• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הוצאה בחול המועד

קורסיה

Well-known member
מרן זצ"ל בחזו"ע יו"ט (עמ' קסח) פסק שאין איסור הוצאה בחול המועד כמש"כ המאירי (מו"ד יח: ד"ה אין כותבין) להדיא. וכן ראיתי בילקו"י החדש על יו"ט וחול המועד (עמ' תשנא) ושם הביא שכן פסק בשבט הלוי (ח"ו, סח) ושם כתב דסוגיא דעלמא ודאי כהמאירי אזלי דלא אסרו הוצאה בכלל המלאכות האסורות במועד כאשר יראה סתימת הרמב"ם פ"ז מיו"ט והטור סי' תק"ל כאשר כ' מותרין בכל מלאכה מה"ת אלא שחכמים אסרום במקצת מלאכות וכו' כאשר מפרט בסימנים של אח"כ. ומדלא הוזכר אף מימרא א' בגמ' ובטוש"ע סרך מלאכה מטעם הוצאה, והיה בזה רבותא גדולה דאף הוצאה שהיא מלאכה גרועה, והיא בעצם חי' כאשר האריכו תוס' ורמב"ן ריש מס' שבת ואעפ"כ אסורה בחוה"מ, ודאי משמע מזה כמנהג העולם מאז דלא אסרו זה במועד. עכ"ל. וראיתי שהקשו על דבריו, שהרי מוכח להיפך, מזה שהרמב"ם כתב שחול המועד אסור בעשיית מלאכה ואח"כ פרט את המלאכות המותרות ולא כתב כלל שמותר הוצאה וכש"כ המאירי, מוכח שגם זה בכלל המלאכות האסורות (אך עכ"פ כמו ביו"ט כמבואר בש"ע ס' תקיח). מה נענה על טענה זו?
 
נערך לאחרונה:
ב"ה
שלום וברכה!
חזק וברוך על ההערה.
אולם יאמר נא אמירה נעימה לחכם השואל, דמה שהציג את דברי הרמב"ם שכתב לאסור מלאכה ופירט את המותרות, במחכ"ת לא דק, שהרי ז"ל הרמב"ם (פ"ז מהו"ט ה"א-ב), חולו של מועד וכו' אסור בעשיית מלאכה כדי שלא יהיה כשאר יומי החול שאין בהם קדושה כלל, והעושה בו מלאכה האסורה מכין אותו מכת מרדות מפני שאיסורו מדברי סופרים. "ולא כל מלאכת עבודה אסורה בו כיו"ט, שסוף הענין בדברים שנאסרו בו כדי שלא יהיה כיום חול לכל דבר, לפיכך יש מלאכות אסורות בו ויש מלאכות מותרות בו, ואלו הן" וכו'. עכל"ק.
הרי לנו שפירש שיחתו שלא כל מלאכה אסורה בו כיו"ט, רק מה שגורם שלא יהיה כחול לכל דבר. ונמצא שצמצם לנו בבת אחת את האפשרות להוציא מכאן כלל שכל מלאכה אסורה זולת בודדים, אלא להיפך, לא נאסרה מלאכה אלא זו שעל ידה אפשר לחשוב את חולו של מועד כיום חול לכל דבר.
ועוד, שלא כתב שאסור בעשיית מלאכה ואח"כ פירט המותרות, אלא כתב שאסור בעשיית מלאכה ולא בכל מלאכה, והוסיף לכתוב שיש מלאכות אסורות ויש מותרות ואלו הן וכו', כלומר שהולך לפרט את האסורות ואת המותרות, וממה שלא פירש בהמשך דבריו שהוצאה בכלל מלאכה האסורה מתבאר שאינה בכלל האיסור בחולו של מועד, והטעם לכך מבואר יוצא מדבריו הראשונים, לפי שאינה חמורה כדי שנחוש שיבא על ידה לתחושה שהוא כיום חול לכל דבר.
[עוד זאת מן הראוי לציין בזה שלכאורה מדברי המאירי כאן ניתן לשער שכך גם הבין ברמב"ם, וזכר לדבר מ"ש הגאון בעל אור שמח על הרמב"ם, בחדושיו לנזיר (ח. דק"ה סע"ב): ותמהו המחברים על דברי הרמב"ם, ומצאתי לאור המאיר בספר המאירי, ודע דמחיבור המאיר הזה תופע נהרה להביט בזוהר דברי רבנו בכמה מקומות עכל"ק. ואתה דע לך.]
ומעתה נמצאו דברי רבותינו הפוסקים חיים וקיימים, אין בם נפתל, ברוך שבחר בהם ובמשנתם.

ביקרא דאורייתא
ובברכה רבה, מועדים לשמחה.
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון