• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • לחו"ר הפורום שליט"א, פורום "הלכה ומנהג" סודר בעמל רב לפי נושאים, לתועלת כולנו. אנא פרסמו את הדיונים החדשים שלכם במקום המתאים. באם ישנו נושא שאינו קיים, נשמח שתדווחו כאן

הלכות בעלון הידברות

  • Thread starter Thread starter dvidcohen
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
ברכות מ' ע"ב "אלא למאן דאמר תמרי דזיקא ודאן חייב הפקרא נינהו הכא במאי עסקינן שעשאן גורן דא"ר יצחק א"ר יוחנן משום ר' אליעזר בן יעקב הלקט והשכחה והפאה שעשאן גורן הוקבעו למעשר".
ופירש רש"י: "שעשאן גורן - העני או מי שלקטן העמיד מהן ערימת כרי.
הלקט והשכחה והפאה - אע"פ שפטורים מן המעשר לקטן עני ועשאן גורן הוקבעו למעשר מדרבנן דמאן דחזי סבר שתבואת קרקעו היא".
שם מצוין לרמב"ם
שבעיר פוטר
רמב"ם הלכות תרומות פרק ב הלכה ט
ואלו פטורין מן התרומה ומן המעשרות: הלקט והשכחה והפאה והפרט והעוללות, אפילו העמיד מהן כרי, ואם עשה מהן גורן בשדה הוקבעו למעשרות ומפריש מהן תרומה ומעשרות, אבל אם עשה הגורן בעיר פטורין, שהרי קול יש להן שהכל יודעין שהן לקט או שכחה או פאה.

רמב"ם הלכות תרומות פרק ב הלכה יב
/השגת הראב"ד/ הפקיר קמה וזכה בה וכו'. א"א לא שיהא חייב אלא שאם הפריש הוי תרומה כדאמרינן במפקיר את כרמו והשכים בבקר ובצרו שהוא פטור מן המעשר ומפרש בירושלמי מה בין קמה לשבלין קמה עד שלא הפקירם עבר והפריש מהם תרומה אינה תרומה וכשהפקירם לא הפקיע מהם כלום שבלים אי עבר והפריש מהם הרי זו תרומה הילכך כשהפקירם הפקיע אותם מן התרומה ונפטרו ודוקא כשלא עשה מהם גורן אבל עשה מהם גורן חייבין ואפילו בעיר.+
 
שם מצוין לרמב"ם
שבעיר פוטר
רמב"ם הלכות תרומות פרק ב הלכה ט
ואלו פטורין מן התרומה ומן המעשרות: הלקט והשכחה והפאה והפרט והעוללות, אפילו העמיד מהן כרי, ואם עשה מהן גורן בשדה הוקבעו למעשרות ומפריש מהן תרומה ומעשרות, אבל אם עשה הגורן בעיר פטורין, שהרי קול יש להן שהכל יודעין שהן לקט או שכחה או פאה.

רמב"ם הלכות תרומות פרק ב הלכה יב
/השגת הראב"ד/ הפקיר קמה וזכה בה וכו'. א"א לא שיהא חייב אלא שאם הפריש הוי תרומה כדאמרינן במפקיר את כרמו והשכים בבקר ובצרו שהוא פטור מן המעשר ומפרש בירושלמי מה בין קמה לשבלין קמה עד שלא הפקירם עבר והפריש מהם תרומה אינה תרומה וכשהפקירם לא הפקיע מהם כלום שבלים אי עבר והפריש מהם הרי זו תרומה הילכך כשהפקירם הפקיע אותם מן התרומה ונפטרו ודוקא כשלא עשה מהם גורן אבל עשה מהם גורן חייבין ואפילו בעיר.+
איני יודע אם בכלל שייך בזמננו שיש קול שהן לקט שכחה ופאה.
וגם יל"ע אם יש ללמוד מדברי הרמב"ם ז"ל הנזכרים למקרה שהבאת.
מי שאוסף תמרים בזמן שהעיריה גוזמת יצטרך לעשר?

הצג קובץ מצורף 42003
כי בפשטות הרמב"ם ז"ל מיירי באופן שאוסף בשדה ומביא לעיר ושם עושה גורן, ובנד"ד כשהעירייה גוזמת הליקוט והגורן נעשים בעיר.
 
