יצחק כהן הי"ו
Well-known member
ר"מ שיעור ג'
הרב עמרם אזולאי
- Thread starter דניאל בני ברק
- תאריך התחלה
- צופים 18
תלמיד מהרש"ך
Active member
שמעתי שיצא עליו ספר. מישהו יודע פרטים?
אושרי רביב
Well-known member
שר ההתמדה
נערך לאחרונה:
תלמיד מהרש"ך
Active member
עברתי בחנות נ"ל הספר נקרא המתמיד.
ע"ה ס"ט
Well-known member
NKC
Well-known member
פרסום ראשון: לאחר כחצי יובל יצירת המופת יצאה לאור
יצא לאור ספר מרתק ומקיף על מרן שר ההתמדה רבי עמרם אזולאי זצוק’’ל המתאר את תולדות חייו של הצדיק, התמד...
www.tv2000.co.il
וב"ה זוכה להתחתן בדיוק ביום ההילולא (ה-25) שלו!...
ס"ט
Well-known member
זכה החתן
תלמיד מהרש"ך
Active member
קבצים מצורפים
יצחק משען
Well-known member
כ"ו אייר
יום פטירת הגה"צ מופת השקדנים
מהר"ר עמרם [ציון חי] אזולאי זצוק"ל
[בן מהר"ר שלום אזולאי אב"ד לעדת המערבים]
מקום מושבו בבית המדרש "זכרון משה" בירושלים היה ידוע לכולם, [ואח"כ בבני ברק], לא היה שייך להכנס לביהמ"ד והוא לא נמצא, כמו שהספסלים קבועים שם, כך גם רבי עמרם... עוד בימי ילדותינו שמענו שמרוב שקידתו האינסופית היה במקום מושבו "שקע" שנוצר מישיבתו הבלתי פוסקת...
שאלתי כעת את מר אבי ממצדיקי הרבים ר' מרדכי הי"ו אם יש לו כמה עובדות על הרה"ג החסיד הנ"ל, ואמר שבכללות "אין מה לספר"... כי כל הזמן היה לומד זה סיפור חייו וזה מה שראו תמיד, תלמודו בידו, גמרא, משניות, זהר וכו'. עד כדי כך שהתואר שנקרא בו בפי כל "רב עמרם חסידא"....
עוד אמר, הרב ע"ה היה מקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו שום דבר, וגם בשמחות של ילדיו אשתו הרבנית ע"ה היתה מביאה לו אוכל מוכן מן הבית ורק מזה היה טועם.
עוד סיפר, הרב היה דיין בביה"ד דצפת וחיפה ובעיקר בביה"ד דתל אביב, אך מצד עצמו לא רצה להזדקק כלל לדיינות, וכל חפצו היה לשבת בבית ה' להתמיד בתורה כאשר היתה באמנה אתו, רק שהיתה סיבה שנאלץ בגינה ללכת לבית הדין.
היה הולך ברחוב בלי המשקפיים, וכל מעיינותיו טרודים במחשבת התורה. [הקפיד מאד על שמירת העינים, דהיזק ראיה שמיה היזק, והחשיב את הסרת המשקפיים ל"דרכא אחרינא" כההיא דב"ב (נז ע"ב). וכן היה אומר מהר"ר יהודה צדקה זצ"ל].
השיא את בתו הרבנית ניצחיה ע"ה לרב האי גאון אלוף נעורינו כמהר"ר יעקב ע"ה מר בריה דרבינא שר התורה מרן הגרע"י זיע"א, החתונה היתה בחדר אוכל של ישיבת פור"י גאולה, וכל גדולי ישראל היו שם.
וראה בשו"ת יביע אומר ח"ט (חיו"ד סי' מג) בתשו' מחודש אלול שנת תש"כ, שם כתוב לאמר: לכבוד ידי"נ הרה"ג שקדן בתורה ויראת ה' היא אוצרו כש"ת רבי עמרם אזולאי (שליט"א) זצ"ל. אחדשה"ט באה"ר. אודות בתו נצחיה שתחיה אשר נשתדכה למזל טוב לבני ר' יעקב נ"י, ובדעת כת"ר לדחות עריכת הנישואין עד לאחר י"ב חודש לפטירת אמו הרבנית ז"ל, כדי שיהיה אפשר לכת"ר להכנס לסעודת החתן והכלה ולשמחם. עמו הסליחה, שהדבר ברור בעיני שכת"ר יוכל להכנס לסעודת החתן והכלה בשבעת ימי המשתה גם בימים אלו, בהיותו אב הכלה, ולית דין צריך בשש, וכמו שאבאר בס"ד. ואחרי אריכות הדברים כתב הרב, ותלי"ת שמע הרב בקולינו, שומע לעצה חכם. ע"כ.
