• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

פורים בלוד

שבוע טוב חברים יקרים מישהו בבקשה יכול לעלות פה בבקשה את המכתבים של מרן רבינו הגדול זיע"א ומרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א בעניין קריאת המגילה ושאר מצוות פורים בלוד פסק הלכה מהשנים האחרונות
חשוב מאווד
תודה רבה
 
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן ס
ב"ה. ירושלים, כ"ה שבט תשמ"ז. צרור המור לפ"ק.
לכבוד ידידנו הדגול דורש טוב לעמו הרה"ג רבי נתן אורטנר שליט"א. רב העיר לוד. בענין השאלה מתי יש לקרוא את המגילה בעיר לוד, האם ביום י"ד אדר, או ביום ט"ו בו, אמנם ידוע מה שאמרו בגמרא (מגילה ד א), אמר רבי יהושע בן לוי, לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. מ"מ כבר כתב בשו"ת ויצבור יוסף שווארץ (סי' ב) שבכל ערי ארצנו הקדושה לא נהגו לקרות המגילה בט"ו אלא רק בירושלים, ואילו בשאר מקומות המנהג לקרות בי"ד בברכה, ובט"ו בלא ברכה מספק, ואף שידענו על כמה ערים כגון לוד וכו' שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מ"מ יש ספק שמא תכונתם הנוכחית אינה במקומה הראשון ממש, שאולי נבנית רחוק ממקומה הראשון, משא"כ ירושלים שאין בה ספק כלל, שהכותל המערבי מעיד עליה שהיא על תכונתה המקורית, וכן יעידו על כך הר המוריה והר ציון והר הזיתים ועמק יהושפט. ע"ש. וכן כתב הרה"ג רי"מ טוקצינסקי בספרו עיר הקדש והמקדש (פרק כו אות א). ע"ש. וכ"כ בכף החיים (סי' תרפח ס"ק טוב). ע"ש. ובספר פאת השלחן (סי' ג אות טו) כתב ג"כ שבירושלים קוראים המגילה רק בט"ו, אלא שי"א שהוא הדין לגיא החרשים ולוד ואונו וסלכה ואדרעי (כפתור ופרח פ"ח). וע' בבית ישראל שם ס"ק לג והלאה. וע' בשו"ת ציץ הקדש (סי' נג אות ד) בשם הגאון רבי שמואל סלאנט, ומ"ש על דבריו. ע"ש. והנה מקרוב בעת סלילת כביש ליד לוד נמצאו קברים רבים עתיקים בעומק שני מטרים, ואנשי "אתרא קדישא" הבקיאים בדבר קבעו שקברים אלה של יהודים הם מתקופת המשנה, ושבמקום הזה היתה העיר לוד העתיקה, שהיא חלק מן העיר לוד של היום. ומכל מקום אין לשנות מהמנהג שנהגו עד כה, לקרות המגילה בי"ד בברכה, כמנהג רוב העולם, ובט"ו בלא ברכה, כיון שמידי ספק לא יצאנו. וע' בשו"ת הרדב"ז ח"א (סי' רנב) שכתב, שאע"פ שהדין לקרוא בי"ד אין לגעור באותם שקוראים בי"ד ובט"ו שכיון שקוראים אותה בט"ו בלא ברכה, לא הפסידו כלום, והלואי שיזכרו נפלאות ה' בכל יום. ועוד שמנהג אבותיהם בידיהם וכו'. ע"ש. והוא הדין לנ"ד. ושוב ראיתי בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סי' סא) בתשובה לכת"ר שהעלה כן. וע"ע בשו"ת להורות נתן ח"ב (סי' נה אות יד). וכ"כ הגאון ר' ישראל זאב מינצברג זצ"ל בהסכמתו לספר "כרכין המוקפין חומה", שניתנה הוראה לתושבי עיר לוד לקרות המגילה בשני הימים, בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה. ע"ש. וכן עיקר.
