"וטעם ואהבת לרעך כמוך, הפלגה (גוזמה), כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו, ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד חייך קודמין לחיי חבירך, אלא מצות התורה שיאהב חבירו בכל ענין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב". לשון רבינו הרמב"ן ז"ל.
ועפי"ז אפשר לפרש מדוע רבי עקיבא פירש הפסוק על דרך השלילה "מאי דסאני עלך לחברך לא תעביד", ולא פירשו כמשמעותו הפשוטה.