בתמונה המצ"ב רבי עמרם עם גיסו הרה"ג המקובל נז"י ר' אברהם מונסא זצ"ל [ר' אברהם היה נשוי לבתו של רבי שלום אזולאי אביו של ר' עמרם], ומר אבי ר' מרדכי שיחיה בתווך, בבר המצוה של ידידינו הג"ר עובדיה יוסף שליט"א [בנו של גאון יעקב יוסף זצ"ל] הרב דבית שמש באולמי "היכל דוד". ניתן להבחין בספר שבידי הרב גם בעת שיחת תלמידי חכמים, תמיד היה מוכן כדי שמיד עם סיום חובו ישוב לתלמודו.
נפטר כהיום הזה בשנת תשנ"ט, ונטמן בבית העלמין "סנהדריה", זכורני מימי ילדותי שכל חכמי ישראל באו ללוותו, וראש הסופדים היה מרן הגרע"י זיע"א שדיבר ממעלת צדקותו ושקידתו העצומה וידיעת התורה שהיתה בו.
וראה עוד בספר "עבדך בן אמתך" [לתולדות הג"ר יעקב וסף זצ"ל] שהביאו כמה גרגירי חיזוק ועובדות על הגאון הנ"ל.
סיפר חכם שלום כהן ר"י פורת יוסף עיר העתיקה, לאבי זצ"ל, שבצעירותו ראהו מו"ז ואמר לו בעדינות, יום שישי גדול מה יש לך כל כך לעשות בזמן כזה גדול בא ואלמד עמך מסכת שבת ולמדו כן את כל מסכת שבת. וזה חיזקו מאד ללמוד וכו' (ונודע שעיקר עיסוקו וידיעתו הוא בהלכות שבת),
ולאחר פטירת מו"א בא לנחם אותנו חכם שלום כהן, וראה תמונת ר' עמרם, ואמר החכם הזה מירר לי את החיים, ומאוד התפלאנו, וסיפר שהייתי משחק כשהייתי ילד בן שתים עשרה והוא היה אברך, וקרא לי בא בא ונלמד יחד, והיינו לומדים מסכת שבת, ובחיי לא ראיתי כזה דבר, שהיה לו מח סתום לגמרי, ולומדים קושיא כשמגיעים לתירוץ לא זוכר את השאלה, והיה קשה לי ללמוד איתו, וכשהוא נהיה דיין אמרתי כולם יכולים להיות דיינים, שאם הוא שלא יודע נהיה דיין מה יש לומר.
ואז סיפרתי לו שסבתא אמרה שאביו ר' אפרים הוא ביקש תלמד עם בני במקום שישחק, ואז אמר חכם שלום, עכשיו נודע לי שאבי מירר לי את החיים. והיה ממש לפלא עצום.
בשבעה סיפר הגר"מ אליהו לאבי, שבצעירותו לא היה מבין וסגר את הישיבה ופתח את ההיכל ובכה בדמעות שליש והגיעו בינתיים התלמידים ואמרו לו לפתוח ולא רצה וקראו להוריו ואימו קראה לו מבחוץ וכו' עד שפתח וראו שכל פניו מיופחים,
פעם חזרנו מלונה פארק שהיינו ילדים כו' וחזרנו וסיפרנו וכו' אמר שהוא מכיר, שאלתי אותו האם ביקר שם אמר כן, אמרתי מתי התחלת ללמוד ולא לצאת? אמר מגיל עשר. וע"ע בראשית חכמה שער הקדושה פרק ב' אות כ"ה שהביא משם ר' אברהם הלוי שהביא שהכוונה במימרת חז"ל מחד שביך לשבתיך, שאדם יש לו שבע ימים שהם כנגד שבעים שנה, וצריך לקדש עצמו במותר לו שהוא ענין קדושת השבת בימי החול כבר לפני שנעשה בן עשר שנים, וזהו כבר ביום הראשון חד שביך, יכין לשבתיך. עיי"ש.
לפי זה מגיל עשר היה לומד עד לפחות גיל עשרים ושש אם לא יותר בלי להבין, שאז היה הסיפור עדיין עם חכם שלום, והזמן של פתיחת ההיכל לא ידוע, יוצא שלפחות כחמש עשרה שנה שלמד בלי להבין. איזה עקשות נפלאה שאין כמותה בעולם. ואז הבנתי דבר מוזר בהספד עליו שסבא[מרן הגרע"י זצ"ל] אמר הוא היה דיין ועבר את כל המבחנים, וכי מאי רבותא, אלא שלא היה בלי מבחן וכו' אלא למרות הקושי עבר הכל בהצלחה.
היה מקפיד מאוד מאוד על שמירת העינים בצורה מיוחדת במינה, ומנהגו היה בבית הדין שהיה מניח ערימת ספרים לפניו והוא מתחבא לאחורי זה, והיו חושבים שיש רק שני דיינים. (שמעתי מטוען רבני), זיע"א.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
יום פטירת הגה"צ מופת השקדנים
מהר"ר עמרם [ציון חי] אזולאי זצוק"ל
[בן מהר"ר שלום אזולאי אב"ד לעדת המערבים]
מקום מושבו בבית המדרש "זכרון משה" בירושלים היה ידוע לכולם, [ואח"כ בבני ברק], לא היה שייך להכנס לביהמ"ד והוא לא נמצא, כמו שהספסלים קבועים שם, כך גם רבי עמרם... עוד בימי ילדותינו שמענו שמרוב שקידתו האינסופית היה במקום מושבו "שקע" שנוצר מישיבתו הבלתי פוסקת...
