• אתר זה משתמש בקובצי Cookie כדי לעזור לך להתאים אישית תוכן, להתאים את החוויה שלך ולשמור אותך מחובר אם אתה נרשם.
    על ידי המשך השימוש באתר זה, אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות. למד עוד.
  • סקר: לקראת יום השנה השמיני להסתלקותו של מרן, באיזו פעילות משותפת לכל חברי הפורום היית רוצה להשתתף? לחץ כאן למעבר לסקר

מזוזה בכתב אשכנזי

#1
הנה ביחו״ד ח״ב סי׳ב דן הרב לגבי כתיבת אותיות של אשכנזים בתפילין, ודן להתיר הואיל וכל הקפידא בגמרא הוא רק שלא יראה אות אחרת וכו׳ ליכא קפידא. וביחו״ד ח״ד סי׳ב חזר בו מתפילין של אשכנזים הואיל והם נוהגים כהט״ז לעשות מרווח בין שמע להיה אם שמוע שפסול למרן השו״ע, ובדעתי הקלה חשבתי שה״ה למזוזות הואיל דגם שם לכאורה יעשו את הט״ז. אך כעת נגלה לעיני הליכו״ע ח״ח פר׳ כי תבוא (לצערי הספר לא בידי להגיד באיזה עמוד) שם כתב בפסק למעלה דמזוזה של אשכנזים מותר לספרדים, ולפני שהחלטתי שמרן חזר בו (שהרי הליכו״ע ח״ח נכתב הרבה אחרי ח״ד) מרן הזכיר בתשובה למטה בסוגריים מרובעות דכל זה הוא במזוזות וס״ת בלבד אך בתפילין לא וציין ליחו״ד הנ״ל.
כלומר, כעת הבנתי שיש חילוק בין מזוזה לתפילין בדין הפרשיות.

כיוון שאינני בקיא בדיני סת״ם, אשמח אם יובהר הסיבה לחילוק הנ״ל מהיודעי דבר.
 
#2
אני פתחתי מזוזה של אשכנזים כשנכנסתי לדירה שכורה לפני כמה שנים, כדי לבדוק אם יש את המרווח הנ"ל. וראיתי שלא עושים זאת כלל. וכנראה זה מחמת שאין צריך לחסוך מקום.
 
#3
אני פתחתי מזוזה של אשכנזים כשנכנסתי לדירה שכורה לפני כמה שנים, כדי לבדוק אם יש את המרווח הנ"ל. וראיתי שלא עושים זאת כלל. וכנראה זה מחמת שאין צריך לחסוך מקום.
הרב לא דיבר בצורה כוללנית, אלא שצריך להזהר מאלו שמחמירים.
ועוד שנראה יש חילוק בין תפילין ומזוזות בכ״א.
 
#4
בס״ד אחד מחבריי לביהמ״ד שעסק בסת״ם, ביאר לי את החילוק הפשוט בין מזוזה וה״ד ס״ת לתפילין.

ס״ת ומזוזה נכתבים בצורת מגילה, ולכו״ע יש להשאיר רווח של ט׳ תיבות בין פרשיה לפרשיה, בין בסופה בין בתחילתה, במילים אחרות זה אמור להראות כך:

שמע ישראל ה׳ אלוקינו
ה׳ אחד 1 2 3 4 5 6 7 8 9
1 2 3 4 5 6 7 8 9 והיה אם
שמוע תשמעו אל מצוותי אשר

וכן הלאה, וכך גם נכתב מזוזה.
אך תפילין הפרשיות לא נכתבות בצורת מגילה, אלא אחת אחר השני, כלומר כך:

קדש - והיא כי יביאך - שמע - והיה (לפי רש״י)

ובזה נחלקו הרמב״ם והרא״ש, דלרמב״ם צריך להשאיר ריווח רק בסוף הפרשה הראשונה

שמע ישראל ה׳ אלוקינו והיה אם שמוע
ה׳ אחד א ב ג ד ה ו ז ח ט. תשמעו אל מצוותי

אך לרא״ש ס״ל שרווח הט׳ תיבות צריך להיות בפרשיה השנייה

שמע ישראל ה׳ אלוקינו א ב ג ד ה ו ז ח ט והי
ה׳ אחד ואהבת את ה׳. אם שמוע תשמעו אל מצוותי

השו״ע פסק כמו הרמב״ם, דהיינו שאם נעשה כהרא״ש זה יהיה פסול לדידן
אך הט״ז מצא פיתרון יצירתי בשביל להרוויח את כל הדעות
והיינו להשאיר רווח של ט׳ תיבות בסוף הפרשה ובתחילת הפרשה,
וכך יוצאים י״ח לכו״ע, וכך זה יראה:

שמע ישראל ה׳ אלוקינו. א ב ג ד ה ו ז ח ט והיה
ה׳ אחד א ב ג ד ה ו ז ח ט. אם שמוע תשמעו אל מצוותי

ודהיינו כמו בס״ת.
לאשכנזים זה באמת לא מעכב, הואיל והם סומכים על הרא״ש (כנראה לכתחילה) ולכן ממ״נ מרוויחים גם את הרמב״ם.
אבל לדידן שהולכים בפסיקותיו של השו״ע, זהו תפילין פסולין.
אך במזוזה לא שייך זה.
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'