• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

ברכת לחמניות באן

מצורך מה שכתבתי בזה:
נשאלתי בענין לחם באן שהוא לחם הנעשה ע"י אידוי מים, מה ברכתו:

תשובה.

א'. שחשיב כבישול, וכמש"כ הגינת ורדים (כלל א סי' כד) גבי הכוסכוס שהליך הכנתו הוא "שנותנים בכלי מנוקב נקבים רבים ונותנין כלי זה ע"ג קדירה של מים או של תבשיל שעומדת על האש והזיעה וההבל של הקדירה עולה לכלי שעל גבה ובאותה זיעה והבל הוא מתבשל ונעשה ראוי לאכילה", וכתב במסקנתו "מסתברא דהוי כאלו נתבשל בתוך הקדירה עצמה שלמטה ממנו לפי שכל זיעה והבל דיינינן ביה כגופו של דבר הגורם להם, (וכבר הארכנו בזה לענין זיעת מי פירות וזיעת מי צימוקין בענין לישה במי פירות בפסח)". ולפי"ז אפי' בקביעו"ס ברכתו מזונות. (אלא שלגינת ורדים חשיב שיש לו תואר פת, כיון שניכר שנעשה מעיסה, ולכן כ' שאם קבע סעודתו עליו מברך המוציא וברהמ"ז. אולם האח' דחו את דבריו. וכמשנ"ת ביבי"א ח"ח סי' כא). שו"ר שכ"כ ידידי ר' יוסף אביטבול בקונ' שערי יוסף דיני פהב"כ (סיון תשפ"ד, עמ' 15) וכ' דעת הגריש"א והו"ד בספר הל' יום ביום ח"ב עמ' תעט שדינו כבישול, והביא שם שיש חולקים, [ועי' שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' סג]. עכ"ד. ע"ש (ובעמ' 86 והלא' הרחיב בזה).

ב'. מחמת שע"פ רוב אין לו קרימת פנים, ולד' הפרח שושן ודעימיה לא חשיב תואר פת. אלא שמלבד שאין ד' הגינת הפרח שושן מוסכמים, עוד בה שיש לדון האם כיון שאין מרקם הפנים שלו שוה למרקם החיצון שלו (אלא הוא מעט קשה יותר, ומבריק, ואינו אורירי), אף שאינו כהה יותר י"ל דחשיב קרימת פנים, וכמו פיתה. (אולם לפי טעם זה שברכתו מזונות כיון שאין לו תואר פת, בקביעו"ס לד' הרמב"ם ברכתו המוציא).

ולכן למעשה יש לברך על לחמניות באן מזונות אף בקביעות סעודה, עכ"פ מסב"ל.
 
מצורך מה שכתבתי בזה:
נשאלתי בענין לחם באן שהוא לחם הנעשה ע"י אידוי מים, מה ברכתו:

תשובה.

א'. שחשיב כבישול, וכמש"כ הגינת ורדים (כלל א סי' כד) גבי הכוסכוס שהליך הכנתו הוא "שנותנים בכלי מנוקב נקבים רבים ונותנין כלי זה ע"ג קדירה של מים או של תבשיל שעומדת על האש והזיעה וההבל של הקדירה עולה לכלי שעל גבה ובאותה זיעה והבל הוא מתבשל ונעשה ראוי לאכילה", וכתב במסקנתו "מסתברא דהוי כאלו נתבשל בתוך הקדירה עצמה שלמטה ממנו לפי שכל זיעה והבל דיינינן ביה כגופו של דבר הגורם להם, (וכבר הארכנו בזה לענין זיעת מי פירות וזיעת מי צימוקין בענין לישה במי פירות בפסח)". ולפי"ז אפי' בקביעו"ס ברכתו מזונות. (אלא שלגינת ורדים חשיב שיש לו תואר פת, כיון שניכר שנעשה מעיסה, ולכן כ' שאם קבע סעודתו עליו מברך המוציא וברהמ"ז. אולם האח' דחו את דבריו. וכמשנ"ת ביבי"א ח"ח סי' כא). שו"ר שכ"כ ידידי ר' יוסף אביטבול בקונ' שערי יוסף דיני פהב"כ (סיון תשפ"ד, עמ' 15) וכ' דעת הגריש"א והו"ד בספר הל' יום ביום ח"ב עמ' תעט שדינו כבישול, והביא שם שיש חולקים, [ועי' שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' סג]. עכ"ד. ע"ש (ובעמ' 86 והלא' הרחיב בזה).

ב'. מחמת שע"פ רוב אין לו קרימת פנים, ולד' הפרח שושן ודעימיה לא חשיב תואר פת. אלא שמלבד שאין ד' הגינת הפרח שושן מוסכמים, עוד בה שיש לדון האם כיון שאין מרקם הפנים שלו שוה למרקם החיצון שלו (אלא הוא מעט קשה יותר, ומבריק, ואינו אורירי), אף שאינו כהה יותר י"ל דחשיב קרימת פנים, וכמו פיתה. (אולם לפי טעם זה שברכתו מזונות כיון שאין לו תואר פת, בקביעו"ס לד' הרמב"ם ברכתו המוציא).

ולכן למעשה יש לברך על לחמניות באן מזונות אף בקביעות סעודה, עכ"פ מסב"ל.
הקושי שלי שזה ברעיון דומה לטורטיה, אין לה תואר פת יותר מאשר לחמניות האלו ואעפכ ברכתה המוציא
 
1754592812513.png



וע"ע בשלחן ערוך המקוצר להגר"י רצאבי שליט"א שכובנה ברכתו מזונו ואפילו קבע עליו סעודה. ושם בהערה שכן המנהג בתימן אפילו שעושה אותה בלי שמן. ושם תלה הטעם משום נחשב מבושל כי הוא מתבשל מכח האדים שלו. וכ"כ עוד אחרונים.

הקושי שלי שזה ברעיון דומה לטורטיה, אין לה תואר פת יותר מאשר לחמניות האלו ואעפכ ברכתה המוציא
כאן זה לא קשור לתואר פת, שתואר פת איירי במשהו שיש לו את כל התנאים של לחם ואעפ"כ אינו המוציא משום שאין לו תואר פת, אבל זה אין לו תנאי בסיסי שפת צריך להיות אפוי, וכיו"ב פיצה המוציא פיצה שנרגש בה טעם חלב מזונות וכן לחמניות ולחמניות מתוקות וכו'. ודו"ק.
 
וע"ע בשלחן ערוך המקוצר להגר"י רצאבי שליט"א שכובנה ברכתו מזונו ואפילו קבע עליו סעודה. ושם בהערה שכן המנהג בתימן אפילו שעושה אותה בלי שמן. ושם תלה הטעם משום נחשב מבושל כי הוא מתבשל מכח האדים שלו. וכ"כ עוד אחרונים.
דברים שם דחוקים מאוד, ואפי' הוא מסכים שזה לא מוכח, אלא רק בגלל שאין ראיה מוכרחת נגד (לדעתו, אחר שנדחק ליישב מנהגם), משאיר את המנהג.
 
יש לציין וראוי להדגיש שאין זה ממרן זיע"א כלל, אלא זה שאלה שנשאל הרב נקי וענה עליה בעצמו.
[ובאמת איני מבין למה מחלק יג והלאה המשיך לקרוא לזה מעין אומר, ולא הוציא סדרה של ספרים שלו. זה ממש מטעה את הציבור].
 
חזור
חלק עליון