עדיף לשנות את הנוסחהמלקטים (ילקו"י
זה צורם תשנה את זה בבקשה!!!בספרי המלקטים (ילקו"י,
עדיף לשנות את הנוסח
הספר נקרא 'ילקוט' יוסף.זה צורם תשנה את זה בבקשה!!!
בכרכים הראשונים אכן רוב הספר הוא 'ליקוט' מספרי אביו, הן בקול סיני, הן ביחו"ד והן ביבי"א.אבל כנראה כבודו לא פתח וראה שתוכן הספר הרחק מליקוט ואינו דומה בכלל לספר פסקי תשובות, וד"ל.
גם מלפני שלושים שנה ויותר, הרבה מהכרכים של ילקוט יוסף היו דברים מעצמו, (ומרן בעת כתיבת סדרת "חזון עובדיה" עיין בהם הרבה. ולמפורסמות אין צריך ראיה).בכרכים הראשונים אכן רוב הספר הוא 'ליקוט' מספרי אביו, הן בקול סיני, הן ביחו"ד והן ביבי"א.
רק בשנים האחרונות שהוציא מהדורות חדשות הוסיף והרחיב עוד דברים מדעתו.
ואדרבה - הפסקי תשובות הוא ספר מאוד עצמאי, שלא היה כמותו, האיסוף שם הוא מעצמו ללא מקור קדום אחר, משא"כ בילקוט יוסף שיש לו בית 'אב'.
מאמר מרדכי סימן יא ס"ק יז
מנהג פשוט בינינו לעשות הכריכות בדרך זה שבכל כריכה וכריכה מכניסין ראש החוט הארוך בין החוט הארוך ובין שאר החוטין ובזה הכריכות קיימים והנה ראיתי להרב פרישה ז"ל שהביא דברי ר"ת בפי' הקשרים וכתב ונ"ל לדייק מזה שהעושין הכריכות בדרך זה שתוחב תמיד ראש החוט ומהדק יחד לאו שפיר עושין שהרי לדעת ר"ת הוי קשירה גמורה נמצא שמוסיף על מנין הקשרים עכ"ל ואנכי הרואה שמנהג זה נזכר בדברי מהרי"א בן חביב ז"ל הביאו מרן ז"ל בד"ה ומ"ש אלא עיקר מצותו וכו' שכתב וז"ל כי הכריכה הז' היו מכניסין תוך הגדיל כמנהגינו היום בכל החוליות וכו' ומבואר שם דאין זה בכלל החמש' קשרים שעושין ע"ש הלכך אין אחר המנהג כלום:
@דעת תורה , מה ענית לו? שזה מנהג? גם אני יכולתי לכתוב אותו דבר.
הוא שאל מקור וסיבה שאנו עושים ככה, אני די בטוח שגם הוא יודע שזה מנהג
:עצם זה שכן כ' במאמר מרדכי ז"ל זה בעצם מראה מקום שהמנהג מבוסס על דברי/מסורת אבותינו
וברוך שזכיתי לכוון.אחר שראיתי מי שהביא מנהג זה (ואם יש עוד מי שהזכיר זאת -אשמח לקבל עוד מקורות), כעת אשמח גם אם יש מי שיודע מה המקור והטעם לנהוג כן.