שאלתי כעת את מר אבי ממצדיקי הרבים ר' מרדכי הי"ו אם יש לו כמה עובדות על הרה"ג החסיד הנ"ל, ואמר שבכללות "אין מה לספר"... כי כל הזמן היה לומד זה סיפור חייו וזה מה שראו תמיד, תלמודו בידו, גמרא, משניות, זהר וכו'. עד כדי כך שהתואר שנקרא בו בפי כל "רב עמרם חסידא"....
עוד אמר, הרב ע"ה היה מקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו שום דבר, וגם בשמחות של ילדיו אשתו הרבנית ע"ה היתה מביאה לו אוכל מוכן מן הבית ורק מזה היה טועם.
עוד סיפר, הרב היה דיין בביה"ד דצפת וחיפה ובעיקר בביה"ד דתל אביב, אך מצד עצמו לא רצה להזדקק כלל לדיינות, וכל חפצו היה לשבת בבית ה' להתמיד בתורה כאשר היתה באמנה אתו, רק שהיתה סיבה שנאלץ בגינה ללכת לבית הדין.
היה הולך ברחוב בלי המשקפיים, וכל מעיינותיו טרודים במחשבת התורה. [הקפיד מאד על שמירת העינים, דהיזק ראיה שמיה היזק, והחשיב את הסרת המשקפיים ל"דרכא אחרינא" כההיא דב"ב (נז ע"ב). וכן היה אומר מהר"ר יהודה צדקה זצ"ל].
השיא את בתו הרבנית ניצחיה ע"ה לרב האי גאון אלוף נעורינו כמהר"ר יעקב ע"ה מר בריה דרבינא שר התורה מרן הגרע"י זיע"א, החתונה היתה בחדר אוכל של ישיבת פור"י גאולה, וכל גדולי ישראל היו שם.
וראה בשו"ת יביע אומר ח"ט (חיו"ד סי' מג) בתשו' מחודש אלול שנת תש"כ, שם כתוב לאמר: לכבוד ידי"נ הרה"ג שקדן בתורה ויראת ה' היא אוצרו כש"ת רבי עמרם אזולאי (שליט"א) זצ"ל. אחדשה"ט באה"ר. אודות בתו נצחיה שתחיה אשר נשתדכה למזל טוב לבני ר' יעקב נ"י, ובדעת כת"ר לדחות עריכת הנישואין עד לאחר י"ב חודש לפטירת אמו הרבנית ז"ל, כדי שיהיה אפשר לכת"ר להכנס לסעודת החתן והכלה ולשמחם. עמו הסליחה, שהדבר ברור בעיני שכת"ר יוכל להכנס לסעודת החתן והכלה בשבעת ימי המשתה גם בימים אלו, בהיותו אב הכלה, ולית דין צריך בשש, וכמו שאבאר בס"ד. ואחרי אריכות הדברים כתב הרב, ותלי"ת שמע הרב בקולינו, שומע לעצה חכם. ע"כ.
בתמונה המצ"ב רבי עמרם עם גיסו הרה"ג המקובל נז"י ר' אברהם מונסא זצ"ל [ר' אברהם היה נשוי לבתו של רבי שלום אזולאי אביו של ר' עמרם], ומר אבי ר' מרדכי שיחיה בתווך, בבר המצוה של ידידינו הג"ר עובדיה יוסף שליט"א [בנו של גאון יעקב יוסף זצ"ל] הרב דבית שמש באולמי "היכל דוד". ניתן להבחין בספר שבידי הרב גם בעת שיחת תלמידי חכמים, תמיד היה מוכן כדי שמיד עם סיום חובו ישוב לתלמודו.
נפטר כהיום הזה בשנת תשנ"ט, ונטמן בבית העלמין "סנהדריה", זכורני מימי ילדותי שכל חכמי ישראל באו ללוותו, וראש הסופדים היה מרן הגרע"י זיע"א שדיבר ממעלת צדקותו ושקידתו העצומה וידיעת התורה שהיתה בו.
וראה עוד בספר "עבדך בן אמתך" [לתולדות הג"ר יעקב וסף זצ"ל] שהביאו כמה גרגירי חיזוק ועובדות על הגאון הנ"ל.
סיפר חכם שלום כהן ר"י פורת יוסף עיר העתיקה, לאבי זצ"ל, שבצעירותו ראהו מו"ז ואמר לו בעדינות, יום שישי גדול מה יש לך כל כך לעשות בזמן כזה גדול בא ואלמד עמך מסכת שבת ולמדו כן את כל מסכת שבת. וזה חיזקו מאד ללמוד וכו' (ונודע שעיקר עיסוקו וידיעתו הוא בהלכות שבת),
ולאחר פטירת מו"א בא לנחם אותנו חכם שלום כהן, וראה תמונת ר' עמרם, ואמר החכם הזה מירר לי את החיים, ומאוד התפלאנו, וסיפר שהייתי משחק כשהייתי ילד בן שתים עשרה והוא היה אברך, וקרא לי בא בא ונלמד יחד, והיינו לומדים מסכת שבת, ובחיי לא ראיתי כזה דבר, שהיה לו מח סתום לגמרי, ולומדים קושיא כשמגיעים לתירוץ לא זוכר את השאלה, והיה קשה לי ללמוד איתו, וכשהוא נהיה דיין אמרתי כולם יכולים להיות דיינים, שאם הוא שלא יודע נהיה דיין מה יש לומר.
