תוכן לאחרונה על ידי בפקודיך אשיחה

בס"ד ישנם שני מכתבים בעניין העופות, חדשים יחסית, שעדיין לא הובאו כאן, מהגרמ"ש קליין שליט"א ומהגר"ש רוזנברג שליט"א. המכתבים האלו נכתבו כהסכמה לקונטרס "אכילת עופות בימינו" שיצא לאור לפני כמה חודשים. ניתן לראות ממכתבים אלו, וביותר מכל מה שמובא שם בקונטרס, שלפי הידיעות שיש היום, התחזק מאד הצד...

אני שמעתי מהרב לובין שהוא סובר שישנו איסור לאכול את הפטם וכן שמעתי מאנשים נוספים ששמעו זאת ממנו. לגבי הרב רוזנברג, גם אם מדובר על חשש גדול ולא איסור ברור, ללא ספק העופות האלו כבר ירדו מדרגת כשרות למהדרין, שכן כשר למהדרין הכוונה למאכל שאין עליו חששות. ויותר מכך, בדבר שהוא "חשש גדול" של איסור...

להלכה אסור לאכול כל עוף שאין עליו מסורת, גם לדעת השו"ע וגם לדעת הרמ"א, אך גם אם נגיד שע"י צירופים נוספים היה מקום במקרים מסויימים להקל בשעת הדחק, כפי שיש הרוצים לטעון, כל זה רק באופן שבדקנו את העוף וראינו שיש לו ג' סימני טהרה (ובכמה אחרונים מובא שהיום אנו לא בקיאים מספיק בסימנים אלו ואין לנו...

ישנן הרבה ידיעות משמעותיות שנודעו בשנים האחרונות בנושא הפטם והן לא היו קיימות או שלא היו ידועות בזמנו של הרב וואזנר ושאר גדולי ישראל דאז. ידיעה שנוגעת ישירות להיתר בדיעבד שהרב וואזנר נתן מחמת מה שחשבו אז שרק האבא של הפטם הוא עוף המיוצר מהכלאות, היא שהיום ידוע בוודאות שגם האמא של הפטם היא עוף...

אם החבר שלך מתמצא בכל טענות האוסרים, כולל עניין סימני הביצים והפרטים שיש בזה (כגון מה שכמה ת"ח מעידים שהם ראו ביצים שבמראית העין לא היה ניתן להבחין כלל שיש הבדל בין הצדדים, הכמות הגדולה של ביצי כד כד שיש ועוד), הדריסה והפרטים שיש בזה, המסמכים מהמפעלים על ההכלאות שהשיגו בשנים האחרונות, המחקרים...

סימני טהרה בפטם לא יועילו בכדי להתיר, כיוון שאם ייצרו אותו מעופות טמאים (ובמיוחד את אמו), הוא יהיה טמא מחמת הוריו גם אם יש לו סימני טהרה. כך היא דעת הפוסקים. ולהתיר מחמת רובא לא ניתן, הן מחמת דברי הריב"ש, הן מחמת כך שרוב זנים טמאים, והן מחמת כך שמוצאים בו ביצים בצורת כד כד שזה מוכיח שהשתמשו...

ישנם שני סוגי לולים המשמשים עבור עופות פטם. ישנו את לול הרביה שבו מגדלים את האבא והאמא של הפטם. את הביצים שהאמהות מטילות מעבירים למדגרה, ואת האפרוחים שבוקעים מביצים אלו, שאלו בעצם אפרוחי פטם, מעבירים לסוג הלול השני, שהוא לול גידול פטם. לולי הרביה שבעולם מקבלים או את ההורים של הורי הפטם שהם...

א. הפטם גדל בלולים מיוחדים שאנשים זרים לא נכנסים כמעט לשם, ובאופן שרק מעט מאד אנשים רואים ומכירים מקרוב את העוף הזה, אלו שעובדים בלולים, אין זה נקרא שגדל בינינו ואנו מכירים אותו. בנוסף הוא גדל בתנאים מאד לא טבעיים וגם אם הוא לא דורס בתנאים אלו, אין מכך הוכחה כלל שהוא לא ידרוס בגידול טבעי. ועוד...

את ההודו לא התירו מחמת כך שסברו שהוא נחשב לתרנגול הישן בעל המסורת. אע"פ שזה דבר פשוט, יש לכך גם ראיה, שכן כשהפוסקים מסבירים מדוע מותר לאכול הודו, הם לא אומרים שההודו מותר משום שהוא נחשב לזן תרנגול בעל מסורת. מדוע א"כ מותר לאכול הודו? הערוגות הבושם כותב בקונטרס התשובות שבסוף ספרו (סי' ט"ז): "בעוף...

יש בדברייך דברים לא מדוייקים. ראשית יש הרי שני סוגים של קורניש ורוק, יש את הקורניש והרוק המקוריים, אלו שאפשר למצוא אותם גם בחצרות הבתים לפעמים, ובחו"ל מוצאים אותם יותר, ויש את הקורניש והרוק שהמפעלים ייצרו ופיתחו ושהם משתמשים בהם עבור הפטם, הקורניש והרוק של המפעלים עברו הרבה הכלאות ושינויים במהלך...

לפי מה שהבנתי, עיקר ההיתר לביצי הלגהורן נובע מכך שצורת הלגהורן היא בדיוק כמו צורת התרנגול הישן שהיה נאכל בכל תפוצות ישראל ושהיה בעל מסורת ברורה ומובהקת. עם זאת, יש גם מקום להחמיר ולא לאכול ביצים, ישנם כמה רבנים שנוהגים כך, אך רוב הנמנעים מאכילת פטם כן אוכלים ביצים. אם זו לא הייתה שעת הדחק גדולה...

כל הפוסקים בדורות עברו שדנו על התרנגולים החדשים סברו שיש תרנגולים טמאים, שהרי הם חששו שהתרנגולים החדשים טמאים, וגם המתירים ע"פ רוב התירו בגלל שהם שמעו שיש מסורת במקומות אחרים על התרנגולים האלו, אך לא משום שהם סברו שאין תרנגולים טמאים, כך שלבוא ולטעון שאין חשש של תרנגולים טמאים זה ללכת כנגד כל או...

ה"זרע קודש" מסביר שהסיבה שצדיקים יכולים להיכשל באיסורים ואף באיסורי מאכלות אסורות היא מחמת שפלות הדור. הוא כותב את דבריו בפירושו על המדרש רבה בראשית ס', י"א, שם מסופר על רבי זעירא שאכל בטעות טבל, וז"ל: "מה שאין ה' מזמין תקלה אפילו לבהמתן של צדיקים, זה לא היה אלא בדורות הראשונים, אבל עכשיו כבר...

חשיבה מאד יפה, נהניתי, אך מכיוון שברש"י ובעוד מקומות מבואר שהסיבה שצריך מסורת על עופות היא משום שאם אין מסורת חוששים שמא העוף יימצא דורס ויתברר שהוא טמא, כפי שקרה בתרנגולתא דאגמא כמבואר במסכת חולין, לא אמורה להיות כלל נפק"מ בין עוף שהיה בעולם לעוף שלא היה בעולם. ואדרבא, בעוף שלא היה בעולם יש...

אז איך אתה מסביר את זה שבהרבה שותי"ם של גדולי ישראל מאירופה מוצאים דיונים על כל מיני עופות שהיו אז שראו בהם שינויים מסויימים, ודנים האם השינויים נחשבים כשינויים מספיק משמועתייים בכדי שהעופות יחשבו כעופות ללא מסורת ויאסרו באכילה או שמא השינויים לא כ"כ משמעותיים?