וזה לשונו: ואפשר לומר גם כן שנהגו בכרפס לפי שהוא עשב מורה על נצוח מלחמה וזה לו בסגולה, וישראל נצחו אויביהם, כתב חכם אחד דבר, זה נסחו: כרפס הנלחמים הקדמונים וגבורי החיל היו נושאין את העשב על ראשם, וגבור אחד כתר ראשו ממנו אחר שנצח אויביו וכל אנשיו אחריו ע"כ.