ואז סיפרתי לו שסבתא אמרה שאביו ר' אפרים הוא ביקש תלמד עם בני במקום שישחק, ואז אמר חכם שלום, עכשיו נודע לי שאבי מירר לי את החיים. והיה ממש לפלא עצום.
בשבעה סיפר הגר"מ אליהו לאבי, שבצעירותו לא היה מבין וסגר את הישיבה ופתח את ההיכל ובכה בדמעות שליש והגיעו בינתיים התלמידים ואמרו לו לפתוח ולא רצה וקראו להוריו ואימו קראה לו מבחוץ וכו' עד שפתח וראו שכל פניו מיופחים,
פעם חזרנו מלונה פארק שהיינו ילדים כו' וחזרנו וסיפרנו וכו' אמר שהוא מכיר, שאלתי אותו האם ביקר שם אמר כן, אמרתי מתי התחלת ללמוד ולא לצאת? אמר מגיל עשר. וע"ע בראשית חכמה שער הקדושה פרק ב' אות כ"ה שהביא משם ר' אברהם הלוי שהביא שהכוונה במימרת חז"ל מחד שביך לשבתיך, שאדם יש לו שבע ימים שהם כנגד שבעים שנה, וצריך לקדש עצמו במותר לו שהוא ענין קדושת השבת בימי החול כבר לפני שנעשה בן עשר שנים, וזהו כבר ביום הראשון חד שביך, יכין לשבתיך. עיי"ש.
לפי זה מגיל עשר היה לומד עד לפחות גיל עשרים ושש אם לא יותר בלי להבין, שאז היה הסיפור עדיין עם חכם שלום, והזמן של פתיחת ההיכל לא ידוע, יוצא שלפחות כחמש עשרה שנה שלמד בלי להבין. איזה עקשות נפלאה שאין כמותה בעולם. ואז הבנתי דבר מוזר בהספד עליו שסבא[מרן הגרע"י זצ"ל] אמר הוא היה דיין ועבר את כל המבחנים, וכי מאי רבותא, אלא שלא היה בלי מבחן וכו' אלא למרות הקושי עבר הכל בהצלחה.
היה מקפיד מאוד מאוד על שמירת העינים בצורה מיוחדת במינה, ומנהגו היה בבית הדין שהיה מניח ערימת ספרים לפניו והוא מתחבא לאחורי זה, והיו חושבים שיש רק שני דיינים. (שמעתי מטוען רבני), זיע"א.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
תלמיד מהרש"ך
Active member
ומה עם התמונה שהוא שלח?
איפה התמונה?
תלמיד מהרש"ך
Active member
התימלול המלא ללא השמטות האיש הנ"ל שכדרכו מוחק שמות ממודעות ועוד הרב @בנימין לוריא לתשומת ליבך.
כ"ו אייר
יום פטירת הגה"צ מופת השקדנים
מהר"ר עמרם [ציון חי] אזולאי זצוק"ל
[בן מהר"ר שלום אזולאי אב"ד לעדת המערבים]
מקום מושבו בבית המדרש "זכרון משה" בירושלים היה ידוע לכולם, [ואח"כ בבני ברק], לא היה שייך להכנס לביהמ"ד והוא לא נמצא, כמו שהספסלים קבועים שם, כך גם רבי עמרם... עוד בימי ילדותינו שמענו שמרוב שקידתו האינסופית היה במקום מושבו "שקע" שנוצר מישיבתו הבלתי פוסקת...
שאלתי כעת את מר אבי ממצדיקי הרבים ר' מרדכי הי"ו אם יש לו כמה עובדות על הרה"ג החסיד הנ"ל, ואמר שבכללות "אין מה לספר"... כי כל הזמן היה לומד זה סיפור חייו וזה מה שראו תמיד, תלמודו בידו, גמרא, משניות, זהר וכו'. עד כדי כך שהתואר שנקרא בו בפי כל "רב עמרם חסידא"....
עוד אמר, הרב ע"ה היה מקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו שום דבר, וגם בשמחות של ילדיו אשתו הרבנית ע"ה היתה מביאה לו אוכל מוכן מן הבית ורק מזה היה טועם.
עוד סיפר, הרב היה דיין בביה"ד דצפת וחיפה ובעיקר בביה"ד דתל אביב, אך מצד עצמו לא רצה להזדקק כלל לדיינות, וכל חפצו היה לשבת בבית ה' להתמיד בתורה כאשר היתה באמנה אתו, רק שהיתה סיבה שנאלץ בגינה ללכת לבית הדין.