ב) ולענין שמחה ומשתה ומתנות לאביונים ומשלוח מנות, הנה בספר שבולי הלקט (סי' קצה) כתב, מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל, במקום שיש ספק אם העיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אם לאו, קוראים בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה "ושמחים בזה ובזה". ע"כ. וכ"כ הריא"ז בפסקיו (פ"ק דמגילה סי' ג): עיר המסופקת אם היא מוקפת חומה וכו', קוראים בי"ד ובט"ו, ונראה בעיני שנוהגים השמחה ומתנות לאביונים בשניהם. ע"ש. וכן הובא במג"א (סי' תרפח סק"ה). ע"ש. אולם הפרי חדש (סי' תרצה ס"ד) כתב, עיר שהיא ספק מוקפת חומה, אף על פי שקוראים בה המגילה בי"ד ובט"ו מפני הספק, מ"מ כיון שאין מברכים על קריאתה אלא בי"ד, משום שהוא יום קריאתה לרוב העולם, הוא הדין לענין סעודת פורים שאין לעשותה אלא בי"ד, דומיא דרוב העולם, ודי בכך. ע"כ. והפמ"ג (סי' תרצה סק"ה) כתב, דמ"ש הפר"ח שבעיר שהיא ספק ישלחו המנות בי"ד שהוא זמנה לרוב העולם, לא ידעתי למה יגרע מקריאת המגילה שצריכה להיות בשני הימים. ומיהו מתנות לאביונים די בי"ד, דממה נפשך יוצא בי"ד וכמ"ש בעל המאור וכו', ומ"מ אם אכל העני בי"ד ואין לו במה לשמוח בט"ו צ"ע. ע"כ. ולכאורה י"ל דשאני מגילה דהויא מדברי קבלה, שאסתר ברוח הקדש נאמרה (מגילה ז א) משא"כ שמחה ומשלוח מנות. (וע' בפרי חדש (סי' תרפח ס"ד) דהא דלא עבדי בחו"ל ספקא דיומא בפורים, משום דספקא דרבנן לקולא, ואפי' תימא דדברי קבלה נינהו, מ"מ אנן בקיאינן בקיבועא דירחא כמ"ש המרדכי וכו'). שו"ר בשו"ת בנין שלמה (סי' נח דף ס"ה ע"א) שיישב כיו"ב קושית הפמ"ג הנ"ל, דשאני מקרא מגילה דאסתר ברוה"ק נאמרה, משא"כ משתה ושמחה ושאר דיני הפורים שאינה אלא תקנת מרדכי ואסתר, ודינם כשאר דברי קבלה דספקם להקל. ולענין משלוח מנות ומתנות לאביונים, בלא"ה י"ל דכיון דהוי ספיקא דממונא, קי"ל ספק ממון עניים להקל וכו', ושוב מצא בפסיקתא זוטרתי על מגילת אסתר וז"ל: "מקום שאין מכירים אם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון (כצ"ל) אם לאו, נוהגים שני ימים משתה ושמחה, כמוקפים וכפרזים". ע"כ. וזה שלא כד' הפר"ח, ונראה שהמדרש הנ"ל סמך ע"ד הירוש' שכל מצות הפורים יש להן סמך בתורה וכו'. ע"ש. גם בשו"ת חתן סופר (סי' עג) בד"ה והנה, הביא דברי המג"א (סי' תרפח סק"ה) בשם ריא"ז, שהשמחה והמתנות לאביונים נוהגים בערים המסופקות בי"ד ובט"ו. והפמ"ג תמה, שלא הזכירו גם משלוח מנות. וכתב, ונראה דלכאורה יש להבין, דבשלמא קריאת המגילה יש לחייבו מספק שאין לו חזקה לפטור, אבל מתנות לאביונים הרי הוא ספק ממון, וכיון שהוא מוחזק בו מנ"ל לחייבו, אלא נראה שמכיון שאמרו (במגילה ד ב) שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה, ובכל פעם שקוראים המגילה עיניהם נשואות למתנות, וכבר כ' הרשב"א (שבועות כה א) שבכל פעם שעני מבקש צדקה חייבים ליתן לו, מש"ה שפיר צריך ליתן מתנות לאביונים גם מספק, דהו"ל כאילו עמדו עניים לידו ובקשו צדקה, משא"כ משלוח