• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

האם מנחה גדולה לפי מרן זצ"ל יוצאים בדיעבד

גלעד יצחקוב

Well-known member
הנה מרן כותב בהליכות עולם שמי שמתפלל מנחה גדולה יש להם על מה שיסמוכו. השאלה אם יש להם על מה שיסמוכו זה נקרא יוצא בדיעבד
וראיתי בהלכה ברורה שכתב שיוצא בדיעבד
בילקוט יוסף לא מצאתי שהוא מדבר אם זה דיעבד או לכתחילה
 
יש מעשה רב על מרן כמובא בידי כהן שיח אברכים בשם ארחות מרן על שנותיו אחרונות

מנחה גדולה​

אף דדעת מרן השולחן ערוך (סי' רלד סעי' א) שתפילת מנחה עיקר זמנה מתשע שעות ומחצה, אבל משש שעות ומחצה שהוא זמן מנחה גדולה יוצאים בדיעבד[1], מכל מקום נהגו בהרבה כוללים להתפלל תפילת מנחה גדולה, וסמכו על כך שבימינו נוהגים לאכול ארוחת צהרים וצריך להקדים תפילת מנחה לפניה, ועוד שחששו מפני ביטול תורה אם יפסיקו באמצע לימודם בשעות הערב ויופרע מהלך לימודם[2].



[1] נחלקו הראשונים אימתי זמן מנחה לכתחילה לדעת הרמב"ם (פ"ג הל' תפילה הל' ב) זמנה מתשע שעות ומחצה דהיינו מנחה קטנה. וכן דעת עוד כמה מהראשונים.
וכן פסק מרן השו"ע (סי' רלד סעי' א) שתפילת מנחה עיקר זמנה מט' שעות ומחצה, אבל מו' שעות ומחצה שהוא זמן מנחה גדולה יוצאים בדיעבד.
אמנם הרא"ש בתשו' (כלל ד סעי' ט) משמע דעיקר זמנה משש שעות ומחצה והלאה, ואדרבא זריזין מקדימים למצוות, וכן דעת הטור.
ע"כ לכתחילה לא יתפלל אלא מנחה קטנה כפסק השו"ע. וכן מצינו אצל רבים מגדולי הדורות שהקפידו בכך להתפלל סמוך לשקיעת החמה. כ"כ בספר מעשה רב (אות סה) שהקפיד על כך הגר"א. וכ"כ בן איש חי (ש"א פר' ויקהל אות ג). ובכף החיים (שם אות א-ג).
וכן שמעתי מהגר"י תופיק ראב"ד ביתר, דכאשר הגיע הסבא קדישא מהרש"א אלפנדרי זצ"ל לבית הכנסת "שמש צדקה" [לפני כשמונים שנה] אמר לו הרב החסיד רבי צדקה חוצ'ין זצ"ל שכאן המעלה של בית הכנסת זה שמעולם לא התפללו מנחה גדולה.
אמנם היו גדולים שנהגו להתפלל מנחה גדולה, כן נהג החזו"א זצ"ל הו"ד בספר אורחות רבינו (ח"א עמ' קפה), והגרי"ז מבריסק ואביו הגר"ח הובא בספר תורת זאב (עמ' עג). וכן נוהג מו"ר הגר"ש דבליצקי.
ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל הובא בארחות מרן (עמ' תשצג) במשך רוב השנים נהג להתפלל תפילת מנחה סמוך לשקיעת החמה, ורק בשנותיו האחרונות נהג להתפלל מנחה גדולה.
[2] שו"ת אול"צ (ח"ב עמ' קמד). שו"ת דברי דוד טהרני (ח"א או"ח סי' ט). וכ"כ בספר ישראל והזמנים (סי' יג בהערה) דכן הורה הגה"ק מסאטמר זצ"ל.
וכן בשו"ת יחו"ד (ח"ד סי' יט) הביא סימוכין למנהג זה אף שדעת השו"ע דמנחה גדולה היא בדיעבד, מ"מ בזוהר חדש (ר"פ חיי שרה) מבואר דזמן מנחה הוא משש שעות ומחצה. וכתב בחידושי הרז"ה (סה ע"ג) שעיקר המצוה היא מנחה גדולה, ואילו היה רואה מרן השו"ע דברי הזוהר היה מכריע כן להלכה. ע"ש.
וע"ע בהליכות עולם (ח"א עמ' רנב). ובפסקי תשובות (סי' רלג אות ב). ובספר ארחות ציון מוצפי (ח"א עמ' קמט).
 
