גם החילוק שכתבתי ברור.כתבתי את זה בלשון השאלה אך העיקרון ברור
אף שכ' צודק ואין עורר על הדין גם אני לא הייתי אוכל כי אין מצווה לאכול דבר המוטל בספק.גם החילוק שכתבתי ברור.
צריך שהלב יהא לב של תורה, ולא רבים זוכים לזה.
הרבה הרגשות של בני תורה בזמנינו מנוגדות לשו"ע.
תנסה לדוגמא לתת לאברך בשר של עוף שהוא מתערובת טריפה עם ב' כשרים, ותגיד לו שזרקת אחד מהם. האם הוא יעיז לגעת בזה? למרות שזה לכתחילה לכו"ע. אלא מאי התרגלנו לחיות לפי מה יגידו, ואנחנו מפילים את זה על התורה...
השאלה האם לא היית אוכל כי אין מצוה, או כי אין ליבך נותן לך לאכול.אף שכ' צודק ואין עורר על הדין גם אני לא הייתי אוכל כי אין מצווה לאכול דבר המוטל בספק.
להבין האם יש לנו לב שמוליך אותנו ע"פ התורה, או שאנחנו מוליכים עצמינו ע"פ לב בשר מגושם.יפה דקדקת.
זו שאלה בחינת מעשה רב או התענינות גרידתא?
למה היית שואל? אינך יודע הדין בשו"ע?לשאלתך: אם זה היה ממוני והיתה שאלה 'על באמת' הייתי עושה שאלת חכם וכאשר היה מורה כך הייתי עושה, ופשוט.
למה, הרי במהלך ה'סיכום' הנ"ל (לא שמעתי את השיעור עצמו), כתב לכל אורך הדרך, ש"בשחיטה רגילה סומכים על כך וכך, ובשחיטה מהדרין יש גם משגיח צמוד על כך שבודק וכד'", וא"כ כל שכן בד"ץ מהדרין. לא?ממה שהובן ממנו א"א לסמוך עגם על הרבה בדצי"ם כולל העדה"ח, שעושים את בדיקת צומת הגידים החלק התחתון של הרגל.
הרב דיבר שם תמיד על רבנות מהדרין (כלשונו- מהדרין מדומה) וכ"ש רבנות רגילהלכאורה יוצא משיעורו, שבעופות ניתן לסמוך על רבנות מהדרין, משא"כ רבנות רגילה שסומכים על כל מיני קולות ועם פחות השגחה שהכל כדת וכדין. וכ"ש שניתן לסמוך על כל בד"ץ מהדרין. לא כן?
רק על העדה החרדית הוא אמר זאת. וכמדומה לי שכיום הם שינו את זה (אך אני לא בטוח)ממה שהובן ממנו א"א לסמוך עגם על הרבה בדצי"ם כולל העדה"ח, שעושים את בדיקת צומת הגידים החלק התחתון של הרגל.
??? אולי כוונתך כ"ש בד"ץ מהדרין.וכ"ש רבנות רגילה
אז כשכתבת (ב'סיכום') "בשחיטה רגילה" הכוונה רבנות מהדרין, ו"שחיטה מהדרין" הכוונה בד"ץ?כל מה שהרב מחפוד דיבר שם על כשרות העופות בימינו, זה ההבדלים שיש בין רבנות מהדרין לבין בד"ץ. א"כ על רבנות מהדרין לטענות קשה לסמוך
לא, רבנות מהדריןשחיטה מהדרין" הכוונה בד"ץ
נו, ועל זה כתוב שם שיש משגיח שמקפיד וכו', אז למה כתבת:לא, רבנות מהדרין
?א"כ על רבנות מהדרין לטענות קשה לסמוך
למה, הרי במהלך ה'סיכום' הנ"ל (לא שמעתי את השיעור עצמו), כתב לכל אורך הדרך, ש"בשחיטה רגילה סומכים על כך וכך, ובשחיטה מהדרין יש גם משגיח צמוד על כך שבודק וכד'", וא"כ כל שכן בד"ץ מהדרין. לא?
ראשית כדאי מאוד לשמוע את השיעור, לקרוא את הסיכום זה כמו לקרוא את העולה מהאמור ביבי"א בלי לראות את התשובה עצמה.הרב דיבר שם תמיד על רבנות מהדרין (כלשונו- מהדרין מדומה) וכ"ש רבנות רגילה
הם לא שינו את זה. כמבואר בקבצים הנ"ל, וראה עוד במצו"ב.רק על העדה החרדית הוא אמר זאת. וכמדומה לי שכיום הם שינו את זה (אך אני לא בטוח)
אז כשכתבת (ב'סיכום') "בשחיטה רגילה" הכוונה רבנות מהדרין, ו"שחיטה מהדרין" הכוונה בד"ץ?
לא, רבנות מהדרין
אני יכול לשלוח לך את השיעור המלא למייל
בשיעור דיבר על ההבדל בין רבנות לבין בד"צ יורה דעה ועוד בדצי"ם שמקפידים על הכל כהרב לנדא ורובין, אבל הדגיש שיש "מהדרין מדומה" וכוונתו על בדצי"ם שלא מקפידים על כל הדברים שפירט.עכשיו הבנתי אותך
בשיעור הוא דיבר על רבנות אך בעיקר על רבנות מהדרין. ולזה כתבתי שחיטה רגילה
ומהדרין שכתבתי הכוונה לבדצים