היה הולך ברחוב בלי המשקפיים, וכל מעיינותיו טרודים במחשבת התורה. [הקפיד מאד על שמירת העינים, דהיזק ראיה שמיה היזק, והחשיב את הסרת המשקפיים ל"דרכא אחרינא" כההיא דב"ב (נז ע"ב). וכן היה אומר מהר"ר יהודה צדקה זצ"ל].
השיא את בתו הרבנית ניצחיה ע"ה לרב האי גאון אלוף נעורינו כמהר"ר יעקב ע"ה מר בריה דרבינא שר התורה מרן הגרע"י זיע"א, החתונה היתה בחדר אוכל של ישיבת פור"י גאולה, וכל גדולי ישראל היו שם.
וראה בשו"ת יביע אומר ח"ט (חיו"ד סי' מג) בתשו' מחודש אלול שנת תש"כ, שם כתוב לאמר: לכבוד ידי"נ הרה"ג שקדן בתורה ויראת ה' היא אוצרו כש"ת רבי עמרם אזולאי (שליט"א) זצ"ל. אחדשה"ט באה"ר. אודות בתו נצחיה שתחיה אשר נשתדכה למזל טוב לבני ר' יעקב נ"י, ובדעת כת"ר לדחות עריכת הנישואין עד לאחר י"ב חודש לפטירת אמו הרבנית ז"ל, כדי שיהיה אפשר לכת"ר להכנס לסעודת החתן והכלה ולשמחם. עמו הסליחה, שהדבר ברור בעיני שכת"ר יוכל להכנס לסעודת החתן והכלה בשבעת ימי המשתה גם בימים אלו, בהיותו אב הכלה, ולית דין צריך בשש, וכמו שאבאר בס"ד. ואחרי אריכות הדברים כתב הרב, ותלי"ת שמע הרב בקולינו, שומע לעצה חכם. ע"כ.
בתמונה המצ"ב רבי עמרם עם גיסו הרה"ג המקובל נז"י ר' אברהם מונסא זצ"ל [ר' אברהם היה נשוי לבתו של רבי שלום אזולאי אביו של ר' עמרם], ומר אבי ר' מרדכי שיחיה בתווך, בבר המצוה של ידידינו הג"ר עובדיה יוסף שליט"א [בנו של גאון יעקב יוסף זצ"ל] הרב דבית שמש באולמי "היכל דוד". ניתן להבחין בספר שבידי הרב גם בעת שיחת תלמידי חכמים, תמיד היה מוכן כדי שמיד עם סיום חובו ישוב לתלמודו.
נפטר כהיום הזה בשנת תשנ"ט, ונטמן בבית העלמין "סנהדריה", זכורני מימי ילדותי שכל חכמי ישראל באו ללוותו, וראש הסופדים היה מרן הגרע"י זיע"א שדיבר ממעלת צדקותו ושקידתו העצומה וידיעת התורה שהיתה בו.
וראה עוד בספר "עבדך בן אמתך" [לתולדות הג"ר יעקב וסף זצ"ל] שהביאו כמה גרגירי חיזוק ועובדות על הגאון הנ"ל.
להלן דברי נכדו ידידינו הג"ר עובדיה יוסף שליט"א שנשלחו אלי בידי רב אחאי הגרי"ח אוה"צ שלט"א.
סיפר חכם שלום כהן ר"י פורת יוסף עיר העתיקה, לאבי זצ"ל, שבצעירותו ראהו מו"ז ואמר לו בעדינות, יום שישי גדול מה יש לך כל כך לעשות בזמן כזה גדול בא ואלמד עמך מסכת שבת ולמדו כן את כל מסכת שבת. וזה חיזקו מאד ללמוד וכו' (ונודע שעיקר עיסוקו וידיעתו הוא בהלכות שבת),
ולאחר פטירת מו"א בא לנחם אותנו חכם שלום כהן, וראה תמונת ר' עמרם, ואמר החכם הזה מירר לי את החיים, ומאוד התפלאנו, וסיפר שהייתי משחק כשהייתי ילד בן שתים עשרה והוא היה אברך, וקרא לי בא בא ונלמד יחד, והיינו לומדים מסכת שבת, ובחיי לא ראיתי כזה דבר, שהיה לו מח סתום לגמרי, ולומדים קושיא כשמגיעים לתירוץ לא זוכר את השאלה, והיה קשה לי ללמוד איתו, וכשהוא נהיה דיין אמרתי כולם יכולים להיות דיינים, שאם הוא שלא יודע נהיה דיין מה יש לומר.
ואז סיפרתי לו שסבתא אמרה שאביו ר' אפרים הוא ביקש תלמד עם בני במקום שישחק, ואז אמר חכם שלום, עכשיו נודע לי שאבי מירר לי את החיים. והיה ממש לפלא עצום.