ברכות מ' ע"ב "אלא למאן דאמר תמרי דזיקא ודאן חייב הפקרא נינהו הכא במאי עסקינן שעשאן גורן דא"ר יצחק א"ר יוחנן משום ר' אליעזר בן יעקב הלקט והשכחה והפאה שעשאן גורן הוקבעו למעשר".
ופירש רש"י: "שעשאן גורן - העני או מי שלקטן העמיד מהן ערימת כרי.
הלקט והשכחה והפאה - אע"פ שפטורים מן המעשר לקטן עני ועשאן גורן הוקבעו למעשר מדרבנן דמאן דחזי סבר שתבואת קרקעו היא".
א"כ צדק חכם אשכנזי?
 
אתה מבין שזו טעות אדירה.
מספיק המסורתיים חושבים ש-85 זו גוזמה, ועכשיו הטעות הזו נותנת להם הכשר.
לכן לפחות אנו נלמד שלא מתיחסים לכל מה שכתוב בעלונים, ובטח שלא למדים משם הלכה [למעשה].

לאחרונה מישהו 'איתגר' את הגר"א בוטבול ביום שישי על איזו הלכה שפורסמה בשמו (כמדומני במשכן שילה) והוא אמר שהלכות הוא לא כותב שם ואולי העתיקו לא נכון (פחות או יותר אמר כדברים האלה)
 
אתה מבין שזו טעות אדירה.
מספיק המסורתיים חושבים ש-85 זו גוזמה, ועכשיו הטעות הזו נותנת להם הכשר.
מחילה, זו הגזמה פרועה, בקרב כל נותני הזכר למחצית השקל כבר הגיע השיח שהשנה זה הרבה יותר ולא בגלל עלון הידברות הם יחתמו את הדין, הרוצה "להקל" יעדיף כבר להיתלות במנהג האשכנזים לתת ג' חצאי שקל
 
הצג קובץ מצורף 44251
אני רק שואל. מכיון שהיתה שמיטה באמצע, ויש דין שמיטת כספים גם בזמן הזה (מדרבנן), ומי שלא עשה פרוזבול א יכול לגבות חובו, הלווה עדיין חייב לשלם לו?
ודאי שלא חייב לשלם.
אבל מסתמא כולם היום עושים פרוזבול, וא"כ מסתמא חייב לשלם.
 
ודאי שלא חייב לשלם.
אבל מסתמא כולם היום עושים פרוזבול, וא"כ מסתמא חייב לשלם.
ואם הוא חילוני? לכאו' א"א לקבוע כלל בזה, אלא יש לציין שהחיוב (לגבי הלוואה) הוא רק אם עשה פרוזבול.
 
ראיתי בעלון של השבת האחרונה את השאלה הראשונה של הרב אברהם יוסף בעניין שייט אבובים או בננה:
1776888196056.webp

אולם שמעתי מפיו של מרן זיע"א שמזהיר אפי' על נסיעות בימי ספירת העומר כי יש בזה חשש שאלו ימים של דין והזהיר גם על בריכה וים (כמובן שהזכיר את חומרת האיסור ללכת לים או בריכה מעורת שע"ז בוודאי לא דיבר). בתחילת דבריו אומר ש"יש נזהרים" אבל אח"ם מביא מהגמ' ובשם האר"י ועוד שזה זמן מסוכן ושורמר נפשו ירחק וכל מי שיש בו שכל יזהר.
ואילו בתשובה בעלון הרב כתב "מותר לכתחילה ללכת בימי הספירה", אתמהא!!!

יש לי את ההקלטה - בלי שייכות להלכה הזו, פשוט להתרפק על קולו של מרן איזו בהירות איזו ענווה ממש לחיות את מרן זיע"א.

מי שיכול לבוא לעזרת ה' בגיבורים ולעזור לי להעלות את הסרטון כאן אשמח מאוד (דחסתי לקובץ ZIP וזה כותב לי שזה גדול מדי או שקבצים לא נתמכים).
 
נערך לאחרונה:

הודעות אחרונות

חזור
חלק עליון