• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

הערה בעניין לבוד בסוכה

קורסיה

Well-known member
הנה ידוע שדעת מרן רבינו הגדול זיע"א שדפנות הסוכה חייבות להיות מדבר העומד ברוח מצויה, ובמידה שהם ינועו אפילו מעט ברוח מצויה, הסוכה פסולה ואינו יוצא יד"ח. כ"כ בחזו"ע סוכות (עמ' ב) ושם חלק על החזו"א שהתיר אם המחיצה נעה פחות מג' טפחים. שחידוש זה הוא נגד כל הפוסקים. ועוד הוסיף, שמה שהתיר באגרות משה שנדנוד קצת אינו כלום. שמדברי הראשונים והאחרונים מוכח שגם נדנוד 'קצת' פוסל הדופן. ועוד שיש חשש שכתב מרן הש"ע (תרל ס"י) שמא יתנתקו הקשירות של היריעות. ומכל דבריו ז"ל נלענ"ד שמה שמצוי כיום סוכות מעמודי ברזל ויריעות מבד ומסובבים סביב כל העמודים חוטים מבד או חבלים דקים שהם הלבוד. ולפי האמור אין זה נחשב ללבוד משום שחוטים אלו הם דקים ונעים ברוח מצויה וגם מצוי הרבה שקשה לשמור על החוטים חזקים ויציבים שבוע שלם והם מתרופפים במהלך החג.
 
לכאורה נראה שגם בחוטים העבים זה תלוי בסוג החוט כי יש כאלה שהגם שמותחים אותם חזק הם נעים ברוח. וחוץ מזה הרבה פעמים הם מתרופפים במהלך החג
 
הציבור כמדומה שמשתמש בחוטים לא?
מה התירוץ בזה באמת?
השאלה איזה ציבור,
התירוץ הוא שסומכים על החזו"א והאגרות משה ועוד פוסקים שהקלו,
ושמעתי שגם בדעת מרן זיע"א יש שרצו ללמוד שזה לא עד כדי כך, ואין דבריהם זכורים לי היטב לכן איני יכול להאריך בהם.
 
השאלה איזה ציבור,
התירוץ הוא שסומכים על החזו"א והאגרות משה ועוד פוסקים שהקלו,
ושמעתי שגם בדעת מרן זיע"א יש שרצו ללמוד שזה לא עד כדי כך, ואין דבריהם זכורים לי היטב לכן איני יכול להאריך בהם.
הציבור הספרדי שמחמיר לא לסמוך על הבד בגלל דברי מרן.
 
וכן כתב בפשיטות הרב נקי

חג הסוכות בהלכה ובאגדה
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הָרוֹצֶה לִבְנוֹת סֻכָּה בְּקַלּוּת, יַעֲמִיד אַרְבָּעָה עַמּוּדִים מֵאַרְבָּעָה צְדָדִים, וּבֵין עַמּוּד לְעַמּוּד בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים יִמְתַּח חוּט אֶחָד, וְיַקְפִּיד שֶׁהַחוּט יִהְיֶה בְּגֹבַהּ שֶׁל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים [20 ס"מ] מֵהַקַּרְקַע, וּלְמַעְלָה מִמֶּנּוּ יִמְתַּח עוֹד חוּט אֶחָד בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לַחוּט הַקּוֹדֵם, וְכָךְ יִמְתַּח עוֹד שְׁנֵי חוּטִים לַגֹּבַהּ, עַד שֶׁהַחוּט הָרְבִיעִי יַגִּיעַ לְגֹבַהּ שֶׁל עֲשָׂרָה טְפָחִים [80 ס"מ]. וְהָעִקָּר שֶׁיַּקְפִּיד שֶׁבֵּין חוּט לְחוּט יִהְיֶה מֶרְחָק שֶׁל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים, וַהֲרֵי זֶה מוֹעִיל כְּאִלּוּ עָשָׂה גָּדֵר מַמָּשׁ שֶׁל עֲשָׂרָה טְפָחִים. מֵאַחַר וַ'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי': שֶׁכָּל שֶׁסָּמוּךְ חוּט אֶחָד לַשֵּׁנִי בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הַכֹּל חִבּוּר אֶחָד, וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ כָּאן מְחִיצָה שֶׁל עֲשָׂרָה טְפָחִים.
 
 
ישר כח. רק עכשיו הארת את עיני שכבר דנו בזה פה עם הרב ללוש. וביאר את עניין הרעידות וכו'
 
חזור
חלק עליון