לשמור ולעשות
Well-known member
אה"נ, כשיש קושיא אלימתא עדיף להאמין שלא הוא אמר, ואם באמת אמר, מרן שליט"א אמר כמה פעמים שהרבה אמר לפלפול התלמידים ולא ע"מ לכתוב בספר. וזה מסתבר, כי צריך יותר להתבסס ולוודאות את החידושים לפני שמפרסמים כפסק בספר. וכ"ש חידוש כזה, לתלות את השאלה הנז' במח' מרן והרמ"א.
ואדרבה, מה שמרן שליט"א מעדיף לתלות בעורכים, זה רק משום כבודו של חכב"צ, אבל האמת שכן כתב ביביע אומר:
והנה ידוע לכל באי שער עירנו, שידיד נפשי המנוח רחימו דנפשין הגאון ר' בן ציון שאול זצ"ל היה ראש ישיבת פורת יוסף, והקדיש כל כוחותיו ועמלו ללמד התלמידים בעיון בגמרא ובתוספות, ובזה השקיע כל עולמו, והיה עמוס בשיעוריו, לילה כיום יאיר כחשכה כאורה, ומסובל ביסורין, כי היה ידוע חולי בשנותיו האחרונות, ולא היה לו זמן פנוי ללמוד חיפוש מחיפוש בספרי האחרונים, אף בדברים המצויים שהם הלכה למעשה, ולכן אף בספרו אור לציון כתב כמה פסקי הלכה הנוגדים לספרי האחרונים, כי דבריהם היו בהעלם עין מעינו הבדולח, לרוב טרדותיו בתלמידים, ואין זה פלא שנעלמו מעיני קדשו פסקים רבים מהאחרונים אשר אנו הולכים לאורם, והסתמך על פלפוליו לפסוק מהם הלכה למעשה, ולכן אין לסמוך על פסקיו להלכה ולמעשה, מבלי לעיין היטב בכל הלכה ממקורותיה בראשונים ובאחרונים, כי כמה מפסקיו הם נגד האחרונים.
ועוד כתב:
ויודע אני מעשה שהיה, ששאלוהו על מה שנכתב, בטרם הודפס, והראוהו שזה נגד ההלכה, וביקש שיאמרו למדפיסים לתקן, ולא אבו שמוע, והתנצל שמפאת חוליו לא יכול לעשות כנגדם מאומה. גם הוגד לי מפי מגידי אמת, שחלק מהתשובות הללו אמרם בעל פה, ביציאתו מבית הכנסת, ותלמידיו היו שואלים אותו בדרך, והוא משיב, והלכו וכתבו אותם וצירפום לתשובותיו, ומפאת חוליו לא היה יכול לעצור בעדם. כי על כן מצוה לפרסם ולהודיע ברבים, שבודאי לא ניחא ליה לאותו צדיק לתלות בו בוקי סריקי, אשר נכתבו בלי עיון כראוי.
דהיינו, שגם אם חכם בן ציון אמר מה שכתבו בשמו, אעפ"כ אין לסמוך. זה כתב ביביע אומר. לא אני.
ומעתה גם אם אמר את הנכתב בשמו בעמוד זה, יש להעדיף לומר שלא הוא אמר את מה שכתבו לעיל מינה בעמוד הקודם, שהביאו ד' התוס' והרא"ש שעיקר הקריאה ביום, וכתבו שכל מה שכתב בב"י שנהגו לא לברך שהחיינו ביום, זה רק משום סב"ל, אבל העיקר שעיקר הקריאה ביום. וזה באמת סותר מה שכתבו כאן שלדעת מרן קריאת מגילה של לילה ושל יום שווים [וכאן הרי לא שייך ענין זה דסב"ל].
וזה חוץ ממה שצ"ע איזה הכרח יש במרן שקריאת מגילה של לילה ויום שווים.
וגם צ"ע מה שאמר חכם בן ציון כדבר פשוט שגם קריאת המגילה של לילה מדברי קבלה. וזה לא פשוט כלל. ובספר נראה שהתלמידים לא רצו להיכנס לזה, וחבל.
ההקלטות הנ"ל הם משיעורים 'הלכתיים' שמסר.
זה כמו שתאמר שאין לסמוך על השיעור השבועי של הראשון לציון או של מרן זצ"ל משום שהוא לפלפול ולא להלכה למעשה...
האם שמעת את ההקלטה? הוא ביאר היטב את דבריו שם.
כבר ציינו 'העורכים' שכדברי חכם בן ציון כ"ה בערוך השולחן בסי' תרפ"ז ס"ג עי"ש.
אדרבה הראה לי מי חלק עליו בזה.
לשמור ולעשות
Well-known member
התשובה לדבריך בדברי היביע אומר הנ"ל, דוק ותשכח.
