• לכל השואלים: ע"י לחיצה על "מה חדש?" תוכלו להתעדכן בהודעות האחרונות בפורום.

גרביים שקופות

#1
שלום רב,

במדור משא ומתן בתורתו, ראיתי שדיברו אודות ההלכה שנפסק בילקוט יוסף לאסור לנשים ללבוש גרביים שקופות, והזכרתי שם מה ששמעתי לפני כבר הרבה זמן, שהגרביים השקופות הנהוגות כיום אצל בני תורה, אשר הינם בדרך כלל מסביב 40 דנייר, אינם בגדר שקוף כשמם, אלא הוו לפי ההלכה, בכלל גרביים צבעוניות, 'צבע עור', ואכן לכאורה הבדל ניכר ממש יש בין מי שלובש אותן למי שלא.

ואע"פ שהדברים משכנעים, כיון שהעלו דיון בזה, חזר ונסתפ'ק אם נכון הדבר.

יורנו המורה ושכמ"ה.
 

הרב שמעון ללוש

Active member
חבר צוות
#2
ב"ה
שלום וברכה.
במענה לשאלתך בגדר גרביים שקופות, והאם צבע עור מותר כשאינו שקוף,
הנה בגדרי צניעות הלבוש של בת ישראל ישנם שני נידונים:
האחד, "ולא יראה בך ערות דבר", שזה מתייחס לאמירת דברים שבקדושה כנגד אשה שאינה מכוסה כראוי, ואפילו היא אשתו או ביתו וכדומה, באופן שאינו בא לידי הרהור האסור, מכל מקום עצם אמירת דברים שבקדושה כנגדה אסור, שנאמר, "ולא יראה בך ערות דבר".
והשני, "דת משה", וכן "דת יהודית", שזה מתייחס לאופן הלבוש וההתנהגות של אשה כשרה, כאשר "דת משה", כוללת כל ההלכות האסורות ע"פ דיני התורה הקדושה לאשה בלבוש או בהתנהגות, והעוברת על אחת מאלו הרי זה איסור תורה. ואילו "דת יהודית" כוללת כל מנהגי בנות ישראל הכשרות, שאינם מדין תורה, אלא שכך נוהגים בהם באותו המקום ובאותו הזמן, בענין הלבוש וההתנהגות, מצד כל כבודה בת מלך פנימה, והעוברת על אחת מאלו הרי זה איסור דרבנן.
ומעתה, כאשר דנים על הגדר ההלכתי של כיסוי הגוף, יש להבחין בין שני הגדרים הנ"ל, ולדאוג קודם כל שהמקומות המוגדרים כ"ערוה", כגון שוק באשה ערוה, טפח באשה ערוה, וכדומה, שלא יהיו מוגדרים כ"מכוסים" מבחינה הלכתית, ולמדנו בגמרא, שערוה בעשישית, כלומר מקום מגולה שנראה דרך זכוכית, נחשב גלוי לענין זה ולא מכוסה, מפני שהתורה השתמשה בלשון "ולא יראה", ומשמע שצריך כיסוי המונע ראיה, ובכיסוי זכוכית שהוא שקוף אינו מונע ראיה.
ומכאן למדו רבותינו (בספר טהרת הבית ועוד), שגרביים שקופות, כיון שרואים דרכם את השוק, אינם חשובים כיסוי כלל, הן לענין אמירת דברים שבקדושה כנגדם, והן לענין גדרי הצניעות שצריכה מן התורה לכסות עצמה ברשות הרבים, לפי שגדר "מכוסה" לענין זה תלוי בראיה, שאם רואים את הבשר דרכם, נחשב מגולה, ואם לא רואים, נחשב מגולה, ולכן לא מועיל מה שניכר ההבדל בין עם הגרביים או בלי הגרביים, שהרי אפילו בניכר, סוף סוף אם הבשר נראה דרכם, אינו מכוסה.
וממוצא דבר אתה למד, שהדרך לבחון אם הגרביים הם שקופות או שאינו אלא צבע הגרביים שהם בצבע עור, הוא לקחת את אותו סוג ופירמה של גרביים רק בצבע אחר ולהלביש על השוק כדרך לבישתם, ולבדוק אם רואים דרכם את צבע הרגל, ואם לא רואים צבע הרגל, אלא את צבע הגרב, זאת אומרת שגרביים כאלו בדיוק רק בצבע עור אינם שקופות.
אולם כל זה טוב לענין שיחשבו כיסוי מדין "ערוה", לקרות כנגדם דברים שבקדושה ולקיים גדר תורת משה, אבל לענין דת יהודית, שהיא גדרי הלבוש וההנהגה של בנות ישראל הכשרות באותו המקום והזמן, צריך ליתן את הדעת גם על סגנון הגרביים, ועל ההשלכות הבאים בגינם.
ולכן, כאשר נוהגת בלבושה והנהגתה באופן שמן הסתם מביא את הנמצאים בקירבתה לידי הרהור, אף שבגדרי "כיסוי" הוא מכוסה ואינו שקוף, מכל מקום אינם עומדים בגדר דת יהודית, שהרי מנהג בנות ישראל הכשרות שלא ללבוש באופן המביא מן הסתם לידי הרהור, אלא להיפך, להיות כבודה של בת מלך פנימה, מוצנעת ומכובדת, ויקרת מעלתה שמור לביתה. ולכן פעמים שצבע עור או מספר נמוך של עובי הגרביים, על אף היותו אולי מועיל מדין "כיסוי" (כשעומד בתנאים הנ"ל), אולם עדיין לגדר דת יהודית אינו נכנס.
ולכן בכל כיוצא בזה יש להיות קשוב ורגיש לשני הגדרים הנ"ל, ולעשות הישר והטוב ליקרת כבודה של בת מלך!

