• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

אין רואים נגעים ברגל תיפו"ל שאסור להטמא

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בעיקר הדבר המבואר במו"ק שם שהטעם שאין רואים את הנגעים במועד הוא משום דכתיב "וביום הראות בו" דיש יום שאי אתה רואה, וממתינין מלראות משום מצות שמחת הרגל, הקשה בספר זכר ישעיהו טומאת אוכלין פט"ז, תיפוק ליה משום דכתיב "ובנבלתם לא תגעו" ולפי הרמב"ם שם משמע דהוי איסור דאורייתא רק אין לוקין על זה, אם כן מצד איסור זה אי אפשר לטמאותו ברגל.

ונראה לתרץ, לפי מה שכתב בשאגת אריה סי' ס"ו שאם כבר קיים מצות עולת ראיה ושלמי חגיגה, אין לו איסור להטמא, וא"כ משכחת לה בכה"ג.

עוד נפק"מ, היכא שהוא כבר טמא בלאו הכי בטומאת מגע וכיוצא בזה, דאז אין שייך בו האיסור של ובנבלתם לא תגעו כיון דהוא כבר טמא, וס"ד דבאופן זה יטמאו ברגל, וקמ"ל דממתינין לדבר מצוה.​
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בעיקר הדבר המבואר במו"ק שם שהטעם שאין רואים את הנגעים במועד הוא משום דכתיב "וביום הראות בו" דיש יום שאי אתה רואה, וממתינין מלראות משום מצות שמחת הרגל, הקשה בספר זכר ישעיהו טומאת אוכלין פט"ז, תיפוק ליה משום דכתיב "ובנבלתם לא תגעו" ולפי הרמב"ם שם משמע דהוי איסור דאורייתא רק אין לוקין על זה, אם כן מצד איסור זה אי אפשר לטמאותו ברגל.

ונראה לתרץ, לפי מה שכתב בשאגת אריה סי' ס"ו שאם כבר קיים מצות עולת ראיה ושלמי חגיגה, אין לו איסור להטמא, וא"כ משכחת לה בכה"ג.

עוד נפק"מ, היכא שהוא כבר טמא בלאו הכי בטומאת מגע וכיוצא בזה, דאז אין שייך בו האיסור של ובנבלתם לא תגעו כיון דהוא כבר טמא, וס"ד דבאופן זה יטמאו ברגל, וקמ"ל דממתינין לדבר מצוה.​
איפה הרמבם
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בעיקר הדבר המבואר במו"ק שם שהטעם שאין רואים את הנגעים במועד הוא משום דכתיב "וביום הראות בו" דיש יום שאי אתה רואה, וממתינין מלראות משום מצות שמחת הרגל, הקשה בספר זכר ישעיהו טומאת אוכלין פט"ז, תיפוק ליה משום דכתיב "ובנבלתם לא תגעו" ולפי הרמב"ם שם משמע דהוי איסור דאורייתא רק אין לוקין על זה, אם כן מצד איסור זה אי אפשר לטמאותו ברגל.

ונראה לתרץ, לפי מה שכתב בשאגת אריה סי' ס"ו שאם כבר קיים מצות עולת ראיה ושלמי חגיגה, אין לו איסור להטמא, וא"כ משכחת לה בכה"ג.

עוד נפק"מ, היכא שהוא כבר טמא בלאו הכי בטומאת מגע וכיוצא בזה, דאז אין שייך בו האיסור של ובנבלתם לא תגעו כיון דהוא כבר טמא, וס"ד דבאופן זה יטמאו ברגל, וקמ"ל דממתינין לדבר מצוה.​
בפשטות לק"מ, דהאיסור הוא 'לטמאות' בידים, ולא ע"י הדיבור.
ועוי"ל דהאיסור הוא שמטמא עצמו בעצמו, אבל הכא אינו מטמא ע"י עצמו אלא ע"י אחר-הכהן.
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בעיקר הדבר המבואר במו"ק שם שהטעם שאין רואים את הנגעים במועד הוא משום דכתיב "וביום הראות בו" דיש יום שאי אתה רואה, וממתינין מלראות משום מצות שמחת הרגל, הקשה בספר זכר ישעיהו טומאת אוכלין פט"ז, תיפוק ליה משום דכתיב "ובנבלתם לא תגעו" ולפי הרמב"ם שם משמע דהוי איסור דאורייתא רק אין לוקין על זה, אם כן מצד איסור זה אי אפשר לטמאותו ברגל.

ונראה לתרץ, לפי מה שכתב בשאגת אריה סי' ס"ו שאם כבר קיים מצות עולת ראיה ושלמי חגיגה, אין לו איסור להטמא, וא"כ משכחת לה בכה"ג.

עוד נפק"מ, היכא שהוא כבר טמא בלאו הכי בטומאת מגע וכיוצא בזה, דאז אין שייך בו האיסור של ובנבלתם לא תגעו כיון דהוא כבר טמא, וס"ד דבאופן זה יטמאו ברגל, וקמ"ל דממתינין לדבר מצוה.​
נפק''מ לנגעי בתים.
וא''י אם דין זה נוהג גם בבתים שלא לראות ברגל.
 
חזור
חלק עליון