תוכן לאחרונה על ידי גרינפלד

ושו"ר בחת"ס בתשובה (יו"ד סו"ס רלג) שכתב כן, עיי"ש שכתב שגם חנוכה הוא בכלל הק"ו הזה [פרט זה כתב הריטב"א], והלל בחנוכה ומגילה בכלל מצוות סיפור יציאת מצרים [ועי' בליקוטי הערות על החת"ס (אות כט) שהביא שבספר להורות נתן (פר' בשלח אות יא) אכן תמה על החת"ס, ועיי"ש בליקוטי הערות שתירץ שהמקור הוא משירת...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ולכאורה הוא לפלא, שהיה האות למלאך המשחית בדם, שאדרבה חותם של דם הוא סימן למלאך להשחית כמבואר בשבת שם. ומובא מהזוהר בפרשתינו שתמה בזה למה היה הסימן של דם הרי הוא סימן לא טוב, ומתרץ שם שאותו הדם הפכו הקב"ה לרחמים, שנאמר ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי. ויש...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ואמנם לקמן (יב כב) כתיב להיפך והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות, ומבואר שהסדר הוא להיפך, ובמכילתא יליף מיניה שאין הסדר מעכב ויכול לעשות כך או כך. ויש לבאר ע"פ המדרש רבה שמות פרשה א' סי' ל"ו שהמשקוף הוא כנגד אברהם אבינו ושתי המזוזות הם כנגד יצחק ויעקב, ובזה הסדר הוא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף (יב ז) כתב באבן עזרא שטעם נתינת הדם על המשקוף ועל המזוזות, יש אומרים שהוא כדי שישחטו תועבת מצרים בפרהסיא, ויש אומרים שהוא סימן למלאך המשחית, כדרך "והתוית תו על מצחות האנשים", שכתב המלאך אות על מצחם לסימן שלא יבוא אליהם המשחית. ובחזקוני...

ועבר ה' לנגוף את מצרים וגו' ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף דנו המפרשים, על מה שמשמע מפסוק זה שגם מלאכים השתתפו במכת בכורות, והרי נאמר "ועברתי בארץ מצרים", ודרשו בהגדה "אני, ולא מלאך" וכו'. ובגור אריה תירץ, שהכוונה שלא מלאך לבד, אלא בליווי להקב"ה. ובשם הרעק"א מובא שבכור מאב...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: במכילתא דרשב"י, בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר, סמך "יאכל" אצל לא תוציא לומר לך בשעת אכילה הוא חייב ואינו חייב שלא בשעת אכילה. ולכאורה אתי למעוטי יום י"ד שעדיין לא הגיע זמן האכילה, וצריך ביאור, למה צריך קרא לזה, הרי קודם שעת האכילה עדיין לא נקבע מקום...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ועי' ברש"י (יב ז) שכתב, על הבתים אשר יאכלו אותו, ולא על משקוף ומזוזות שבבית התבן ובבית הבקר, שאין דרין בתוכו, ופירש הרא"ם שם דכיון שמבואר במכילתא שלא בא למעוטי בתים שלא אכלו בהם, שהרי גם אם לא אכלו בהם נתרבו, אלא בא למעט רק מה שאין דרין בו, היינו בית התבן ובית...

המשך: בעיקר שיטת המכילתא דרשב"י דנתינת הדם היתה על פתחי הבתים של מקום האכילה, יש לעיין, הרי בשעת נתינת הדם שהיה זה ביום עדיין לא נקבע מקום האכילה, ואיך יהיה הדבר תלוי בעתיד במקום שעתיד לאכול בו. ועוד, שהאכילה כלל אינה מעכבת בעשיה, ומי שהקריב פסחו ולא אכלו יצא ידי חובת ההקרבה, ואינו חייב פסח שני...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אותו בהם (יב ז) במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי איתא, דבית שיש לו חמש פתחים צריך ליתן מן הדם על כל חמשת הפתחים, וז"ל שם "מנין אתה אומר חבורה אוכלת בבית אחד ולו חמשה פתחים צריך ליתן מדם על כל משקוף ומשקוף מדם על...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ולפי"ז מובנת קו' הגמ' שם מ"ט מעברינן את השנה "וליעבריה לאדר", ולכאורה היה אפשר לתרץ קו' הגמ', דהיכא שיש לנו ב' אפשרויות, לעבר שנה או לעבר חודש עבור התקופה, עדיף לן לעבר את השנה, שהרי קידוש החודש כמצוותו הוא עפ"י הראיה, ולמה לנו לבטל מצות הקידוש על פי הראיה, טפי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה (יב ב) במקרא זה נצטוה משה רבינו על קידוש החודש על פי ראית הלבנה. ובמסכת ראש השנה דף כ. מבואר שיכולים לקדש את החדש מפני הצורך, שלא על פי הראיה, כגון בכדי שלא יחולו שבת ויוהכ"פ בסמיכות זה אחר זה ולא יוכלו לקבור מתים שני ימים...

ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר כתב הפנים יפות (הובא בעלים לתרופה תשפ"ד), דהנשים לא היו בכלל איסור זה, דהא כתיב "לא תצאו איש מפתח ביתו". וכן קטנים לא היו בכלל איסור זה, דקטן אינו בכלל "איש", כדאמרינן בקדושין (יט, א) איש פרט לקטן. אמנם במדרש הגדול (הובא בעלים לתרופה) איתא, "ואתם", אין לי אלא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויט משה את ידו על השמים ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים (י כב) פירש רש"י למה הביא עליהם חושך וכו', ועוד שחפשו ישראל וראו את כליהם, וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא. והקשה בפענח רזא, למה הוצרכו לזה, הרי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והחטה והכוסמת לא נכו כי אפילות הנה (ט לב) בפני יהושע פסחים לו: הביא דעת מהרש"א שם בפירוש התוס', שמביאים ביכורים מן הכוסמין והשיבולת שועל, והטעם משום שאמרו שם לה. כוסמין מין חיטים, שיבולת שועל ושיפון מין שעורים. ובפנ"י שם נחלק עליו וכתב שאין מביאים ביכורים מכוסמין וכו'...

ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל ה' ויסר הצפרדעים ממני ומעמי וגו' כתב האור החיים, שהטעם שפרעה קרא למשה להתפלל בעדו במכת צפרדע, מה שלא עשה במכת דם, כיון שפרעה לא היה מתפעל אלא כשאימות מות נפלו עליו, ובמכת צפרדע היו שני דברים, האחד הרעשת הקול, והשני שהיו נכנסים במעיהם, כדכתיב לעיל (ז, כט)...