'מאיר עיני ישראל' חלק א' עמוד 63:
ועי' רמ"א סי' תעג סעיף ה, שאם אין לו אחד מהירקות שבמשנה - יקח לענה או שאר ירק מר,
והביא בביאור החכה מהגר"ז לצדד שאי"ז לצאת ידי חובה מדינא, אלא זכר בעלמא.
ובדרשו שם (הע' 59) הביאו מהגר"ז שאין צריך לאכול כזית.
בשלוש שנותיו האחרונות לא אכל [החפץ חיים] מרור, אלא רק כזה מאכל שהיה סתם מרגיז ומוציא את האוכלו משלוותו. והיה מתנחם בזה ש״וימררו את חייהם" הוא לא רק מלשון מר, אלא גם כפי שחז״ל אומרים שהחליפו עבודותיהם של גברים לנשים ושל נשים לגברים, וכד׳ דברים כאלה כדי להרגיזם, וממילא הוא יוצא במרור זכר לדבר, גם במאכלו שהוא אוכל. והסיבה לכך שלא אכל מרור, הוא משום שפעם בחודש אייר ירד לו דם מהאף ולא יכלו לעצור את זה, עד שקראו לרופא, והרופא הסביר לו שהוא חושש שזה כתוצאה מהמרור שאכל בפסח.
ועי' רמ"א סי' תעג סעיף ה, שאם אין לו אחד מהירקות שבמשנה - יקח לענה או שאר ירק מר,
והביא בביאור החכה מהגר"ז לצדד שאי"ז לצאת ידי חובה מדינא, אלא זכר בעלמא.
ובדרשו שם (הע' 59) הביאו מהגר"ז שאין צריך לאכול כזית.
