תוכן לאחרונה על ידי אוריאל

ב"ה אני עומד לקראת סיום לימוד הלכות שבת (טור ב"י, מג"א ומשנ"ב), ומעוניין לעמוד על זה למבחן. מה הספר הכי מומלץ ללימוד חזרות, בדגש על היקף הטור ב"י ומשנ"ב, בבהירות ובלא אריכות מיותרת?! אשמח מאד למידע.

לגבי גואל הדם, דעת רבי עקיבא שאינה מצוה (מכות פרק ב, משנה ז) אלא רשות. לגבי חיוב נשים במחיית עמלק, החינוך פטר, אבל הרבה חולקים, ועיין שו"ת יביע אומר ח"ח סימן נ"ד שהרמב"ם מחייב.

שיטת רבי עקיבא שגואל הדם לאו מצוה, אלא רשות. ומכיוון שהחידה היתה בנוסח של מצוה תליתי את זה בזה. יישר כח, אבל אם כן, יתכן להוסיף גם מחיית עמלק. אמנם לדעת החינוך מצוה זו אינה נוהגת בנשים, אבל כמדומני שיש חולקים, ומביאים ראיה ממה שכתוב שלמלחמת מצוה אפילו כלה יוצאה מחופתה.

אולי אם היא גואלת הדם של נרצח, למאן דאמר גואל הדם מצוה. יש מצוה לנשים גם להרוג שבעה עממין, אבל מן הסתם לא לזה כיוונת.

מה הפתרון?

ביקשוני לברר דעת מרן זצ"ל, בדבר נסיעה לחו"ל לצורך טיול לכמה ימים. במקרה המדובר הרצון הוא לנסוע לאילת, ואולי יש בזה נפקא מינה. אשמח למידע על זה.

באמת לדעת הטור זה מדרבנן, ווקדשתו שדרשו שנוטל מנה יפה ראשון וכו' אינו אלא אסמכתא, וכן יש עוד פוסקים הסוברים כן. אמנם המגן אברהם עצמו סובר שהוא מדאורייתא. ואם כן קשה קושייתך למה אין מחמירים מספק. והנה הוא מציין למה שכתב בסימן תנ"ז סק"ט, ושם ביאר מה שכתב הרמ"א שאין מאכילים תרומה לכהן בזמן הזה...

ט"ז יורה דעה סימן צ"ב ס"ב.

אם הוא מאד לא אוהב את המיץ, ושותה אותו רק על ידי הדחק, שאז ברכת המאכל יורדת לשהכל, כמבואר בסימן ר"ד ס"א ובמשנה ברורה שם.

עדיין לא הבנתי. גם בברכה לדעת מרן האשכנזי לא עושה שום איסור, מאחר ומנהג אבותיו בידיו. לדוגמא, ברכה על מצות עשה שהזמן גרמא לנשים, האשכנזי נוהג כמנהג ראשוני אשכנז, ובראשם רבינו תם, שנשים מברכות. ואמנם מרן על פי כללי הפסיקה הנהוגים אצלו פסק כהרמב"ם, אבל בוודאי האשכנזי לא עושה איסור כיוון שנוהג...

לא כל כך הבנתי החילוק, הלא גם בבישול לדעת השולחן ערוך זה איסור גמור, ואנו אין לנו הכרעה כמוהו, אלא קבלנו עלינו הוראות מרן ונוהגים כמנהג אבותינו שנהגו כמוהו. ומאי שנא זה מברכה.

לי יש הערה כזו: מה הדין, באשכנזי שחימם בשבת תבשיל, שלא הצטנן לגמרי אבל כבר לא היה יד סולדת. הנה, לדעת השולחן ערוך אף שהוא חם קצת, יש בזה משום בישול, אבל להרמ"א אין איסור לחמם אותו כל זמן שהוא חם קצת. האם נאמר, שמכיוון שלפוסקים הספרדים יש בזה איסור בישול, ממילא ההסתכלות היא שגם אשכנזי שעושה כן...

בשולחן ערוך סימן רס"א: יש אומרים שצריך להוסיף מחול על הקודש. וזמן תוספת זה הוא מתחילת השקיעה, שאין השמש נראית על הארץ, עד זמן בין השמשות. והזמן הזה שהוא ג' מילין ורביע, רצה לעשותו כולו תוספת, עושה; רצה לעשות ממנו מקצת, עושה, ובלבד שיוסיף איזה זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש. ושיעור זמן בין...

קצת קשה, שהרי גם שאול נקרא בשמו של אחד ממלכי ואלופי אדום, ועכצ"ל כמו שכתבו האחרונים שקודם שבא שלמה ואמר "שם רשעים ירקב" לא הקפידו על זה, וכשם שלא שמעו שהיה הפסד לשאול מחמת זה למה נאמר שכן הוא בקרח.

אני זקוק לנציג שיוכל לסייע לי בפרט כלשהו בענין הנחה בעירית ירושלים. בזמנו היה עוזר לרב אברהם בצלאל שסייע לי, אבל כתובת המייל שלו לא פעילה. יש למישהו טלפון או כתובת מייל של גורם שיוכל לסייע לי? תודה רבה