עפ המבואר בחזו"ע ימים נוראים זו דרגה גבוה להגיע לשםתשובה מאהבה! וגם הופכים אותם לזכויות.
בדרושי צל"ח להגאון נוב"י ז"ל (דרוש ז' לצום גדליה אות ח' דט"ו ע"א) כתב וז"ל: "מצאתי עוד מידה טובה לבעלי תשובה, שזה שחילקו בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה, היינו באמצע השנה, אבל בעשרת ימי תשובה, אז מצוי הקב"ה לכל יחיד ויחיד, ואם כן אפילו על ידי תשובה מיראה גם כן יכול להיות שזדונות נעשו כזכיות וכו', ותעשו תשובה על זה אף שהיא תשובה מיראה, נתן להם עצה - הקשיבו לקול שופר אשר תקעו בראש השנה, ואז דרשו ה' בהמצאו, ואפילו על ידי תשובה מיראה יועיל בזמן הזה להיות זדונות נחשבות לזכיות, וגם לא יענשו על המחשבה" עכ"ל.תשובה מאהבה! וגם הופכים אותם לזכויות.
היכן?יפה מאוד, אבל בדברי רבינו האר"י שקבלנו הוראותיו לא כתוב כך.
מה כתוב?יפה מאוד, אבל בדברי רבינו האר"י שקבלנו הוראותיו לא כתוב כך.
על מה שאמר שעקירת כל החטאים ופרט הפגם הידוע. הרי ידוע לכל בר בי רב תיקוני הקדוש מרן האר"י בשער רוה"ק על כל העוונות ובפרט על שז"למה כתוב?
על איזה דברים כת'ר כתב?
חביבי בעניני קבלה אין שום חולק שדברי רבינו האר"י הם המכריעים, וכידוע שעל האר"י אין חולק בקבלה לאחריו וכלם אחריו כצאן אחרי הרועה, ותיקונים הם ענינים כלפי שמיא, ומי יעלה לנו השמימה כרבינו האר"י הח"י ויכריע שלא כוותיה. ועוד זכורני שגם היביע אומר עצמו [וראיתיו לפני שנים ולא זוכר מקורו בדיוק] כתב, שמי שנתענה אע"פ שמבטל תורה יש לו אילן גדול להישען עליו, וכן נהגו כל גאוני ירושלים ללא כחל וסרק, וזה דווקא על עוונות ידועים רח"ל כדי לתקנם וללומד תורה פי אלף מונים יותר טוב בהבנה וחשק ושמחה לאחמ"כ.ע''פ הפוסקים שהביא בחזו'ע ימים נוראים שאין לבן תורה להתענות עבור סיגופי תעניות לכפרת עוונות
הדברים עולים כפתור ופרח
שדוקא לימוד ברצף עליו נאמר שמכפר
אך אחרת הוי בכלל
דברי החזו'א כאילו אסף רוח
מש"כ מרן הרשל"צ בשם השל"ה שהביא דברי רבינו האר"י דבר מוכר הוא, אך לצערנו איננו בכתבי האר"י המוסמכים, וכידוע אנן קיי"ל בכל דוכתא דאין לזוז ממה שכתוב בשמונה שערים שסידר מהרש"ו, ושם דבר זה לא נמצא, אלא תעניות וסיגופים בפועל על כל עוון.
צריך להתבונן היטב אם כדאי לפרסם דברים אלו, העלולים לגרום לאינשי לחשוב חלילה שננעלו שערי תשובה.מש"כ מרן הרשל"צ בשם השל"ה שהביא דברי רבינו האר"י דבר מוכר הוא, אך לצערנו איננו בכתבי האר"י המוסמכים, וכידוע אנן קיי"ל בכל דוכתא דאין לזוז ממה שכתוב בשמונה שערים שסידר מהרש"ו, ושם דבר זה לא נמצא, אלא תעניות וסיגופים בפועל על כל עוון.
ואחרי כתבי זאת אמרתי אציץ ואחזה, ניתי ספר ונחזי, דברים חיי'ם, ונוראות נפלאתי, דבכל הרואה בדברי ההחיד"א בהמשך דבריו יראה שחולק על זה בדיוק מהסברא שכתבתי בעניותי, דאין דבר זה בשמונה שערים, ועוד כתב החיד"א, דגם אי נימא הכי, מרן האר"י דיבר רק בעוסק בתורה לשמה ברציפות ללא הרף ושומר עצמו אפילו מעוונות קלים ומכל סרך גאוה ומידות רעות, ורק אז עוונות נמחלים, ומעתה אילן להישען עליו אין, ונפל פיתא בבירא, דדברי מרן האר"י לא שייכי אלינו כלל וכלל. ע"ש ותראה בדיוק כמ"ש.
בקיצור אתה משיב תשובה לא הלכתית.היות ויביע אומר הביא גם את השל'ה הנל
יש לומר שכן קימ''ל לן כמו האר'י זל
הנזכר
ולכן אין מסתבר לומר שמרן הרב עובדיה לא ידע את הכלל הזה של אטאיס שלא לסמוך על מה שאומרים בשם הארי מלבד וכו''
וכן אפשר לומר שאיפה שהדברים משלימים ולא סותרים אז אפשר לסמוך על שמועה
וכן
עי' בשו''ת יב'א חלק א יו''ד סי' יד
חלק ב יבי''א חא''ח סי' כח
אות יב
אם צריך אני יכול להעלות את היב''א הנ''ל
והיב''א והילקו'י לא עשו אוקימתא דוקא במי שלומד לשמה וכו'
וממילא
אין לומר שהיב'א לא ידע את הכלל שהזכיר אטיאס
וגם הבאור הלכה הביא את האר'י הנ'ל כמו שהזכיר יב'א
ולכן יש רק להתחזק בנושא של לימוד ברצף ולא לנסות לומר איפכא או כיו'ב
איך שיהיה א''א לומר שאדמור שאיתו פתחתי הדיון אומר לא כמו האר'י היות ויש משהו דומה לזה בשם הארי
ולומר על השל''ה חד משמעי שאין לסמוך על דבריו וכן על החרדים בשם האר''י שלא מסומכים הרי דבר שא''א לאמרו כך בפשטות ואם בכלל
בו''ה
והעיקר לכון לשם שמים
העולה מהאמור שלדעת מרן הרב עובדיה אין להתענות אם יביא הדבר לביטול תורה
והתורה מכפרת עוון והוא סמך על השמועה בשם האר'י שאמר כן ואנו לא נאמר שלא ראה א =ת החיד''א או כיו''ב
ואם תאמר שאיפה שהוא הורה לא כן אולי זה היה הוראת שעה פרטית אך הוראה כללית זו דעתו
שאין חומרות ששוות עבורם ביטול תורה