בשבעה סיפר הגר"מ אליהו לאבי, שבצעירותו לא היה מבין וסגר את הישיבה ופתח את ההיכל ובכה בדמעות שליש והגיעו בינתיים התלמידים ואמרו לו לפתוח ולא רצה וקראו להוריו ואימו קראה לו מבחוץ וכו' עד שפתח וראו שכל פניו מיופחים,
פעם חזרנו מלונה פארק שהיינו ילדים כו' וחזרנו וסיפרנו וכו' אמר שהוא מכיר, שאלתי אותו האם ביקר שם אמר כן, אמרתי מתי התחלת ללמוד ולא לצאת? אמר מגיל עשר. וע"ע בראשית חכמה שער הקדושה פרק ב' אות כ"ה שהביא משם ר' אברהם הלוי שהביא שהכוונה במימרת חז"ל מחד שביך לשבתיך, שאדם יש לו שבע ימים שהם כנגד שבעים שנה, וצריך לקדש עצמו במותר לו שהוא ענין קדושת השבת בימי החול כבר לפני שנעשה בן עשר שנים, וזהו כבר ביום הראשון חד שביך, יכין לשבתיך. עיי"ש.
לפי זה מגיל עשר היה לומד עד לפחות גיל עשרים ושש אם לא יותר בלי להבין, שאז היה הסיפור עדיין עם חכם שלום, והזמן של פתיחת ההיכל לא ידוע, יוצא שלפחות כחמש עשרה שנה שלמד בלי להבין. איזה עקשות נפלאה שאין כמותה בעולם. ואז הבנתי דבר מוזר בהספד עליו שסבא[מרן הגרע"י זצ"ל] אמר הוא היה דיין ועבר את כל המבחנים, וכי מאי רבותא, אלא שלא היה בלי מבחן וכו' אלא למרות הקושי עבר הכל בהצלחה.
היה מקפיד מאוד מאוד על שמירת העינים בצורה מיוחדת במינה, ומנהגו היה בבית הדין שהיה מניח ערימת ספרים לפניו והוא מתחבא לאחורי זה, והיו חושבים שיש רק שני דיינים. (שמעתי מטוען רבני), זיע"א.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
כ"ו אייר
יום פטירת הגה"צ מופת השקדנים
מהר"ר עמרם [ציון חי] אזולאי זצוק"ל
[בן מהר"ר שלום אזולאי אב"ד לעדת המערבים]
מקום מושבו בבית המדרש "זכרון משה" בירושלים היה ידוע לכולם, [ואח"כ בבני ברק], לא היה שייך להכנס לביהמ"ד והוא לא נמצא, כמו שהספסלים קבועים שם, כך גם רבי עמרם... עוד בימי ילדותינו שמענו שמרוב שקידתו האינסופית היה במקום מושבו "שקע" שנוצר מישיבתו הבלתי פוסקת...
שאלתי כעת את מר אבי ממצדיקי הרבים ר' מרדכי הי"ו אם יש לו כמה עובדות על הרה"ג החסיד הנ"ל, ואמר שבכללות "אין מה לספר"... כי כל הזמן היה לומד זה סיפור חייו וזה מה שראו תמיד, תלמודו בידו, גמרא, משניות, זהר וכו'. עד כדי כך שהתואר שנקרא בו בפי כל "רב עמרם חסידא"....
עוד אמר, הרב ע"ה היה מקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו שום דבר, וגם בשמחות של ילדיו אשתו הרבנית ע"ה היתה מביאה לו אוכל מוכן מן הבית ורק מזה היה טועם.
עוד סיפר, הרב היה דיין בביה"ד דצפת וחיפה ובעיקר בביה"ד דתל אביב, אך מצד עצמו לא רצה להזדקק כלל לדיינות, וכל חפצו היה לשבת בבית ה' להתמיד בתורה כאשר היתה באמנה אתו, רק שהיתה סיבה שנאלץ בגינה ללכת לבית הדין.
היה הולך ברחוב בלי המשקפיים, וכל מעיינותיו טרודים במחשבת התורה. [הקפיד מאד על שמירת העינים, דהיזק ראיה שמיה היזק, והחשיב את הסרת המשקפיים ל"דרכא אחרינא" כההיא דב"ב (נז ע"ב). וכן היה אומר מהר"ר יהודה צדקה זצ"ל].
השיא את בתו הרבנית ניצחיה ע"ה לרב האי גאון אלוף נעורינו כמהר"ר יעקב ע"ה מר בריה דרבינא שר התורה מרן הגרע"י זיע"א, החתונה היתה בחדר אוכל של ישיבת פור"י גאולה, וכל גדולי ישראל היו שם.
