• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com

לכבוד ראש חדש

#4
ראיתי היום את מאמרו של הרב יובל קרוסיה, אולם אחה"מ יש להשיב על הדברים;
יש מחלוקת בראשונים האם גורסים 'ועמך' או 'עם עמך'. כפי הנראה ראשוני פרובנס גרסו 'עם עמך' והם מה שהביא הרב הכותב המחכים והארח"ח, ויש להוסיף גם ספר הבתים בספר המצוות מצוה י"ג והחזקוני דברים לב ג. וכ"ה בספר אגודת אזוב לר' יצחק האזובי. וכ"ג הרמ"ק בספרו תפלה למשה [אע"פ שבדר"כ הוא גורס כגירסת ספרד דלקמן] וכ"ה בכמה מקומות בספרו אור יקר [אם כי במקום אחד בספרו אור יקר גרס 'ועמך']. אולם בספרד הגירסא היתה 'ועמך' וכפי שהוא באבודרהם, וכ"ה בסידורי ספרד כת"י ודפוס נאפולי ר"נ וונציה רפ"ד.
והמעיין יראה שאף אחד מהראשונים הנ"ל לא חילק בין שבת לר"ח, אלא יש מחלוקת עקרונית האם בקדושת כתר עם ישראל עיקר או המלאכים עיקר וזה אינו קשור כלל האם גורסים עם או ו, וראיה ברורה לזה שהאבודרהם שגרס ו, והאגודת אזוב שגרס עם - שניהם כתבו בזה"ל ואע"פ שאמרו במס' חולין שאין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל שירה למטה כמו שאמרנו למעלה, אעפ"כ אין אנו רוצין להתפאר בזה אלא אנו אומרים שהמלאכים משבחין ומקדישין תחלה ע"כ. ומבואר שהבינו שהמלאכים עיקר כיון שבהם מתחילים [אע"פ שהאמת אינה כן אלא שאנו מתחילים קודם]. והמחכים ס"ל שמה שאומרים בסוף הוא העיקר בלי קשר לעם או ו, וראיה שגם בשחרית שאומרים נקדש את שמך כשם שמקדישים וכו' - זה אומר שהמלאכים עיקר, וכשאומרים כתר יתנו עם עמך ישראל - ישראל עיקר.
ולכן מה שכתבת שהאחרונים הוכיחו מדברי הראשונים את השינוי בין התפלות - אינו מובן, שהרי השינוי הוא בין חול לשבת, אבל לגבי ר"ח לא מיירו כלל, ועדיין אין לנו גילוי אם ר"ח שוה לשבת או לחול. ואדרבה מסתימת כל הראשונים נראה שאין חילוק, ומי שאומר בשבת עם יאמר כן בכל קדושות כתר, וכן מי שאומר ו'.
ולכן גם מה שסיימת שקשה לדחות דברי כל הראשונים והאחרונים בשביל פוסק אחד וכו' - מהראשונים אין שום ראיה וכנ"ל. ומהאחרונים - אפשר לומר אדרבה קשה לדחות את סתימת כל הראשונים מפני חידושו של גן המלך שנמשכו אחריו האחרונים, ובודאי שעד דורו של הגן המלך אף אחד לא חשב לחלק כן.
ולכן נראה שאין להקפיד בזה כלל והרוצה לומר בשבת ו ובר"ח עם או להיפך או תמיד עם או תמיד ו יכול לנהוג כן.
בברכה רבה וחדש טוב.
 
#5
יישר כח על הדברים. אך בכל זאת אענה מה שנראה לענ"ד.
מה שכבודו כתב שאף אחד מהראשונים לא חילקו בין כתר של ימות החול לבין שבת. נראה שהרב גן המלך דייק ממה שכתב המחכים שבכל הקדושות אומרים נקדש את שמך וכו' ובשבת נקדישך שאנו עושין המלאכים עיקר. ובקדושת מוסף אנו אומרים המוני מעלה עם עמך ישראל הרי אנו עושין ישראל עיקר. וזה ע"פ המדרש שכל כנף אומרת קדושה ביומיה. ובשבת אומרים החיות אין לנו עוד כנף, והקב"ה אומר יש לי עוד כנף אחרת בארץ שתאמר לי שירה אלו ישראל. ע"כ. כלומר, שרק בשבת יש מעלה מיוחדת לישראל שהם למעלה ממעלת המלאכים. ועפ"ז דייקו האחרונים שראו וראו דברי הראשונים, שרק בכתר של שבת יש לומר עם עמך שזה מורה על כך שאנו במעלה יותר מהמלאכים. אז א"כ יוצא, שבר"ח שחל בחול יש לומר ועמך.
עוד נקודה, בגן המלך שם בתחילת התשובה מפורש שהיו שנהגו כן עוד לפניהם וכן נראה מהתשובה כ"י שמצא.
 
#6
מה שכתבת לגבי הגן המלך שהיו שנהגו כן - ז"ל הגן המלך
על דברת נוסח קדושת הכתר שיש נוהגים לומר עם עמך ישר' כו' וי"א ועמך ישראל כו' שאלתי לאדונינו הרב דוד גרשון נר"ו מה טעם השינוי הזה וזאת אשר השיב אלי. ידיע ליהוי למר איך בקטנותי שמעתי שבכתר של שבת אומרים עם עמך ישראל כו' ובכתר של ר"ח אומרים ועמך ישראל כו' וכן אח"כ מ"כ בספר כ"י וז"ל בכתר הגדול שאומרים בשבת אומרים עם עמך ישראל ובכתר קטן שאומרים בר"ח אומרים ועמך ישראל עי"ש.
ומדויק מהשואל שהנוהגים כן לא חילוק בין ר"ח לשבת אלא תמיד יש הנוהגים לומר עם ויש ו - והוא הוא אשר הבאתי שהמחלוקת היא מחלוקת עקרונית. והגן המלך כתב ששמע שמחלקים בין שבת לר"ח וכן מצא בספר כת"י. ויתכן שהרבנים הנ"ל רצו להשוות בין הנוסחאות ועשו כעין פשרה וחילקו בין שבת לר"ח. אבל בקדמונים לא נמצא זכר לחילוק זה. וגם נראה שלא אחזו מחילוק זה וכפי שרואים מדברי האבודרהם והאגודת אזוב שהבאתי.
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'