ביקרא דאורייתא
 
נערך לאחרונה:
#3
תודה רבה לכבוד הרב,

האם אכן טוב הבנתי מדבריכם שגרביים בצבע עור, לא עליהם דיבר מרן זצ"ל לאסור, כי הוא דיבר בגרביים שקופות שנראה עור הבשר דרכם, אלא שבכל זאת בנידון של גרביים בצבע עור, יש לשים לב על הגדר השני שהוא דת יהודית, ואם אכן מקובל אצל בני תורה ללובשם, ודשו בזה כבר, וכתוצאה מזה אין מקום להרהור, כי כל כך נפוץ הדבר שלא נרגש שום נקודה בולטת הגורמת שימת עין על מי שתלבש אותם, שרי? (ולכאורה ברור שזאת המציאות כיום)

אשמח לתשובת הרב שליט"א.
תודה רבה.
 

הרב שמעון ללוש

Active member
חבר צוות
#4
ב"ה
שלום וברכה.
אכן טוב הבנתם, דכל שבודאי אין עור הבשר נראה דרכם, לא עליהם דיבר מרן זצ"ל. והדרך לבחון זאת באופן אחראי, לענ"ד אחת היא, ללבוש אותו סוג גרב בדיוק רק בצבע כהה, והרי הוא כמבוא'ר.
וגם אפשר שאין ללמוד בזה מאחת לחברתה, אלא כל אחת תבחן לגופה, שהדברים עשויים להשתנות מאחת לחברתה. והנכון בכל כיוצא בזה שלא להיות גבוליים, שבכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה, אתה מוצא קדושה.
ולענין גדר דת יהודית, אם אכן מקובל הדבר אצל בנות ישראל הצנועות, מותר. אבל בשביל שלא תצא תקלה מן הדברים שאכתוב, אקדים ואומר, שלא ההגדרה המורחבת המקובלת כיום של "ציבור בני התורה", תקבע בזה, כי לצערנו כיום בהגדרה זו נכללים גם סגנון בני תורה יותר מודרני או מתירני, ופחות עדין וצנוע, שפחות רואים עצמם מסוגלים לנהוג כפי הלכתחילה של רוח ישראל סבא, (מאחר שיש יצר הרע של חברה, ומודה, גם בתוך הציבור שתחת הגדרה זו, (והרבה חברה עושה, והרבה חשיפה למתירנות עושה, וכמה כבר אפשר לבחור חברות לעבודה וכדומה), ולכן לצערנו יש נתח לא מבוטל בכלל ציבור זה שלפי הגדרת האמת הוא פחות "בן תורה", ולכן דוקא הנהגת הנשים הצנועות תקבע בזה.
אולם לגופו של ענין בנידון שלנו, אמת נכון הדבר שכפי הנראה בחוש נתקבל דבר זה לילך בגרביים בצבע הרגל גם לבנות ישראל הצנועות והכשרות, ואין פוצה פה, וגם אינו בולט וניכר ומגרה יצר הרע בקרב הרואים יותר מיתר לבושיה של אשה בת דורנו, אשר בלאו הכי מוטל על כל מי שחס על יקרת נפשו לשמור עיניו ולבו מלשוט בארץ והתהלך בה.
ורק זאת יש ליתן את הדעת וביתר שימת לב, שאורך החצאית אכן יהיה תואם לדת יהודית, שמכסה ועובר את סיום הברכיים בכל מצב, לרבות מצבים של ישיבה נינוחה ומשוחררת וכדומה. שאם לא כן, הנה אף שעדיין הרגל מכוסה בגרביים כדין כיסוי, אולם בודאי שאין דרך בנות ישראל הצנועות לילך כך, לפי שיש בזה משום לבוש שחץ ותועבה, ע"י שניכרת צורת הרגל באופן בולט וניכר שמגרה יצר הרע בעיני כל עובר ושב. (וגם מהנהגה הבולטת לאידך גיסא יש להימנע, שלא להימצא עם בגדים משונים שלא נהגו בהם הצנועות ולא דרכו בהם נשות חכמי ישראל קדושים אשר עימנו, וכמבואר בשו"ת הראש"ל בענין זה, ובענין התכלת, ועוד, ואכמ"ל.)
ובכל עניינים אלו וכיוצא באלו יש לזכור הכלל, שבכל דבר אשר אתה מוצא גדר ערוה, אתה מוצא קדושה!
ואשרי בת ישראל השמה אורחותיה כפי רצון בוראה, ושומרת יקרת נפשה של בת מלך, שהקב"ה שומר אותה מכל מרעין בישין, ומביא על ידה כל טובות שבעולם, לה, ולבני ביתה, ולכל עם הקודש, וקירוב הגאולה תלוי בה ונזקף לזכותה.

בברכת התורה ולומדיה ושומרי קדושתה
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'