אם תברך על המחיה אתה לא תוכל לברך אח"כ על האורז. עיין שערי תשובה סימן ר"ח סעיף קטן ה'יברך על המחיה ויפטור נפשות? או יברך נפשות ואז על המחיה?
איפה כתוב לברך נפשות על האורז ואח"כ על המחיה (ולא לברך רק על המחיה)?יש בזה דעות חולקות ביביע אומר ויחוה דעת לכן אני שואל...
עיינת בשערי תשובה לעיל?הסברא שלא יברך נפשות כדי שלא יגרום לברכה שאינה צריכה/ברכה לבטלה?
הדור הזה. צריך הכל להאכיל בכפיתלא מצאתיו. מחילה
גם בילקו"י ברכות כרך ג' הנדפ"מ, סי' ר"ח סעיף ל"ג (עמ' רכ"ח) כתב: "מי שאכל אורז שיעור כזית, [שהלכה רווחת שמברך לפניו "בורא מיני מזונות", ולאחריו "בורא נפשות רבות"], ואכל גם כזית מפת הבאה בכסנין (עוגה), או כזית איטריות, יברך ברכת "על המחיה" על הפת הבאה בכסנין, וכוין לפטור גם את האורז בברכה זו. [ולא יברך נפשות על האורז". (וכן הזכיר דין זה שם בסוף סעיף כ"ט).וכ"כ בילקו"י ברכות סי' ר"ח סעיף י"ב (עמ' תפ"ה): "האוכל אורז כשיעור, וגם עוגה כשיעור, יברך על המחיה, ויכוין לפטור את האורז. [ולא יברך נפשות על האורז]".