וראה בשו"ת יביע אומר ח"ט (חיו"ד סי' מג) בתשו' מחודש אלול שנת תש"כ, שם כתוב לאמר: לכבוד ידי"נ הרה"ג שקדן בתורה ויראת ה' היא אוצרו כש"ת רבי עמרם אזולאי (שליט"א) זצ"ל. אחדשה"ט באה"ר. אודות בתו נצחיה שתחיה אשר נשתדכה למזל טוב לבני ר' יעקב נ"י, ובדעת כת"ר לדחות עריכת הנישואין עד לאחר י"ב חודש לפטירת אמו הרבנית ז"ל, כדי שיהיה אפשר לכת"ר להכנס לסעודת החתן והכלה ולשמחם. עמו הסליחה, שהדבר ברור בעיני שכת"ר יוכל להכנס לסעודת החתן והכלה בשבעת ימי המשתה גם בימים אלו, בהיותו אב הכלה, ולית דין צריך בשש, וכמו שאבאר בס"ד. ואחרי אריכות הדברים כתב הרב, ותלי"ת שמע הרב בקולינו, שומע לעצה חכם. ע"כ.
בתמונה המצ"ב רבי עמרם עם גיסו הרה"ג המקובל נז"י ר' אברהם מונסא זצ"ל [ר' אברהם היה נשוי לבתו של רבי שלום אזולאי אביו של ר' עמרם], ומר אבי ר' מרדכי שיחיה בתווך, בבר המצוה של ידידינו הג"ר עובדיה יוסף שליט"א [בנו של גאון יעקב יוסף זצ"ל] הרב דבית שמש באולמי "היכל דוד". ניתן להבחין בספר שבידי הרב גם בעת שיחת תלמידי חכמים, תמיד היה מוכן כדי שמיד עם סיום חובו ישוב לתלמודו.
נפטר כהיום הזה בשנת תשנ"ט, ונטמן בבית העלמין "סנהדריה", זכורני מימי ילדותי שכל חכמי ישראל באו ללוותו, וראש הסופדים היה מרן הגרע"י זיע"א שדיבר ממעלת צדקותו ושקידתו העצומה וידיעת התורה שהיתה בו.
וראה עוד בספר "עבדך בן אמתך" [לתולדות הג"ר יעקב וסף זצ"ל] שהביאו כמה גרגירי חיזוק ועובדות על הגאון הנ"ל.
להלן דברי נכדו ידידינו הג"ר עובדיה יוסף שליט"א שנשלחו אלי בידי רב אחאי הגרי"ח אוה"צ שלט"א.
סיפר חכם שלום כהן ר"י פורת יוסף עיר העתיקה, לאבי זצ"ל, שבצעירותו ראהו מו"ז ואמר לו בעדינות, יום שישי גדול מה יש לך כל כך לעשות בזמן כזה גדול בא ואלמד עמך מסכת שבת ולמדו כן את כל מסכת שבת. וזה חיזקו מאד ללמוד וכו' (ונודע שעיקר עיסוקו וידיעתו הוא בהלכות שבת),
ולאחר פטירת מו"א בא לנחם אותנו חכם שלום כהן, וראה תמונת ר' עמרם, ואמר החכם הזה מירר לי את החיים, ומאוד התפלאנו, וסיפר שהייתי משחק כשהייתי ילד בן שתים עשרה והוא היה אברך, וקרא לי בא בא ונלמד יחד, והיינו לומדים מסכת שבת, ובחיי לא ראיתי כזה דבר, שהיה לו מח סתום לגמרי, ולומדים קושיא כשמגיעים לתירוץ לא זוכר את השאלה, והיה קשה לי ללמוד איתו, וכשהוא נהיה דיין אמרתי כולם יכולים להיות דיינים, שאם הוא שלא יודע נהיה דיין מה יש לומר.
ואז סיפרתי לו שסבתא אמרה שאביו ר' אפרים הוא ביקש תלמד עם בני במקום שישחק, ואז אמר חכם שלום, עכשיו נודע לי שאבי מירר לי את החיים. והיה ממש לפלא עצום.
בשבעה סיפר הגר"מ אליהו לאבי, שבצעירותו לא היה מבין וסגר את הישיבה ופתח את ההיכל ובכה בדמעות שליש והגיעו בינתיים התלמידים ואמרו לו לפתוח ולא רצה וקראו להוריו ואימו קראה לו מבחוץ וכו' עד שפתח וראו שכל פניו מיופחים,
פעם חזרנו מלונה פארק שהיינו ילדים כו' וחזרנו וסיפרנו וכו' אמר שהוא מכיר, שאלתי אותו האם ביקר שם אמר כן, אמרתי מתי התחלת ללמוד ולא לצאת? אמר מגיל עשר. וע"ע בראשית חכמה שער הקדושה פרק ב' אות כ"ה שהביא משם ר' אברהם הלוי שהביא שהכוונה במימרת חז"ל מחד שביך לשבתיך, שאדם יש לו שבע ימים שהם כנגד שבעים שנה, וצריך לקדש עצמו במותר לו שהוא ענין קדושת השבת בימי החול כבר לפני שנעשה בן עשר שנים, וזהו כבר ביום הראשון חד שביך, יכין לשבתיך. עיי"ש.
לפי זה מגיל עשר היה לומד עד לפחות גיל עשרים ושש אם לא יותר בלי להבין, שאז היה הסיפור עדיין עם חכם שלום, והזמן של פתיחת ההיכל לא ידוע, יוצא שלפחות כחמש עשרה שנה שלמד בלי להבין. איזה עקשות נפלאה שאין כמותה בעולם. ואז הבנתי דבר מוזר בהספד עליו שסבא[מרן הגרע"י זצ"ל] אמר הוא היה דיין ועבר את כל המבחנים, וכי מאי רבותא, אלא שלא היה בלי מבחן וכו' אלא למרות הקושי עבר הכל בהצלחה.
