אכל עוגה ורוצה לשתות או לאכול דברים שנפטרים בפת

[יי"ש ס"ט]

א"כ למעשה שיש לחוש לדעת הרשב"א וגם פהב"כ שיש בה את ג' השיטות אין לברך ה"ה שאין לברך על העוגה הנ"ל וכן עיקר וכמש"כ הרב יצחק לוי גופיה שם.

 

[ע"ה ס"ט]

א"כ למעשה שיש לחוש לדעת הרשב"א וגם פהב"כ שיש בה את ג' השיטות אין לברך ה"ה שאין לברך על העוגה הנ"ל וכן עיקר וכמש"כ הרב יצחק לוי גופיה שם.

הוא לא כתב לא לברך, הוא כתב שראוי לא לאוכלה בתוך הסעודה, אך אם אוכלה מברך.

 

[יוסף דהן]

 

[יי"ש ס"ט]

הוא לא כתב לא לברך, הוא כתב שראוי לא לאוכלה בתוך הסעודה, אך אם אוכלה מברך.

ברור. רק לפי האמת שצריך לחוש לרשב"א אני אומר שלא צריך לברך כמו שהוא כתב שאם נחוש לרשב"א אז אין לברך

 

[יוסף דהן]

נראה לי גם הל''ב חושש לרשבא כמבוא' בארחות מרן אולי מישהו יביא אתזה

 

[יי"ש ס"ט]

נראה לי גם הל''ב חושש לרשבא כמבוא' בארחות מרן אולי מישהו יביא אתזה

נכון

 

[ע"ה ס"ט]

ומש"כ בהמשך התשובה ששוב מצא שכ"כ בשו"ת טוב טעם ודעת (מדורא תליתאה סי' רא) וז"ל ובנידון מה ששאל בדין האוכל פהב"כ ורוצה לשתות מים אם צריך לברך עליהם נראה דודאי צריך לברך דמה שמבואר בשו"ע (סי' קעד ס"ז) שא"צ לברך על המים היינו באכילת קבע שאז אין אכילה בלי שתיה אבל באכילת עראי יש אכילה בלי שתיה. נראה דלא נחית הרב טטו"ד לספק שמא פהב"כ הזאת פת גמורה היא אלא רק ששייך אכילה בלי שתיה במה שהוא לא פת גמור ודלא כמש"כ בשו"ת מעט מים (ס' כה אות כא) שאף באוכל פהב"כ יברך תחילה על המים שדרך לשתותם עם פהב"כ ולא באמצע אכילתו משום עיקר וטפל. וכ"כ בשו"ת שואל ונשאל (חאו"ח סי' מח) ששתית משקין באמצע אכילת פהב"כ ומעשה קדרה מחמשת המינים שוה למש"כ השו"ע (שם) לגבי פת שאין לברך על המשקין. ומהתימה על הרב ז"ל שכל ראיותיו הם בדרך זו מדברים בעלמא שהם מחמשת המינים הנאכלים עראי. וכמו שהביא מהמג"א (סי' קעד ס"ק יב). ע"ש. וכן מה שהביא מהשו"ע (סי' רח סי"ג) שאם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת מינים אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר והדגים, הא קמן שפהב"כ אינה נחשבת כפת גמורה לפטור את הבשר והדגים מברכה אחרונה. וקשה כמש"כ די"ל דהתם בסתם מחמשת המינים שברכתם ודאי במ"מ [כגו' תבשיל מחמשת המינים או שאין עליו צורת פת או העשוי מבלילה רכה כבסי' קס"ח ס"ח]. ובמחכ"ת השאלה מעניין אחד והתשובה מעניין אחר.