אני מציע לא להיות מרובע, יש דיעבד ויש דיעבד.. לבדוק על מה אתה דן דין תורה או דרבנן כמה ספקות או ספק אחד... בוא לא נגזים יותר מדי על זה.... מי שחושש לדיעבד של מנחה גדולה שילך לצעוק ולהרעיש על כל הערבית מבעוד יום עושים אפילו אברכים - גם דיעבד לפי הגאונים כי זה תרתי דסתרי כמו פסק מרן שוע סימן רלג (ואל תביאו לי את הליכות עולם חלק א ששם כתב במקום צורך ) וגם איפה הלכו 26 ברכות לבטלה ל20 ראשונים מהם ר"ת ושו"ע ואף הרב עובדיה לא העלה את הבעיה הזאת ולדעתי הוא היה משנה לחומרא יותר את הפסק הזה , מאחר שאין בו שום היתר, וכשם שהוא שינה מנהגים על דרבנן כמו בישולי גויים וחומרא של רת במוצש ועוד.. ק"ו כאן שחשמל מצוי ואנשים הולכים לבלות אחרי הערבית מוקדמת
 
חסום בנטפרי.
גם לי זה חסום, אבל זה עובדא שאצל רבינו היו מתפללים בשתים פחות רבע כמדומה

והערה מעניינת שראיתי בשבת להחכם מוצפי בסידורו שבשבת נהגו חכמי ירושלים להתפלל מנחה גדולה בדוקא!
ומאוד אשמח אם יש כאן מישהו שזוכר מה נהגו בזה בירושלים, כמו הרב לא @פשוט
כיון שאני זוכר כמעט בבירור שאצל חכם בן ציון אבא שאול היו מתפללים בשבת סמוך לשקיעה
 
ומאוד אשמח אם יש כאן מישהו שזוכר מה נהגו בזה בירושלים, כמו הרב @פשוט
כיון שאני זוכר כמעט בבירור שאצל חכם בן ציון אבא שאול היו מתפללים בשבת סמוך לשקיעה
אכן אצל חכם בן ציון נ"ע באהל רחל היו מתפללים בשבת סמוך לשקיעה אחר שיעורו.
אבל חושבני שהנידון הוא על יום חול ולא על שבת. כי ביום חול לדעת המקובלים כולם צריך להתפלל מנחה סמוך לשקיעה, משא"כ בשבת בה יש מחלוקת המקובלים אם ראוי להתפלל מנחה גדולה, ולאפוקי מהסידור הנ"ל.
 
לשון מרן הש"ע : "מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר ו' שעות ומחצה ולמעלה,  יצא. ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה עד הלילה (לרבנן)" יצא - היינו בדיעבד
והנפקא מינה בזה ביום של צום שהבעיות של אכילה לפני התפילה וביטול תורה לא כ"כ מצויות שאין היתר להתפלל מנחה גדולה לכתחילה (חוץ מזה שמפסיד ברכת כהנים)
 
