יהודי אחד בירך על טורטיה המוציא חברו בירך עליה מזנות ועוד חבר אכל אגס
האם יכולים מי שבירך על הטורטיה המוציא לעשות זימון שכן מבחינתו גם חברו השני אכל לחם
או דילמא אזלינן כלפי המברך [שאלה שקרתה במציאות]
להטעות גוי
אולם פעם שמעתי סברא לענין שקר שאינו מזיק [ואף בישראל]
שכיון שיכולתי מעיקרא לעמוד על המחיר ולומר לו איני מעונין בפחות מכך וכך
א"כ השקר הוא רק עוזר לי שפחות אהיה קשוח וזה מוציא אותי אדם נחמד שקיבלתי הצעה זולה יותר
וכמדומה לי שמיקלים בזה רק בדיעבד אך לא לכתחילה
אני מסכם הדין לפו"ר
אם יודע שיתבונן בראיה האסורה אסור לגמרי
אם זה רק ראיה בעלמא זה הדין של איכא דרכא אחרינא וכ"ו [ואם יגיע להרהור בראיה מחלקת חוט שני ואג"מ]
ואם מסופק אם יתבונן לכאורה תלוי אם זה איסור דאוריתא או דרבנן.
אשמח שיעמידוני על האמת
נכון [אם הבנתי נכון אתה קאי על פיצוחים]
אבל בפיצוחים זה מחלוקת וטענת האומרים שיברך שוב כי דבר שבא לגרר לא פוטר קינוח גם אם כיונת כי זה שתי דברים שונים
משא"כ כאן שמשקים אין מטרתם לפתוח השתיה והם מוגדרים כנטרלים לכן אולי יש צד דפוטרים הכל
שו"ת יביע אומר חלק ב - אורח חיים סימן טו
ב"ה. ח' סיון תשי"ד. פעה"ק ירושלים ת"ו. לכבוד ידידי היקר. רב חביבאי. דיתיב בתווני דלבאי. מוכתר בנימוסין. בשבח וקילוסין הרב הגאון המפורסם כמהר"ר יהודה צדקה שליט"א. איתן מושבו פעה"ק ירושלים ת"ו. ולעת עתה באנגליה. אודות שאלתו באדם יר"ש שמציעים לפניו לקנות בית...
ושוב בינותי דכל אחד לבד לא צריך צייר וחתים
חברותא חולין דף קה עמוד ב
אמר ליה המזיק: כל מידי דצייר קשור, וחתים וחתום, וכייל ומדוד, ומני שספרו אותו - לית לן רשותא אין