תוכן לאחרונה על ידי חכם

יש ואוכל טעים גם יותר משביע אף אם אינו בריא

אצרף מאמר שהעלה כדברי הרבנים המשיבים כאן

אף שכאן שאל את הרב, אוסיף שעפ"ז כנראה יש לבאר את מה שאמר מרן הראש"ל בשיעור השבועי - שאין להקל בזה, והיינו רק היכא שרואה שאין צורך לפי התעסקותו, כדבריכם.

כוונתי שזה מנהג לא איסור דרבנן, ולכן יתכן ומ"מ אין לחוש ללפני עיור

זכור לי היה מאמר בעניין מהרב עמנואל מולקנדוב בקובץ יתד המאיר שנה שעברה.

https://forum.moreshet-maran.com/index.php?threads/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D.746/...

לכאורה מ"מ איסור אכילת בשר בט' הימים קל יותר משאר איסורים דרבנן שכן הוא רק מן מנהג אבותינו.

אין ראוי להקשות על הרב המשיב, אבל משמע שגם הרב המשיב מסופק בזה, לכן אציין שמהכתוב בחזו"ע (תעניות עמ' רמו) היה נראה לי שרק צירף זאת לסניף להיתר ליולדות ומעוברות.

מחילה לא שמתי לב מספיק שזה בשאל את הרב למנהלים יש אפשרות להעביר את ההודעות לנושא חדש?

לכאורה זה לא למנהג הספרדים אלא למנהג ירושלים, וכמדומני שרוב הספרדים נהגו להחמיר בזה (וכן בהערה בחזו"ע עמ' קעו רואים שרוב הפוסקים הספרדים מנהגם היה שלא לשתות יין והיה חידוש עבורם שראו מי שנהג היתר), וגם בחזו"ע שם בהלכות למעלה כתב בפשטות את ההלכות לנוהגים איסור בשתיית יין

בסידור חזון עובדיה ויחוה דעת כותבים שעדיף שלא לאומרו אחר צאה"כ, יתכן ויש בזה בגם בחזו"ע על ר"ח או ילקו"י

לא מצאתי

בספר דברי מלכיאל טננבוים, כתב בזה פירוש, תוכל לראותו באוצר החכמה שכעת פתוח לכולם (מצאתי בעזרת מפרשי האוצר שלהם https://mefo.otzar.org/#/t/13566/b/173937/p/53/s/146040) מספר ילקוט המאירי איזראעל ומספר מאיר עיני בן דב והנה גם דבר פלא מספר מלל לאברהם בן שטרית וצע"ג ואולי אפשר לבארו ע"פ הנ"ל...

אפשר לחלק שבביה"כ איסור האכילה נגרם מחמת המקום, ולכן אפשר להחשיב זאת שינוי מקום אף שהוא באותו בית. אולם גבי תפילה האיסור מצד המעשה, וכמו שזכור לי שאם התפנה שלא בבית הכסא אין בזה הפסק לכו"ע.

אבל הרי גורם בזה ברכה שאינה צריכה לדעת הגר"ז וסב"ל?