היה מקפיד מאוד מאוד על שמירת העינים בצורה מיוחדת במינה, ומנהגו היה בבית הדין שהיה מניח ערימת ספרים לפניו והוא מתחבא לאחורי זה, והיו חושבים שיש רק שני דיינים. (שמעתי מטוען רבני), זיע"א.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
תלמיד מהרש"ך
Active member
מאת הרב אברהם סודרי
לכבוד רב אחאי
זכיתי להכיר את הרב אזולאי
למדתי בכנסת שלום שהיה מול ביתו לפנים ישיבת אור תורה של הרב מילנובסקי
ידוע שהרב האחרון אמר עליו אני מכיר 2 שקדנים בדור את השעון ואת הרב אזולאי
זכיתי לקירבתו הגדולה
אני חתום על הצוואה שלו עים עוד בחור מהישיבה
הוא אהב אותי וכל פעם שלא הייתי בבית מדרש היה,שואל איפה חכם סודרי
נפגשתי 2 פגישות עים נכדתו מבנו לצערי היא לא רצתה אותי כי הייתי עים חתימת זקן והוא הצטער ואמר לה גם אני ואבא שלך עים עבדקנים
בכל אופן היה לומד ביום שישי עד הדלקת נרות ממש
טובל וחוזר לקבלת שבת
מבהיל השקידה שלו
לא היה מסכים שיזיזו לו ספר מליד מקומו הכל היה עים סימנים להספק שלו
היה קורה לנו כל שבת בתורה וזכינו להתברך בלי סוף ממנו
בתור היותי אחראי על התת בישיבה בפורים היה אומר רק סודרי יגיע אלי לתרומה לבית
ואחרי כבוד וכיבוד היה נותן את תרומתו לחתני הישיבה
הזמנתי אותו לחתונתי אמר לי אים זה היה בבני ברק הייתי מגיע
חבל על דאבדין ולא משתכחין
יהיה הדברים לכבוד הצדיק
לכבוד רב אחאי
זכיתי להכיר את הרב אזולאי
למדתי בכנסת שלום שהיה מול ביתו לפנים ישיבת אור תורה של הרב מילנובסקי
ידוע שהרב האחרון אמר עליו אני מכיר 2 שקדנים בדור את השעון ואת הרב אזולאי
זכיתי לקירבתו הגדולה
אני חתום על הצוואה שלו עים עוד בחור מהישיבה
הוא אהב אותי וכל פעם שלא הייתי בבית מדרש היה,שואל איפה חכם סודרי
נפגשתי 2 פגישות עים נכדתו מבנו לצערי היא לא רצתה אותי כי הייתי עים חתימת זקן והוא הצטער ואמר לה גם אני ואבא שלך עים עבדקנים
בכל אופן היה לומד ביום שישי עד הדלקת נרות ממש
טובל וחוזר לקבלת שבת
מבהיל השקידה שלו
לא היה מסכים שיזיזו לו ספר מליד מקומו הכל היה עים סימנים להספק שלו
היה קורה לנו כל שבת בתורה וזכינו להתברך בלי סוף ממנו
בתור היותי אחראי על התת בישיבה בפורים היה אומר רק סודרי יגיע אלי לתרומה לבית
ואחרי כבוד וכיבוד היה נותן את תרומתו לחתני הישיבה
הזמנתי אותו לחתונתי אמר לי אים זה היה בבני ברק הייתי מגיע
חבל על דאבדין ולא משתכחין
יהיה הדברים לכבוד הצדיק
איפה התמונה?
מי זה רב זה? לא שמעתי שמעו מעולם.
זכיתי ללמוד עם נכדו כמה שנים וסיפר שאמו -הרבנית רוח- [שהיא ביתו של רבי עמרם]
זמן קצר אחר לידתה נפטרה , ולא היה מי שיניק את התינוקת,
והרבנית נצחיה שילדה ג'כ באותו זמן
הפסיקה להניק את בנה והניקה את בת אחותה שנפטרה,
ואביה מאוד החזיק לה טובה על כך ואף שהקפיד לא לקרוא לנכדים על שמו, לה הוא הסכים.
זמן קצר אחר לידתה נפטרה , ולא היה מי שיניק את התינוקת,
והרבנית נצחיה שילדה ג'כ באותו זמן
הפסיקה להניק את בנה והניקה את בת אחותה שנפטרה,
ואביה מאוד החזיק לה טובה על כך ואף שהקפיד לא לקרוא לנכדים על שמו, לה הוא הסכים.
תלמיד מהרש"ך
Active member
ורבי עמרם הנכד הוא ת"ח גדול מאד.
מרדכי מיכאלי
Well-known member
מי זה באמת באמצע התמונה עומד חבר'ה ?
נושאים דומים בפורום
