תוכן לאחרונה על ידי אוריאל

לדעתי כל המושג של איכא דרכא אחרינא זה כמו מה שאמרו בגמרא לעבור על יד בית מינות וכיוצא בזה, אבל באינטרנט לא מסונן שניתן לומר שמי שמשתמש בו נכשל באופן ודאי בראיות ומחשבות אסורות, אין בזה היתר של איכא דרכא אחרינא. אך כמו שאמר @מכון קול יוסף, אם מדובר על סינון חילופי ראוי ג"כ, והנושא של תמונות לא...

האם מותר לקחת ילד קטן [כבן שנתיים שלוש], ולחפש אותו לבת, הווי אומר לאפר אותו, להלביש אותו בשמלה וכיו"ב ושורש הנידון, האם בעיקרון יש בזה איסור של לא ילבש, והגם שהוא קטן מ"מ אסור להאכיל לתינוק איסור בידים או דלמא אין לזה בכלל משמעות של לא ילבש, מכיוון שזה כשחוק בעלמא וכן אולי יש לדקדק לשון הכתוב...

לפי מיטב ידיעתי ישנה בעיה חמורה להתגלח במכונת גילוח בעלת שלשה גלגלים, מחשש שזה עוקר את השערות לשרשם או צמוד לשרשם. שאלתי היא האם ניתן להתגלח במכונת תספורת רגילה. בתודה מרובה מראש.

תודה רבה על התשובה הבהירה והמפורטת

כלים שצריכים הגעלה, כגון סכין בשרית שחתכו בה פיצה רותחת וכד', האם אפשר לעשות לה הגעלה בתוך סיר בשרי שאינו בן יומו?

@אהרן לוי, יש לי סברא להתיר, כי לא מצאנו שיש איסור לאדם להפקיר דבר (ובתחילת מסכת נרים כתוב שזה כעין מצוה להפקיר), ולכאו' למה אין כאן משום בל תשחית, אע"כ כיון שלא הוי בל תשחית אלא היכא דמשחית החפץ ומאבדהו מן העולם, אבל אם מפקיר ויכול אחר להשתמש בזה, או אם משאיר העשר אגורות ומישהו אחר ימצא וישתמש...

הוא כמו שכתבתי קודם לכן, דיש ענין כל זמן שבני ביתו נעורין, אבל לא לאחר מכן. האמת שנסתפקתי, האם ענין פרסומי נסא הוא גם לעצמו לבד או רק לאחרים. בכלל, בכל מה שקשור לבל תשחית, מאד לקוי הענין הזה היום. יש לי ספק ישן, אם אחד נופל לו עשר אגורות ואינו מתכופף להרימו, אם יש כאן איסור בל תשחית.

לא הבנתי הסבר זה. האם מצאנו למי מהפוסקים שיזכיר שיש ענין בהדלקת נרות חנוכה מערב עד בוקר?

לפי מה שכתב @יובל קורסיה, אולי גם בתוך ביתו זה כך, כי אולי יש סברא שעד שתכלה רגל מן השוק, זה עד שבני ביתו הולכים לישון.

מזל טוב! תזכה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו, ולגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים. אעיר כאן על מה שכתב הט"ז בסימן רס"ה סק"ג, כתב לבאר מה שאומרים "כן תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים", הקדימו חופה למעשים טובים, כי מחוייב להכניסו לחופה עד גיל י"ח, ואילו על מעשים טובים אינו נידון אלא עד...

הסבר נאה ומתקבל.

בפרשת השבוע, תולדות: "אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ה'". הנה כאן אני מבין שכן מדובר על "הליכה", ולמרות זאת נכתב "בשלום" ולא לשלום. אולי נגיד שאבימלך לא ידע את הענין הזה....

הסבר נפלא. יישר כח. [מש"כ שאומרים למת ואתה לך לשלום, ט"ס בדבריו, וצ"ל לך בשלום].

בראשית פרק כ"ח פסוק כא. ושבתי בשלום אל בית אבי. לכאו' הול"ל לשלום כמש"א בשלהי ברכות?

כן שיטת רבי יוחנן בשבת קמג. ונשאלתי דהא שיטת רבי יוחנן גופיה דחצי שיעור אסור מן התורה, וא"כ אמאי שרי. נראה ליישב עפ"י מה שכתב בשו"ת נוב"י מהדו"ת סי' י' דכיון דלשון התורה "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרית", לא נאסר להשחית אלא כל כמה שאפשר להנות מן הדבר. אבל דבר שאין נהנים ממנו בלאו הכי אין איסור...