• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com

טיטולים בשבת

#1
כמה שאלות למעשה בעניין טיטולים בשבת
  • א) ידוע דעת מרן זצ"ל בהליכות עולם (ח"ד עמ' רלב) שאף שמותר לפתוח ולסגור את הטיטולים בשבת מ"מ אין להדביק את המדבקות של הטיטול קודם זריקתו לאשפה כיון שאז נשארת ההדבקה עולמית. והנידון היה שהסגירה היא בדבק. אך כיום הסגירה עשויה מסקוטש וראיתי בפסוקי זמננו שהתירו בזה כמו שמירת שבת פרק טו, פד ושו"ת שואלין ודורשין ח"ג ס' סג בשם הגר"ש וואזנר. אך יש סוג אחד של טיטולים (חברת בייבי סיטר) שרוב הסגירה הוא בסקוטש אך חלק הוא בדבק. האם גם בזה יש להתיר או לא?


  • ב) כשמחליפים טיטול לקטן מניחים את הטיטול המלוכלך בצד ומיד מחתלים את הקטן בחדש ואח"כ זורקים את הטיטול הישן לפח. האם נכון לעשות כך בשבת, שהרי לקחת את הטיטול אחרי שהניח אותו מידו הוי טלטול מוקצה וגם אם נאמר דהוי גרף של רעי לפעמים הטיטול אינו מפריע או אינו מוציא ריח לא טוב?


  • ג) כל טיטול חדש כשמוציא מהחבילה קצוֹת הטיטול מחובר וכשרוצים לפתחו צריך לקרוע את ההדבקה הזו [קשה קצת להסביר את זה בכתב, אם לא ברור צריך לראות את זה במציאות]. האם מותר לפתוח הטיטול בכה"ג או שאסור משום מתקן כלי ונצטרך לפתוח לפני השבת?
תודה רבה ויישר כח
 
#2
ב"ה
שלום וברכה.
במענה לשאלותיך אשיב על ראשון ראשון בעזרת הי"ת:
א. דעת מרן הראש"ל שליט"א שמן הדין מותר להדביק את הקצוות קודם השלכתן לאשפה, וכתב בזה כמדומני בילקו"י יו"ט או במקו"א, וסבירא ליה דהמבואר בהליכו"ע אינו מעיקר הדין אלא הראוי והנכון. אולם במקום צורך שפיר דמי להקל. ונראה שאין הבדל בזה אם חלקו דבק או כולו דבק. (אא"כ חלקו הדביק זעיר כ"כ שאינו כ"כ משפיע על ההדבקה, ולכאורה מסברא המציאות אינה כן.)
ב. גרף של רעי אינו דוקא כשכרגע בפועל מפריע, אלא כל שדרכו להפריע בסגנון זה במקום זה, שפיר דמי לסלקו, ולאו דוקא שממש דוחה, אלא אף ש"אינו מתאים" לפי הסביבה הנעימה, וכמבואר בגמ' לענין גרעיני תמרים, וכן מים שדולפים, שלא בהכרח שהם דוחים, אבל סוף סוף "אינו מתאים". ודו"ק.
ג. מעיקר הדין יתכן שהמיקל בזה י"ל ע"מ שיסמוך, מפני שמציאות הדבקה זו נעשית במפעל לאחר מכן, שנוצר מאליו ע"י החיתוך והחום וכד', ומעיקרא היה מופרד והתחבר בחיתוך, ואינו חיבור ראשוני, כך שלכאורה אינו עושה את הכלי מחדש. ואולם נכון מאוד להחמיר בזה להפרידו מערב שבת. ואף אם לא הפרידו מערב שבת, ראוי יותר שלא להפרידו בידיים לשם הפרדה, אלא לעשות זאת דרך שימוש ולבוש, שמניח הטיטול למטה מגוף התינוק, ומשחיל ידו ע"מ לשטוח דופן הטיטול כדבעי, ומקום החיתוך נפרד מאליו. כך שאינו דרך מלאכה אלא דרך שימוש. ומעין מ"ש הגאון הרי"ח הטוב ברב פעלים לגבי קשירת המצנפת, וכ"כ מרן רבנו הגדול זיע"א בשו"ת יחו"ד לענין הדבקת הטיטולים על גוף התינוק, ועוד דוגמאות כיו"ב. ודו"ק.
ביקרא דאורייתא ובברכה
 
נערך לאחרונה:
#3
לגבי השאלה על המוקצה, שאלו אותי שאע"פ שגרש"ז והרב פיינשטיין התירו משום אי נעימות כמו באורחים, כש"כ במשנ"ב דרשו ס' שח הערה 134 מ"מ מרן זצ"ל בהליכות עולם ח"ג עמ' רי דחה דעה זו.
דבר שני אשמח לדעת איפה בילקו"י דבר על עניין סגירת הטיטולים
תודה רבה
 

הרב שמעון ללוש

Active member
חבר צוות
#4
ב"ה
שלום וברכה.
גם אנו כתבנו דבעינן ש"דרכו להפריע בסגנון זה במקום זה", וע"ז לא דיבר בהליכות עולם, אלא שם דיבר באופן שאינו מפריע בדרך כלל, ורק כעת יודע שעתידים לו אורחים וירגיש שלא בנוח מפניהם כשיראו את הפסולת. כלומר כשמצד החפצא אינו גרף של רעי ורק מצד גברא מסויים ובזמן מסויים. ודחה זאת מהגמ' שבת מז. דבעינן מידי דמאיס, כלומר שבחפצא יהיה גרף של רעי.
אבל כל שבחפצא הוא דוחה את הנפש היפה ואינו מתאים לאוירה, יש ראיות מפורשות מהגמ' דהוי בכלל גרף של רעי כפי כתבתי בס"ד, הן מדין מים שדולפים, והן מדין גרעיני תמרים, וכעת אני נזכר בדין שיורי כוסות (ביצה כא:).

בל"נ אחפש בענין הטיטולים.

בברכה רבה
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'