-
"המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.
>> להתחברות לחצו עכשיו:
https://news.moreshet-maran.com/
לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.comנ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.
מנהיג הדור
Active member
כוונתך מיוצר
ע"ה ס"ט
Well-known member
מצורך מה שכתבתי בזה:
נשאלתי בענין לחם באן שהוא לחם הנעשה ע"י אידוי מים, מה ברכתו:
תשובה.
א'. שחשיב כבישול, וכמש"כ הגינת ורדים (כלל א סי' כד) גבי הכוסכוס שהליך הכנתו הוא "שנותנים בכלי מנוקב נקבים רבים ונותנין כלי זה ע"ג קדירה של מים או של תבשיל שעומדת על האש והזיעה וההבל של הקדירה עולה לכלי שעל גבה ובאותה זיעה והבל הוא מתבשל ונעשה ראוי לאכילה", וכתב במסקנתו "מסתברא דהוי כאלו נתבשל בתוך הקדירה עצמה שלמטה ממנו לפי שכל זיעה והבל דיינינן ביה כגופו של דבר הגורם להם, (וכבר הארכנו בזה לענין זיעת מי פירות וזיעת מי צימוקין בענין לישה במי פירות בפסח)". ולפי"ז אפי' בקביעו"ס ברכתו מזונות. (אלא שלגינת ורדים חשיב שיש לו תואר פת, כיון שניכר שנעשה מעיסה, ולכן כ' שאם קבע סעודתו עליו מברך המוציא וברהמ"ז. אולם האח' דחו את דבריו. וכמשנ"ת ביבי"א ח"ח סי' כא). שו"ר שכ"כ ידידי ר' יוסף אביטבול בקונ' שערי יוסף דיני פהב"כ (סיון תשפ"ד, עמ' 15) וכ' דעת הגריש"א והו"ד בספר הל' יום ביום ח"ב עמ' תעט שדינו כבישול, והביא שם שיש חולקים, [ועי' שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' סג]. עכ"ד. ע"ש (ובעמ' 86 והלא' הרחיב בזה).
ב'. מחמת שע"פ רוב אין לו קרימת פנים, ולד' הפרח שושן ודעימיה לא חשיב תואר פת. אלא שמלבד שאין ד' הגינת הפרח שושן מוסכמים, עוד בה שיש לדון האם כיון שאין מרקם הפנים שלו שוה למרקם החיצון שלו (אלא הוא מעט קשה יותר, ומבריק, ואינו אורירי), אף שאינו כהה יותר י"ל דחשיב קרימת פנים, וכמו פיתה. (אולם לפי טעם זה שברכתו מזונות כיון שאין לו תואר פת, בקביעו"ס לד' הרמב"ם ברכתו המוציא).
ולכן למעשה יש לברך על לחמניות באן מזונות אף בקביעות סעודה, עכ"פ מסב"ל.
נשאלתי בענין לחם באן שהוא לחם הנעשה ע"י אידוי מים, מה ברכתו:
תשובה.
א'. שחשיב כבישול, וכמש"כ הגינת ורדים (כלל א סי' כד) גבי הכוסכוס שהליך הכנתו הוא "שנותנים בכלי מנוקב נקבים רבים ונותנין כלי זה ע"ג קדירה של מים או של תבשיל שעומדת על האש והזיעה וההבל של הקדירה עולה לכלי שעל גבה ובאותה זיעה והבל הוא מתבשל ונעשה ראוי לאכילה", וכתב במסקנתו "מסתברא דהוי כאלו נתבשל בתוך הקדירה עצמה שלמטה ממנו לפי שכל זיעה והבל דיינינן ביה כגופו של דבר הגורם להם, (וכבר הארכנו בזה לענין זיעת מי פירות וזיעת מי צימוקין בענין לישה במי פירות בפסח)". ולפי"ז אפי' בקביעו"ס ברכתו מזונות. (אלא שלגינת ורדים חשיב שיש לו תואר פת, כיון שניכר שנעשה מעיסה, ולכן כ' שאם קבע סעודתו עליו מברך המוציא וברהמ"ז. אולם האח' דחו את דבריו. וכמשנ"ת ביבי"א ח"ח סי' כא). שו"ר שכ"כ ידידי ר' יוסף אביטבול בקונ' שערי יוסף דיני פהב"כ (סיון תשפ"ד, עמ' 15) וכ' דעת הגריש"א והו"ד בספר הל' יום ביום ח"ב עמ' תעט שדינו כבישול, והביא שם שיש חולקים, [ועי' שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' סג]. עכ"ד. ע"ש (ובעמ' 86 והלא' הרחיב בזה).
ב'. מחמת שע"פ רוב אין לו קרימת פנים, ולד' הפרח שושן ודעימיה לא חשיב תואר פת. אלא שמלבד שאין ד' הגינת הפרח שושן מוסכמים, עוד בה שיש לדון האם כיון שאין מרקם הפנים שלו שוה למרקם החיצון שלו (אלא הוא מעט קשה יותר, ומבריק, ואינו אורירי), אף שאינו כהה יותר י"ל דחשיב קרימת פנים, וכמו פיתה. (אולם לפי טעם זה שברכתו מזונות כיון שאין לו תואר פת, בקביעו"ס לד' הרמב"ם ברכתו המוציא).
ולכן למעשה יש לברך על לחמניות באן מזונות אף בקביעות סעודה, עכ"פ מסב"ל.
פותח הדיון
פותח הדיון
rafi2391
Active member
הקושי שלי שזה ברעיון דומה לטורטיה, אין לה תואר פת יותר מאשר לחמניות האלו ואעפכ ברכתה המוציא
ע"ה ס"ט
Well-known member
אתה יודע מה זה תואר פת?
