מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה' (ה כט)
בפענח רזא בשם מדרש אבכיר איתא, שכל הנולדים קודם נח היו ידיהם אדוקות שלימות מבלי פירוד וחילוק אצבעות כי לא היו צריכים לעבוד אדמה, ונח נולד עם חתוך אצבעות, ומזה הבין למך שיהיה זה צריך לכך לעבודת האדמה. ויש לומר נפק"מ לפי זה לדינא, דהנה איתא בראש השנה כד: שאסור לעשות צורת אדם, ובשו"ע יו"ד סי' קמ"א ס"ז כתב שיש מי שאומר שלא אסרו אלא בצורה שלימה בכל איבריה. ויש לחקור בעושה דמות אדם בצורת יד בלא חילוק אצבעות, האם עבר באיסור או לאו.
והנה הש"ך ביו"ד סי' קמ"א סק"כ כתב לגבי איסור עשית ד' פנים כמו במרכבה, דאף עתה שאין דמות שור במרכבה כדאיתא בחגיגה יב: שיחזקאל בקש עליו רחמים והפכו לכרוב, מ"מ אסור לעשות דמות ד' פנים עם דמות שור כיון שכך היה מתחילה, א"כ כמו כן י"ל דלפי דברי המדרש אבכיר הנ"ל שבתחילה היתה דמות אדם בלא חילוק אצבעות, ממילא אע"פ שאח"כ נשתנה מ"מ נשאר האיסור לעשות אדם כזה.
אכן לשון הש"ך שם הוא כיון שכך היה בשעה שנאמר המקרא, א"כ י"ל דלענין צורת כף היד שבשעה שנאמר המקרא כבר היו האצבעות חלוקות, אין איסור מכח מה שהיה קודם לכן. ועי' במנחת חינוך מצוה רנ"ד שנקט בדברי הש"ך דתלוי דוקא בשעה שנאמר המקרא, עי"ש לענין איסור עשית צורת בית ראשון לאחר שנחרב, דר"ל דלא יהיה בזה איסור, כיון שעתה חרב וגם בזמן שנאמר המקרא לא היתה צורתו ידועה, עי"ש.
עוד יש לדון, דביסוד איסור עשיית צורת אדם מ"לא תעשון אתי" דדרשינן "אותי", פירש ר"ח בר"ה שם "כגון דמות אדם שאני מראה לנביאים בחזיונם, כדכתיב ביחזקאל דמות כמראה אדם עליו מלמעלה", אמנם החינוך במצוה ל"ט כתב, דהיינו גוף אדם שכתבתי עליה בתורתי "נעשה אדם בצלמנו". א"כ אפשר דתלוי בזה, דלהחינוך האיסור הוא עשית דוגמת דמות אדם שלמטה, שמתחילה היה באצבעות מחוברות, אמנם אם תלוי בדמות שראו הנביאים א"כ יתכן לומר שהם ראו דמות אדם מחולקת באצבעות כמו שהיה בזמנם, ואין לאסור אלא בכה"ג.
ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה' (ה כט)
בפענח רזא בשם מדרש אבכיר איתא, שכל הנולדים קודם נח היו ידיהם אדוקות שלימות מבלי פירוד וחילוק אצבעות כי לא היו צריכים לעבוד אדמה, ונח נולד עם חתוך אצבעות, ומזה הבין למך שיהיה זה צריך לכך לעבודת האדמה. ויש לומר נפק"מ לפי זה לדינא, דהנה איתא בראש השנה כד: שאסור לעשות צורת אדם, ובשו"ע יו"ד סי' קמ"א ס"ז כתב שיש מי שאומר שלא אסרו אלא בצורה שלימה בכל איבריה. ויש לחקור בעושה דמות אדם בצורת יד בלא חילוק אצבעות, האם עבר באיסור או לאו.
והנה הש"ך ביו"ד סי' קמ"א סק"כ כתב לגבי איסור עשית ד' פנים כמו במרכבה, דאף עתה שאין דמות שור במרכבה כדאיתא בחגיגה יב: שיחזקאל בקש עליו רחמים והפכו לכרוב, מ"מ אסור לעשות דמות ד' פנים עם דמות שור כיון שכך היה מתחילה, א"כ כמו כן י"ל דלפי דברי המדרש אבכיר הנ"ל שבתחילה היתה דמות אדם בלא חילוק אצבעות, ממילא אע"פ שאח"כ נשתנה מ"מ נשאר האיסור לעשות אדם כזה.
אכן לשון הש"ך שם הוא כיון שכך היה בשעה שנאמר המקרא, א"כ י"ל דלענין צורת כף היד שבשעה שנאמר המקרא כבר היו האצבעות חלוקות, אין איסור מכח מה שהיה קודם לכן. ועי' במנחת חינוך מצוה רנ"ד שנקט בדברי הש"ך דתלוי דוקא בשעה שנאמר המקרא, עי"ש לענין איסור עשית צורת בית ראשון לאחר שנחרב, דר"ל דלא יהיה בזה איסור, כיון שעתה חרב וגם בזמן שנאמר המקרא לא היתה צורתו ידועה, עי"ש.
עוד יש לדון, דביסוד איסור עשיית צורת אדם מ"לא תעשון אתי" דדרשינן "אותי", פירש ר"ח בר"ה שם "כגון דמות אדם שאני מראה לנביאים בחזיונם, כדכתיב ביחזקאל דמות כמראה אדם עליו מלמעלה", אמנם החינוך במצוה ל"ט כתב, דהיינו גוף אדם שכתבתי עליה בתורתי "נעשה אדם בצלמנו". א"כ אפשר דתלוי בזה, דלהחינוך האיסור הוא עשית דוגמת דמות אדם שלמטה, שמתחילה היה באצבעות מחוברות, אמנם אם תלוי בדמות שראו הנביאים א"כ יתכן לומר שהם ראו דמות אדם מחולקת באצבעות כמו שהיה בזמנם, ואין לאסור אלא בכה"ג.