לא דומה, השיעורים של מרן זיע"א ובנו מרן שליט"א באים אחר שפרסמו פסקיהם ומקורותיהם עלי ספר באורך וברוחב מפי סופרים וספרים.
ביאר היטב? לא ביאר כלל, רק אמר שכן מוכח, וזה צריך ביאור ובירור.
שתהיה בריא.
ערוך השלחן כתב בדיוק להפך, שאין לתלות מח' מרן והרמ"א בזה.
הוא הכין את השיעור בלי לכתוב אותו. הוא לא 'שלף' את זה באותו הרגע.
הוא אמר שמזה שמרן לא חילק כמה אחוזים של חיוב נראה שזה אותו חיוב. שמע נא שוב. זה דיוק טוב מאוד. לומר שמרן סובר שיש שינויים בחוזק החיוב בלי לכתוב אותו, איך אפשר לומר כך?
מסקנתם זהה.
וגם במהלך עצמו, הערוך השולחן גם התחיל עם זה
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרפז סעיף ג
ולכאורה יש נ"מ לדינא דאם אין לו להשיג קריאת המגילה רק פעם אחת ביום או בלילה דלרבותינו אלה מוטב שיבחור ביום מבלילה כיון שהוא העיקר ולהרמב"ם יבחור בלילה שהיא מקודם ואין מעבירין על המצות אך באמת אין ראיה דגם להרמב"ם י"ל דקריאה דיומא הוא העיקר ורק לעניין שהחיינו ס"ל דא"א לברך שני פעמים שהחיינו על מצוה אחת וכן לרבותינו אלה י"ל דאע"ג דקריאת היום הוא העיקר מ"מ לא יעבור על המצוה ויקראנה בלילה שהיא קודמת ואין מעבירין על המצות וכן נ"ל עיקר לדינא ע"כ.
גם האור לציון עצמו אמר את אותם הדברים - דוק ותשכח. תשמע אותו טוב טוב כמה פעמים. אולי מחמת שהשמיעה קשה לא שמת לב היטב.
לשמור ולעשות
Well-known member
אחר המחילה זה תמוה, והלוואי תקבל הלכה למשה מסיני גם את מה שמדבר מרן זיע"א ובנו מרן שיבלד"א. אפילו אנחנו התלמידים משתדלים להבין דבריהם ולא לסיים את המשא ומתן האם אמר או לא אמר, ובטח הוא הכין ובטח הוא יודע מה שהוא אומר...
למה מרן צריך לחלק אחוזים? כיון שהטעם הפשוט הוא שלא מברכים שהחיינו ביום משום שבלילה פוטר את של יום, גם אם של יום יותר חשוב, על כן "אין שום הכרח" במרן, כמו שתמה מרן שליט"א.
לפחות אל תצטט אותו, הוא דחה להדיא ואתה מביא ממנו ראיה?! אתה רוצה שאני אדגיש בכתב בולט את המשך דבריו?
ראשית, צריך להעמיד את הדברים על דיוקם. חכם בן ציון אמר את מה שאמר ביודעין ובמכוון ובהכנה ולא 'בשלוף', ולא שמישהו שאל אותו במדרגות, ולא אמר את זה לפלפולא. ברור? קודם כל תפנים את זה ותקבל את הדברים כמו שהם. הדברים יצאו מפי קדשו בשימת לב, וזוהי דעתו הברורה. מובן??
כדי שתדע שאם יש אפשרות לשמוע או בלילה או ביום שישמע ביום כיון שהיא מדברי קבלה וחמורה יותר מהלילה.
זהו התמלול [כמעט מדוייק] של ההקלטה:
עיקר החיוב לא כתוב אולי בלילה אולי ביום. אבל הרמ"א מביא את הענין של שהחיינו שמברכים גם ביום מפני שהעיקר הוא ביום. מרן לא משמע כן. חייב מדרבנן האם שקלנו כמה חובה שלשים גרם או 20 גרם. לפי מרן לפי דעתי אין חובה ביום יותר מבלילה. נ"מ אם יכול לשמוע בלילה ולא ביום או להיפך דעת מרן ישמע בלילה. סיבה אחת בלילה חל עליו החובה ולא ידחה את הלילה וישמע ביום שמא לא יהיה לו זמן. עוד דבר שבלילה וביום שוים. אני חושב שזה תלוי במחלוקת האם מברכים שהחיינו ביום או לא ע"כ.
זה בדיוק מה שכתב הערוך השולחן. כתב בתחלה את הנ"מ הנ"ל בין השיטות, ולבסוף כתב שגם לדעת התוס' צריך לקרוא בלילה כיון שהגיע הזמן כעת ולא דוחים מפני העתיד. ונמצא שניהם כיוונו לדבר אחד.
