• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

חידוש בעניין אכילה תחת העץ

אהרן כהן

Well-known member
דבר חידוש ראיתי בספר הרימו מכשול (עמ' תקנא) לידי"נ הרה"ג אורי סבג, שכתב, וז"ל: ומילתא אגב אורחיה קמ"ל מה שיש סבורים שמותר לקטוף פרי ולאוכלו ליד האילן שפטור ממעשרות כיון שאכילת ארעית היא ולא הכניסו עדיין לפתח הבית, זה אינו נכון, שהרי כתב הרמב"ם (פ"ד מהל' מעשרות הט"ו והט"ז) וכ"ה בשו"ע (סי שלא סעי' פט וסעי' צא): תאנה העומדת בחצר, אוכל ממנה אחת אחת ופטור, ואם צירף חייב במעשרות, במה דברים אמורים כשהיה עומד בקרקע, אבל אם עלה לראש התאנה, ממלא חיקו ואוכל שם, שאין אויר חצר קובע למעשר. וגפן שנטועה בחצר, לא יטול את כל האשכול כאחד ויאכל אלא מגרגר אחת אחת, וכן ברימון לא יטול את כל הרימון אלא פורט באילן ואוכל, וכן באבטיח חותכו בקרקע ואוכל. ע"כ. ובשו"ת ויאמר מאיר (להגר"מ ואעקנין זצ"ל, ח"ב סי' טז) כתב שתפוחים ואגסים דינם כרימונים ואביטיחים שאסור לאכול אחת אחת אלא חותך מן הפרי המחובר לאילן חתיכה חתיכה ואוכל. ע"ש. א"כ אין היתר לקטוף פרי שלם ולאכול ליד האילן אלא יחתוך ממנו בעודו מחובר חתיכה חתיכה ויאכל. עכ"ל.
אשמח לדעת אם מאן דהו מחכמי הפורים יודע אודות הלכה זו לטוב או למוטב.
ייש"כ.
 
דרך אמונה באור ההלכה הלכות מעשר פרק ד הלכה יח
* כסבר כו'. הנה המשנה נקט ה' פירות תאנה גפן רמון אבטיח כסבר ויש בכל א' חידוש דתאנה אוכל כולה והגפן צריך לר"ע לגרגר ענב ענב ואין יכול לאכול כולה וברמון קמ"ל דאע"פ שהוא מבחוץ פרי א' ול"ד לאשכול שניכר מבחוץ ענבים ענבים אלא שמחוברין יחד וקמ"ל דגם ברמון מוכרח לפתחן ולהפרידן ובאבטיח קמ"ל דאע"פ שהוא ממש פרי א' ואין מחולק כלל אפ"ה חייב לחלקו בשעת אכילה ולחתוך פרוסות כדרך שחותכין בשעת אכילה ובכסבר קמ"ל שהוא ג"כ פרי א' כמו אבטיח ואינו גדול כמו אבטיח רק קטן מ"מ כיון שבשעת אכילה דרך לקלף עלה עלה ולאכול חייב לעשות כן גם כאן (וכעין זה מצאתי בעה"ש סוף סי' ר"א), והכלל בכל אלו הדברים משמע בירו' דתלוי אם דרך לאכלו ביחד או להפרידו לאכילות הרבה דקאמר דטעמא דר"ט משום שעושה אכילה א' שיש בה ב' וג' אכילות כאכילה א' משמע דטעם ר"ע משום שיש בו ב' וג' אכילות ולפ"ז כל הדברים תלוי אם אוכלן בפעם א' או מחלקן בשעת אכילה ולפ"ז בתפוחים וכה"ג שדרך לחלקן ג"כ בשעת אכילה צריך ג"כ לחתוך לפרוסות וזהו שכ' רבנו וה"ה כל כה"ג כנלענ"ד פשוט ומ"מ למעשה צע"ק שו"ר בחזו"א דמאי סי' ז' סק"כ כ"ד שכ' דמשמע דכל פרי גדול כמו תפו"ז מחשב צירוף וצ"ע עכ"ל ובשע"צ ראיתי שכ' ונ"ל דה"ה בכל הפירות שדרך בנ"א לאכל מהן רק פרי א' כגון תפוח ואתרוג וכיו"ב דינם כאשכול ורמון עכ"ל וכונתו דס"ל שם דלא אסרו אלא ליטול את כל האשכול אבל חלק ממנו מותר ול"ד לגרגר ע"ש שביאר כן וע"ז כתב דתפוח ואתרוג אין דינו כתאנה אלא כאשכול ורמון שאסור ליטול כולו רק לחתוך ממנו והיינו כנ"ל וראיתי בריטב"א ר"ה י"ד א' שכ' מעשה בר"ע שליקט אתרוג פי' אילן של אתרוגים דאלו אתרוג א' לא מחייב במעשרות (וח"א העיר דכ"נ מל' רש"י בעירובין ז' א' שכ' כל האילן קרוי אתרוג) וכונתו דמשמע לי' דר"ע ליקט אתרוג מן המחובר ועישר מיד בשדה וקשיא לי' דהא אפי' בנטועה בחצר מותר א' א' ולזה תירץ שהיו כמה אתרוגים (והו"מ לתרץ שאכלן דרך קבע אלא דלא משמע לי' כן) וצ"ל שהיו בחצר או שליקט כ"כ הרבה שהי' באכילתן קבע או דס"ל כמש"כ לעיל בהט"ו בשם מרן שלפני גמ"מ לא מהני אפי' הכניסן לבית ולכן מפרש שליקט הרבה ומילא הכלכלה דנגמ"מ וכן עיקר עכ"פ מבואר מדבריו דגם לר"ע דס"ל מגרגר בענבים ופורט ברמון מ"מ אתרוג א' מותר וצ"ע מ"ש מאבטיח ושמא אבטיח דרכו לחותכו אבל אתרוג אוכלין ממנו כמות שהוא וצ"ע ועמש"כ בבה"ל לעיל הט"ו, עוד יל"ע דלכאו' הריטב"א סותר א"ע דבמכות כ' ב' כ' גבי כהן שעלתה בידו תאנה של טבל פי' פרי א' של תאנה של טבל כו' ולומר דאחשבה לאכילה ולהכי חייל טבל אפי' בפרי א' ומבואר שם בגמ' דלוקה משום אוכל טבל והיינו בראה פני הבית ומוכח דגם על פרי א' לוקה וגם לא הבנתי כונתו מש"כ דאחשבה לאכילה ואולי מחלק בין תלשו לאכילה לתלשו למכירה או דכונתו לאפוקי שאכלה במחובר וכמש"כ שם לפני זה אך שם פטור בלא"ה ע"ל פי"א מתרומות הכ"ו וצ"ע:

ולכאורה תפוח בזמננו הדרך לאוכלו שלם [אע"פ שיש שחותכים אותו], וכן אגס, ולפ"ז יהיה מותר.
 
ע' בתנובות שדה (גיליון 4 עמ' 22) בתשובת הרב רווח, שכל זה איירי בפרי שאפשר לאוכלו בבת אחת, אך אם א"א לאוכלו בבת אחת חייב במעשר. ושם הסתפק בקלמנטינה. ע"ש
 
חזור
חלק עליון