• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com

איפור בשבת

#2
שלום וברכה,
מרן רבינו זיע"א התייחס לסוגיית האיפור בשו"ת יביע אומר ח"ו (סי' לז) ובחזון עובדיה שבת חלק ה (הלכות צובע סעיף ג) שם הוא כותב, שכל מה שיש בו משחה וקרם אסור להשתמש בו בשבת, אבל סוגים של איפור העשויים מאבקה בלבד, כגון פודרה, ואפילו פודרה צבעונית, מותר להשתמש בהם בשבת.
 
#4
כמובן שאודמים, איילינר, מסקרות, מייקאפ וכו' לכל סוגיהם- אסורים בשימוש בשבת.
וכן לגבי לק.

לגבי הורדת איפור:
יש חילוק בין מגבונים העשויים מבד, שאסורים בשימוש בשבת לבין מגבונים משאר סוגים- שמותר,
ועדיף להשתמש במגבונים בתחילת הקופסא, שישי בהם פחות חשש שיגיע לידי סוחט.

ניתן להשתמש גם בסבון נוזלי או בנוזל המיוחד להסרת איפור, אך לא להספיגו בספוג וכדו'- משום מלבן וסוחט.
לגבי סבון מוצק- מותר, מעיקר הדין להשתמש בו. אך אם אפשר שלא- עדיף להחמיר בכך.
 
#6
ידוע דעת מרן זיע"א בחזו"ע שבת ד בענין המגבונים וכן עי' בנשמע קולם ח"א ותראה שכל השימוש במגבונים אם עושה בנחת מותר.
אני רוצה להבהיר בזה, לאחר שקבלתי תשובה ממרן הראשל"צ שליט"א, ודברתי בזה רבות עם גדולי הרבנים, ובכללם הגר"ד יוסף, והגר"צ בוארון, והגר"מ אליהו שליט"א, והגר"א אבידר, והגר"מ אלול, ועוד, כי יש להתיר וללמוד בדעת רבנו את השימוש במגבונים בנחת אף לגדול. בלא שום חילוק כלל ועיקר. משום שמי שילמד היטב את הנידון, ויראה את מה שכתב בהערות בחזון עובדיה, הרי שדיבר גם בגדול.
בכל מקרה, כתב לי הראשל"צ במכתבו, כי מי שיכול לא להשתמש במגבונים, תבוא עליו הברכה. וכבר ידועים הדברים על אודות כיוצא בו, שכתב הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן, על עניין שכתב מרן זיע"א כי המחמיר תבוא עליו ברכה, שמי לא ירצה לקבל ברכת מרן זיע"א. וה"ה יש לומר בנידוננו, מי לא יחפוץ לקבל ברכת מרן שליט"א, אשר רצים אצים כולם אחריו על מנת לנשק קצות מעיל קדשו, ולשתות בצמא את דברו.
 
#8
לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה,

כש"ת ה"ה הרב אושרי רביב נ"י,

שלום רב,

בענין שימוש במגבונים לחים בשבת לשאר בני אדם, וכגון שרוצים לקנח עצמם בשירותים, הנה מגבונים העשויים מנייר נתבאר כבר לפני עשרים ושלש שנים, בספר ילקוט יוסף שבת כרך ב' (עמ' צ) שיש להקל בזה גם לאדם גדול, מכל הטעמים שהוזכרו שם, וע"ע בכרך ג' (עמ' שס"ו), דאין סחיטה בנייר, ובכהג אין לדון גם מצד מלבן, דהוא דרך לכלוך, אלא יש לדון מצד מפרק תולדה דדש, ובשו"ת הר צבי ח"א (סי' ק"צ) צידד לומר דאיסורו מדרבנן, שבגד עומד לסחיטה, אבל בנייר אינו עומד לסחיטה, וממילא י"ל דשרי לקנח בו בנחת, וכן העלה בשו"ת אגרות משה אוה"ח ב' (סי' ע'), ויש להוסיף דאף שאינו מתכוין לסחיטה אלא לקנח, הוי פסיק רישיה בפירוק המים, ובנ"ד איסורו מדרבנן, והו"ל פ"ר דניח"ל באיסור שהוא גזירה אטו דבר העומד לסחיטה, ובזה יש לסמוך על דברי בית מאיר, המקנה, שו"ת נחלת בנימין, ס' עט סופר, דס"ל דפ"ר דניח"ל באיסור גזירה שרי, וקיל טפי מאיסור דרבנן דשבות. ועפ"ז התיר בשו"ת יבי"א ח"ד (סי' ל"ד) את השימוש במים שהוחמו ע"י דוד שמש.

אך בממחטות לחות העשויות מבד, לכאורה זה דומה לספוג דבעי בית אחיזה, וראה היטב בשלחן ערוך סוף סימן שכ בדין חבית. ומדברי הרבה פוסקים משמע דסחיטת בד הוי איסור מפרק מהתורה, וע' בביאור הלכה. ובזה יש לדון אי שרי לקנח בהם אפילו בנחת, על כן בממחטות שידוע לו שעשויות מנייר יש להקל לקנח בהם בנחת. אך בממחטות העשויות מבד אין להקל לגדול להשתמש בהם. וע' בילקוט יוסף שבת כרך ב' (עמ' תרפ"ח) בהוספות ומילואים.

ואמנם לצורך תינוק או זקן, יש להקל לקנח בממחטה לחה העשויה מבד, בתנאי שיקנח בנחת ולא יעשה בחוזקה לסחוט המים שבממחטה.

ואחר שנים יצא לאור הספר חזון עובדיה על הלכות שבת, ושם חזר על מה שנתבאר בילקו"י להקל להרטיב ממחטה מנייר. וב"ה שזכינו לכוין לדעתו. ושם במילואים שבסוף הספר ילקו"י. לענין ממחטה לחה מבד, נשארנו בצ"ע, עקב דברי מרן בש"ע בסימן שכה נ"ל לגבי חבית של יין. והמעיין היטב בדברי מרן בש"ע יראה שקשה מאד להתיר בממחטה לחה.

ואמנם מרן אאמו"ר זצוק"ל כתב להקל לתינוק ולחולה, וצירף כמה סברות חשובות בענין, אבל גם הוא הדגיש שזו קולא, ולכן יש להקל לתינוק ולזקן וחולה בלבד. ולא לכל אדם שיכול בנקל להחמיר על עצמו, ולקנח בנייר טואלט רטוב.

ובמה שכתב שאחר בדיקה שנערכה נמצא שרוב ככל המגבונים אינם עשויים מבד כלל, ורק נקראים בלשון המפעל מגבוני בד, ומעט מהם יש קצת שביבים דקים, אך אינם עשויים מבד, אם כך היא המציאות אה"נ יש להקל בזה גם לאדם גדול, וטוב שישתמש בנחת ולא בחוזקה.

בברכת התורה​

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל​

ונשיא בית הדין הרבני הגדול​
 
#11
שלום רב
ישנה עצה פשוטה והיא לסחוט מבעוד יום את כמות המגבונים הנצרכים לשימוש בשבת ולהכניסם לשקית ניילון כדי שלא יתיבשו,ובכך אין חשש סחיטה כמעט.
בברכה.
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'