לשמור ולעשות
Well-known member
לא מרגש.
כשאתה שומע דבר תמוה בהלכה [לא בדבר השנוי במחלוקת בפוסקים וכד', אלא בדבר שבאמת תמוה שאין לו מובן], אתה לא תגיד שכל מילה היא רוח הקודש ותוציא אותו עם הארץ, אלא תתלה שאמר לפלפול התלמידים וכד', ולא נחת להלכה ולמעשה לחקוק אותה עלי ספר לעד. זהו כבודו, ואתה זה שמוריד מכבודו. ומרן זיע"א ובנו מרן שליט"א מעידים מקרוב שהיה ממש מודה על האמת הפלא ופלא, ואין ענין להתעקש על איזה סברא שאמר בלי שום בסיס ויסוד מוסד.
מרן לא דיבר על זה, ומדבריו לא מוכח כלום לענין זה, רק אמר שרק בלילה מברכים שהחיינו, וההסבר הפשוט שהיא המצוה שבאה ראשונה. וכנ"ל.
שמת לב מה ציטטת? הוא נשאר בזה שלהרמב"ם ומרן לילה ויום שווים, והערוך השלחן דחה דבר זה.
וראה גם בס' אול"צ שהשתמשו בלשון "בודאי" שכ"ד מרן.
ומה שהדגשת את חידושו "שמא לא יהיה לו זמן", זה מעניין מאוד, אשמח אם לזה תמצא איזה מקור.
זה תרגום ופירוש מילולי של 'אין מעבירין על המצוות' ו'מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה'. זה מה שאמר בדיוק הערוך השולחן.
זה בדיוק מה שאמר הרב בן ציון. מזה שמרן לא דיבר כלום זה אומר שאין הבדל ביניהם. אם היה הבדל היה צריך לכתוב אותו.
על שאר הדברים איני רואה להשיב.
יש ערוך השולחן וחכם בן ציון ששוו בדין מסויים ולא מצינו למי שיחלוק עליהם באיזה ראיה ברורה וכדומה. זה מה שאני רואה בסוגיא זו. והיה שלום.
לשמור ולעשות
Well-known member
האמת שלא צריך מקור לזה. אלו דברים פשוטים. אולם חיפשתי מעט ומצאתי [ויש עוד מקורות לזה].
ערוך השולחן העתיד הלכות תמידין ומוספין סימן קיט סעיף ו
דמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה. די"ל דזהו ביחיד שמא לא יחיה עד למחר.
לשמור ולעשות
Well-known member
זה נאמר על אותה מצוה שלא יחמיצנה וימהר לעשותה
לא על ברירה בין שתי מצוות בדרגת חשיבות שונה שע"ז הדין שאין מעבירין על המצוות
על סמך מה אתה כותב את זה?
האם אתה בקי בכל דיני וגדרי מצוה הבאה לידך ואין מעבירין על המצוות?
זה קצת יוהרא ויומרא להעיר ולנסות לדחות בכח את דברי חכם בן ציון באיזה סברות הכרס בעלמא.
כאילו שאני צריך לנסות להוכיח את צדקת סברת חכם בן ציון.
נראה ממש מזלזל.
לא מצאת אף אחד שאומר להיפך, סתם לחשוב ולהעלות על הכתב את הזלזול בכל סברא שנכתבה או נאמרה ע"י חכם בן ציון. בושה.
לשמור ולעשות
Well-known member
מה לך מתלהם, איפה ראית שזלזלתי.
ביקשתי ממך מקור. יש לך תביא. אין לך תגיד שאין.
הזלזול שלך בכתבי חכם בן ציון ולמעלה בקודש בשיעוריו שנשמעו מפיו ממש - ניכר בכל מילה שלך בשרשור זה. אל תיתמם.
לשמור ולעשות
Well-known member
זה שמרן שליט"א העיר בהלכה על החכם שהוא כמלאך ה' צבאות, ואתה נזעקת "להראות שהוא טועה", והסברתי לך הדברים - אין בכך שום פגיעה חלילה.
ופשוט לא ענית על כלום ממה שכתבתי, ואתה רק עסוק בהגנה התקפית על ההערה שלך על מרן.
משום מה אתה טוען ש"בכל מילה" שלי יש זלזול בחכם, איפה למשל?
וגם בענין הנ"ל שהזכרת את ערוך שלחן, חוץ ממה שכתבתי לעיל, כבר כתבו האח' דחיישינן לשמא ימות בזמן מרובה של לפחות כמה ימים ולא בזמן מועט.
עברתי על כל השקו"ט, כב' פשוט צודק.
נושאים דומים בפורום