מנות שאינו אלא משום חובת היום ואין לחייבו להוציא ממון מחזקתו מספק. ע"כ. אמנם בשער הכוונות (דף קט ע"א) בהגהה, כתב המהר"ש ויטל בשם מר אביו המהרח"ו, שמעתי ממהר"י הכהן שראה לרבינו האר"י ז"ל, שבהיותו בצפת (שנוהגים שם לקרות המגילה שני ימים י"ד וט"ו, וכמ"ש בספר תיקון יששכר (דכ"ג ע"א) ובפאת השלחן (סי' ג אות טו). ועוד). היה נוהג שלא לומר על הנסים ביום ט"ו בתפלה משום הפסק, אבל בשאר מצות הפורים כמו משלוח מנות ומתנות לאביונים היה נוהג בהם מספק גם ביום השני. ע"כ. אלא שיש לומר שנהג כן ממדת חסידות. (וכעין מ"ש הגאונים לגבי חזקיה שהיה קורא בי"ד וט"ו. ע' בהר"ן פ"ק דמגילה (ה א) וכ"כ בחידושי הרמב"ן והרשב"א שם. וכן הובאה סברא זו בדברי הרב המגיד (פרק א' הלכה יא). וע' בשו"ת הגאונים חמדה גנוזה (סי' סג). ע"ש). אכן הגרי"ח בס' בן איש חי (פר' תצוה אות יז) כתב, ופה בגדאד שהיא עיר ספק מוקפת חומה, וקוראים המגילה בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה, צריך לקיים ביום ט"ו סעודת פורים ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, בין אנשים בין נשים, ורק אין מרבים בהם כמו ביום י"ד. ע"כ. ואם לדין יש תשובה ע"ז מדברי הפר"ח הנ"ל, שא"צ לעשות סעודה ושמחה אלא בי"ד, ולדבריו כל שכן משלוח מנות ומתנות לאביונים שאינם נוהגים אלא בי"ד. וראיתי למי שכתב, שבעיר ספק מוקפת חומה, חייבים במשלוח מנות גם בט"ו, ולא שייך בזה ספק ממונא לקולא, כיון שחזקת חיוב של מצות משלוח מנות היא ודאית, וספק אם פטר עצמו ביום י"ד, הו"ל כאומר הלויתני וספק אם פרעתיך שחייב. ע"כ. ואינו מחוור, שמכיון שרוב העולם קוראים בי"ד, וכן עושים כל שאר מצות הפורים בי"ד, שדינן לה בתר רובא דעלמא, ורובא וחזקה רובא עדיף, ודוקא בספק שקול שייך להעמידו על חזקתו, אבל כאן כבר נפטר בי"ד, וכל שכן דקי"ל בן כרך שקרא בי"ד יצא, וה"ה לשמחה ומשלוח מנות, וא"כ ממה נפשך בדיעבד יצא, וקריאת המגילה בט"ו משום לכתחלה בלבד, וכמ"ש בשו"ת תורת חסד מלובלין (חאו"ח סי' לח אות ה) ע"פ תשובת הרא"ש (ס"ס כג), דמה שרגילים לעשות כן אין זה נקרא בדיעבד אלא לכתחלה, וכ"ש אם נפסוק כן למעשה שיקראו רק בי"ד דחשיב לכתחלה. ע"ש. ומ"מ כיון שבספר שבולי הלקט בשם רש"י כתב ששמחים בזה ובזה, והכי איתא בפסיקתא, וכנ"ל, וכן כתב הריא"ז גם לגבי מתנות לאביונים, והביאוהו האחרונים, יש לנהוג כדבריהם. בברכת התורה עובדיה יוסף ס"ט.
 
אגב 2 אברכים מלוד שחו לפני כמה שנים בפני שאין מנהג בלוד לקרוא 2 ימים בפועל האם ידוע משהו על כך
זה לא נכון לפחות באיזור שלי איפה שרב העיר גר קוראים כבר שנים בשתי הימים וכך נראה לי נוהגים בכל לוד בכלל
 
אם תוכל לומר לי שם מקום שאומר להם פשוט אנחנו לא משם הם טענו שמקטנותם לא ראו מנהג כזה בלוד
מאיפה הם?
מה השמות שלהם אולי אני מכיר אותם
תשלח לי אפילו בהודעה אישית אם אתה לא רוצה לחשוף אותם
 
335630_7c00525d1b601e1f6f227bcd0cd1b276.jpg
 
חזור
חלק עליון