צריך ללבוש גלימה.
מרן היה קורא לזה בגדי עבודה. ופעם היתה ברית בשבת וירד מרן עם הפראק והמבורג רגיל. ואבי הבן אמר למרן שאין לו תמונות וגם קרובי המשפחה לא הגיעו, ורוצה שילבש את הגלימה. ואמר לו מרן כי זה בגדי עבודה ואסור בשבת. אבל התחנן האב ומרן ניאות לבקשתו.
 
כמו כן שאלו פעם מדוע מרן ביום חול הולך לבריתות עם גלימה ובשבתות ללא
חוץ מפעם אחת (שידוע לי) שישב עם הגלימה גם בשבת, כפי שהובא כאן.
מרן היה קורא לזה בגדי עבודה. ופעם היתה ברית בשבת וירד מרן עם הפראק והמבורג רגיל. ואבי הבן אמר למרן שאין לו תמונות וגם קרובי המשפחה לא הגיעו, ורוצה שילבש את הגלימה. ואמר לו מרן כי זה בגדי עבודה ואסור בשבת. אבל התחנן האב ומרן ניאות לבקשתו.
....
בדיוק כמו שכתבת כאן... (ראיתי שכתבת את זה אחרי שהבאתי את הקישור הנ"ל)
 
למה מרן זצ"ל לבש גלימה טרם היותו רשל"צ בעודו רב עיר כאשר רבני ערים אינם לובשים גלימות?
רבני הערים רבים לבשו גלימה או רק מצנפת.
המוכרים שבהם הם:
הרב יצחק אביחצירא רבה של רמלה (הבבא חאקי)
בנו הרב אברהם אביחצירא רבה של יבנה ורמלה (בבא הנא)
הרב עובדיה יוסף רבה של ת"א יפו
הרב חיים דוד הלוי רבה של ת"א יפו
הרב אליהו פרדס רבה של ירושלים
הרב יעקב משה טולדאנו רב העיר ת"א
הרב משה מלכה רב שכונת התקווה בתל אביב
הרב נסים בנימין אוחנה רב העיר עזה ולאחמ"כ חיפה
הרב יוסף משאש רבה של חיפה.
הרב אליהו חבה רבה של רמת גן, ועוד רבים נוספים.
בשנים קדומות יותר היו לובשים גלימת רב ראשי רבני הערים, ירושלים, חברון, יפו, עכו, עזה, צפת, טבריה וכדו.
המוכרים שבהם הם הרב אליהו מני והרב חיים יששכר אבולעפיה זי"ע.
מי שגדע את המנהג הזה, היה הרב משאש שכאשר נבחר לכהן בקודש כרבה של ירושלים, בחר להמשיך את הרגלו, בלבוש דייני מרוקו המוכר.
 
רבני הערים רבים לבשו גלימה או רק מצנפת.
המוכרים שבהם הם:
הרב יצחק אביחצירא רבה של רמלה (הבבא חאקי)
בנו הרב אברהם אביחצירא רבה של יבנה ורמלה (בבא הנא)
הרב עובדיה יוסף רבה של ת"א יפו
הרב חיים דוד הלוי רבה של ת"א יפו
הרב אליהו פרדס רבה של ירושלים
הרב יעקב משה טולדאנו רב העיר ת"א
הרב משה מלכה רב שכונת התקווה בתל אביב
הרב נסים בנימין אוחנה רב העיר עזה ולאחמ"כ חיפה
הרב יוסף משאש רבה של חיפה.
הרב אליהו חבה רבה של רמת גן, ועוד רבים נוספים.
בשנים קדומות יותר היו לובשים גלימת רב ראשי רבני הערים, ירושלים, חברון, יפו, עכו, עזה, צפת, טבריה וכדו.
המוכרים שבהם הם הרב אליהו מני והרב חיים יששכר אבולעפיה זי"ע.
מי שגדע את המנהג הזה, היה הרב משאש שכאשר נבחר לכהן בקודש כרבה של ירושלים, בחר להמשיך את הרגלו, בלבוש דייני מרוקו המוכר.
הרב משה מלכה היה רב העיר פתח תקוה
 
חזור
חלק עליון