פותח הדיון
פותח הדיון
rafi2391
Active member
בברכת ה' חלק ב פרק ב הגדיר מזה תואר פת ודוק
וע"ע בשלחן ערוך המקוצר להגר"י רצאבי שליט"א שכובנה ברכתו מזונו ואפילו קבע עליו סעודה. ושם בהערה שכן המנהג בתימן אפילו שעושה אותה בלי שמן. ושם תלה הטעם משום נחשב מבושל כי הוא מתבשל מכח האדים שלו. וכ"כ עוד אחרונים.
כאן זה לא קשור לתואר פת, שתואר פת איירי במשהו שיש לו את כל התנאים של לחם ואעפ"כ אינו המוציא משום שאין לו תואר פת, אבל זה אין לו תנאי בסיסי שפת צריך להיות אפוי, וכיו"ב פיצה המוציא פיצה שנרגש בה טעם חלב מזונות וכן לחמניות ולחמניות מתוקות וכו'. ודו"ק.
ע"ה ס"ט
Well-known member
מכיר.
אבל אין לזה מקור קדום.
יש כמה מקורות אחרים. אחד מהם זה מה שכתבתי בשם הפרח שושן, וכך סוברים עוד אחרונים, וכך מוכח שסובר המג"א.
ע"ה ס"ט
Well-known member
דברים שם דחוקים מאוד, ואפי' הוא מסכים שזה לא מוכח, אלא רק בגלל שאין ראיה מוכרחת נגד (לדעתו, אחר שנדחק ליישב מנהגם), משאיר את המנהג.
ע"ה ס"ט
Well-known member
יש לציין וראוי להדגיש שאין זה ממרן זיע"א כלל, אלא זה שאלה שנשאל הרב נקי וענה עליה בעצמו.
[ובאמת איני מבין למה מחלק יג והלאה המשיך לקרוא לזה מעין אומר, ולא הוציא סדרה של ספרים שלו. זה ממש מטעה את הציבור].
חזק וברוך באמת שלא שמתי לב לזה עד עתה שהארת את עיני.
ע"ה ס"ט
Well-known member
שהאלה מה ההגדרה של תואר פת. האם זה לפי מה שנראה לך, או שיש גדרים ברורים בפוסקים. ודו"ק.
אינו ענין לתואר לחם, אלא אתה רוצה לומר שלפי התוצאה אני ידון חימום על ידי אדים נחשב אפיה, על דרך לא לחינם הלך הזרזיר אצל העור. אלא שיש כאלה שמכניסים את זה בתוך הענין של תואר לחם, שחלק מהתואר לחם זה חלם שנאפה מכח האויר חם ולא מכח מים או טיגון.
מ"מ כמדומני שלגבי כוסכוס מאודה דעת הגר"ש משאש דלא חשיב אפיה. והגר"י רצאבי מעיד שכתבו עוד כמה פוסקים קדומים
והגע עצמך סופגניה אפילו קבע עליה סעודה לא מברך עליה המוציא, ואין הטעם משום השמן שהרי שהיא מתוקה, שהרי אעפ"כ בכה"ג מברכים המוציא, וכמבואר כדלהלן:
זה לא רק הגר"י רצאבי כדלהלן
חלק מתוך תשובת ר' אברהם חיים אלנאדף התרכ"ו-הת"ש צנעא-ירושלים.
אמנם ע"ש בתחילת התשובה שכתב,
לענין אם אוכל יותר מכשיעור אפשר שעדיף שלא להיכנס לשיעור הזה אלא שיאכל בתוך הסעודה בשביל לשבוע ולא לקנוח גרידא.
ע"ה ס"ט
Well-known member
יש לי בזה אריכות ע"ד מהר"א אלנדף והרב רצאבי. ואולי אעלה בהמשך.
תלמיד מר"ן
Well-known member
מרן שליט"א דיבר על כובאנה וה"ה באן, כל שכיסו יש לה דין של עשה קדירה וברכתו מזונות
ע"ה ס"ט
Well-known member
הסתמך על הרב רצאבי, וכאמור דברי הרב רצאבי ומהר"א אלנדף בזה תמוהים.
בתור אחד שהכין גם קובאנה וגם באנים, קיים הבדל ביניהם:
הבאן מתבשל ממש באדים הנראים לעין, במעין תנור/מכשיר מרווח, ולכן הוא ג"כ יוצא לבן מאוד, וממש דומה לבישול.
כובאנה וכדו' מתבשלים בסיר אטום, אין שם ממש אדים הנראים לעין, בפרט בכובאנה שממלאת את כל הסיר ואין שם מקום לאדים כלל, ולכן הגר"א בוטבול, הגר"א עזריה בסיס הרב קורח ועוד הרבה מחכמי תימן (לעיון של @ינון חורי), והגר"א דוד יוסף טוענים שהם מתבשלים בחום ולא באדים (הגר"א דוד מצדד מזונות בגלל בישול בשמן של עצמה, ולא באדים), וחולקים על מרן שליט"א והרב רצאבי בזה.
אני אישית עושה כמו מרן שליט"א, אבל יש כמה צדדים.
יוצא שבבאן לכו"ע לא תהיה מחלוקת, והברכה מזונות אפילו בקביעות סעודה. שחשיב מעין בישול.
בשניהם כוונתי לגר"א דוד יוסף, רק השני נכתב בקיצור...
הכל שם בכרך של סי' קס"ח.
נושאים דומים בפורום