אכן אצל חכם בן ציון נ"ע באהל רחל היו מתפללים בשבת סמוך לשקיעה אחר שיעורו.
אבל חושבני שהנידון הוא על יום חול ולא על שבת. כי ביום חול לדעת המקובלים כולם צריך להתפלל מנחה סמוך לשקיעה, משא"כ בשבת בה יש מחלוקת המקובלים אם ראוי להתפלל מנחה גדולה, ולאפוקי מהסידור הנ"ל.
וכעת נזכרתי שלפני עשרות שנים כשהייתי גר בסמיכות לגה"צ ח"ר שבתי אטון נ"ע במקור ברוך, והרבה פעמים הייתי מלווהו ומסייעו בדרך, ומנהגו היה להתפלל מנחה בשבת מוקדם קודם זמן מנחה קטנה בביה"כ מטאלון, ושאלתי אותו על מנהגו זה מדוע אינו מתפלל מנחה קטנה שהוא לכתחילה, ולא השיב לי שגם לפי המקובלים בשבת אפשר להתפלל מנחה גדולה, אלא השיב שאכן היה ראוי להתפלל מנחה קטנה, אבל אינו יכול היות ומוסר שיעור בבית הכנסת אהל רחל בבליים, מלפני השקיעה עד ערבית של מוצ"ש, ולא יספיק להתפלל מנחה קטנה ולאכול סעודה שלישית, וגם למסור השיעור בזמן. ע"ה ונבג"מ, היה ענק במידות טובות ומסובל בייסורים רבים מבית ומחוץ, חוץ מגדלותו התורנית, ידע כולא תלמודא בעל פה ממש ישר והפוך, אשרינו שזכינו להטפל לאותו צדיק.
 
משא"כ בשבת בה יש מחלוקת המקובלים אם ראוי להתפלל מנחה גדולה
מדקדוק לשונו של הגה"ק בן איש חי זיע"א מבואר שגם בשבת אין להתפלל מנחה גדולה, שכה כתב בספרו בן איש חי (ש"ר פרשת צו, הלכות אם חל ערב פסח בשבת ה"ה) וז"ל: "סעודה שלישית יעשנה בפירות אחר מנחה, וטוב לעשותה בפירות שברכתן מעין שלש, ויביאום לפניו בקערה על השולחן ויאמר גם כן קודם שיאכל אתקינו סעודתא וכו' כשאר שבת, ולא ירבה באכילתו כדי שיאכל בלילה לתאבון, ובזה השבת מנהגי לדרוש בעזרת ה' בבית הכנסת על ההגדה, אך צריך להקדים כדי שנתפלל בתשע ומחצה ודרוש שבת הגדול הוא בשבת הקודם."
ומבואר דלא ניחא ליה בתפילת מנחה גדולה גם בשבת, וכמה גדול כחו של הרב בא"ח ז"ל בקבלה אין צורך ואין יכולת לומר, ומבואר שלא כדברי הסידור הנ"ל, וחידושו של הגה"ק ח"ר יהודה פתייה ז"ל שעדיף להתפלל מנחה גדולה בשבת וכו' לא התקבל אצל חבריו המקובלים.
 
שאלה-221322
שלום מו"ר
האם יש עניין להתפלל מנחה של שבת דווקא מנחה גדולה?
האם משאירים מספיק זמן לסעודה שלישית עדיף מנחה קטנה?
תודה

תשובה
על פי הקבלה מכיוון שזמן מנחה הוא "רעווא דרעווין" ואורות עצומים מתגלים בשעת פתיחת ההיכל ובתפילה, וכנכר בזוהר הקדוש ובאדרא, היו המקובלים מתפללים מנחה גדולה להקדים השגת האור העצום הלזה.
וכן נהג הגאון מווילנא זיע"א, ועד היום הליטאים ההולכים בעקבותיו מקיימים מנין מוקדם למנחה של שבת קודש.
 
הרב בן ציון מוצפי שליט"א אומר שבגלל שיש אור שמתגלה במנחה של שבת אז בגלל זה צריך להתפלל מנחה גדולה כך שהאור יתגלה מוקדם
חזק וברוך!
הרב בן איש חי ז"ל ורבים מהמקובלים אינם מסכימים עמו.
וזה לא חידוש שלו, כבר קדמו רבי יהודה פתייה ז"ל.
 
ועתה זימן ה' לפני ת''ח צנוע ומפואר ממשפחת מרן הגר''י צדקא ואמר לי שהגאון זצ''ל היה מתפלל מנחה קטנה בשבת, גם בביכנ''ס שלו שאול צדקא וגם כשהיה הולך לכותל המערבי.
וכידוע שהיה עושה כל מעשיו כפי דעת מרן הגרי''ח מבבל, ומי יבוא אחרי המלך.
ולפי זכרוני המדולדל כך נהג גם הגאון מהר''א מונסא וח''ר אהרן נעימי (ובל''נ אברר העניין אם לא יקדימני הרב לא @פשוט )
 
חזור
חלק עליון