לכאו' יל"ע במש"כ שם, שיברך קודם השבת. ולמה לא ילבש קודם השבת ויברך בשבת? הרי בפשטות כל זמן שהבגד עדיין עליו בלבישתו הראשונה יכול לברך.
(ואולי ס"ל דדווקא ברגעים הראשונים שלבש את הבגד יכול לברך, וצריך מקור לסברא זו).
א.א
Well-known member
לכאורה כל זמן שהוא בהתפעלות
אשל אברהם (בוטשאטש) סימן רכג
ברכת שהחיינו על מלבוש חדש הנהוג בלבישה ראשונה, מסברא אם לא בירך עד כמה לבישות מברך אח"כ, כמו שמעיקר הלכה הברכה בקנין או בזמן הגעה המלבוש לביתו כשהוא גמור, ומ"מ מברכים אח"כ בהלבישה ראשונה אחר כמה ימים. ואינו כשהחיינו על פירות, שמכיון דלא בירך בזמנה בטעימה ראשונה, אינו מברך עוד. והגם שבפירות רבים ס"ל שעיקר ברכה שהחיינו בהראיה ראשונה, ומ"מ הנהוג לברך באכילה ראשונה גם אחר ראיה מימים רבים, ומ"מ גם לדידהו אחר טעימה ראשונה אינו מברך, מ"מ י"ל שכשהוא בשביעה אינו מברך, משא"כ במלבוש שלא שייך גביה שביעה. ואולי מ"מ אחר שיצא הבגד מגדר חדש ואין קורא לו שם חדש אזלא ההנאה דהיא מצד החידוש:
ופעם אחת שאלני יהודי שהכניס ספר תורה חדש והפעם הראשונה יקראו בו בשבת בבוקר ורצה לברך שהחיינו
וקנה טלית חדשה, ונומתי לו שבבוקר ישים את הטלית הישנה ולפני שעולה לס"ת יתעטף בטלית החדשה ויברך שהחינו בלבד
נושאים דומים בפורום
