תוכן לאחרונה על ידי גרינפלד

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: והרב צבי הירש ליפקוביץ שליט"א העירני דיש ליישב דמתני' דהתם מיירי בפירות שביעית מראש השנה ועד ט"ו בשבט, להסוברים דקדושת שביעית איכא בהו, דקדושת שביעית תליא בראש השנה ולא בט"ו בשבט, אבל לענין השנים של המעשר והנטע רבעי והביעור אזלינן בתר ט"ו בשבט וכיון שחנטו קודם ט"ו...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ויש להסביר גדר הדבר שאין בהם ביעור, דהנה חיוב ביעור הוא על מה שגדל בשלשת השנים, כדאמר קרא בפרשת ראה "מקצה שלש שנים" וגו', ומבואר בספרי דאע"פ שהביעור הוא בפסח של שנה רביעית, מ"מ ירק שגדל מראש השנה של רביעית עד פסח אינו חייב בביעור [של רביעית, אלא מתבער בביעור הבא]...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר (כו יב) בספרי פיסקא ש"ב ובפרשת ראה פיסקא ק"ט לפי גירסת הגר"א "יכול אף שנה שביעית תהא חייבת בביעור תלמוד לומר שנת המעשר, שנה שחייבת במעשר יצתה שנה שביעית שאינה חייבת במעשר". וצריך ביאור, למה צריך מיעוט שאין ביעור מעשרות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו (כו יב) פירש רש"י קבע זמן הביעור והוידוי בערב הפסח של שנה הרביעית, שנאמר (דברים יד כח) מקצה שלש שנים תוציא וגו', נאמר כאן מקץ ונאמר להלן לענין הקהל (שם לא י) מקץ שבע...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והשתחוית לפני ה' אלקיך (כו י) בתנחומא (סי' א') "והיה כי תבוא אל הארץ", "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות" וגו', זהו שאמר הכתוב (תהלים צה ו) "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה" וגו', ומה ת"ל נשתחוה ונכרעה, אלא צפה משה שבית המקדש עתיד להחרב וביכורים עתידין להפסק, עמד והתקין להם לישראל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך (כו יא) פירש רש"י, מכאן אמרו אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן שמחה מעצרת ועד החג, שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו, אבל מהחג ואילך מביא ואינו קורא. ובפירוש רבינו חיים פלטיאל כתב, מספקא למורי האם צריך תנופה מן החג ואילך, כיון דאינו...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: והנה בפרשת ראה הובאו דברי הרמב"ן בבבא בתרא פא. דבאמת היה ראוי שהגרים יטלו חלק בארץ מפני שנחשבים בני אברהם, שהוא אב המון גוים, אלא דגזה"כ היא שהארץ נתחלקה ליוצאי מצרים או באי הארץ, והוו להו הגרים כמו טפלים [ובכפות תמרים סוכה לח. כ' דמה"ט לעת"ל יהיה לגרים חלק בארץ]...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הגדתי היום לה' אלקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו (כו ג) בתוס' בבא בתרא פא. הביאו מהתוספתא בדעת רבי יהודה, שגר שהוא מבני קיני חותן משה מביא וקורא מפני שהוא יכול לומר "נשבע ה' לאבותינו לתת לנו", שהרי ניתן להם דושנה של יריחו. והקשה הגאון רבי צבי אליהו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו (כו ג) במשנה ביכורים פ"א מ"ד, הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר לאבותינו לתת לנו, ובירושלמי שם תני בשם רבי יהודה, גר מביא וקורא משום שאברהם אבינו הוא אב המון גוים ויכול לומר לאבותינו. והקשה הריטב"א במכות יט. איך גר יכול לומר "לאבותינו" בלשון...

והנה באמת הערה זו קיימת גם לולי ר"ת מאורליינש, והוא לפשטות הראשונים בפסחים (לה, ב), וכן שיטת הגר"א בירושלמי (פאה) שמביאים ביכורים גם מכוסמין, שיבולת שועל ושיפון. ולכאורה ודאי שאין צריך להביא גם משעורה וגם משיפון. וא"כ חזינן שאפילו שהם כלאים זה בזה, מ"מ אפשר להביא מאחד מהם. מיהו בספר אור ליהודה...

כתב המשך חכמה דבפרשת בכורים נזכר י"ג פעמים שם הויה כנגד שלוש עשרה מידות של רחמים. ובפרשה ד'ויעבור ה' על פניו ויקרא וכו" (שמות לד, ו-ז), ה' - י"ג מידות, הזהיר על (שם שם, כו) "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך", ע"כ. ואולי אפשר להוסיף את דברי הרד"ק (תהלים פרק קנ) שבפרק זה מוזכר י"ג פעמים לשון...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: שו"ר בבינה לעיתים (לבעל הגידולי תרומה) דרוש נ"ט שכתב על דברי הגמ' הנ"ל וז"ל "יש לתמוה איך אסיק אדעתיה שיהיו הביכורים ממש לקיום מצות התורה, דהיכן מצינו ביכורים מלחם, והראוי היה מהשעורין והחיטין עצמן, ולא הותר אלא גרוגרות וצימוקים לאשר הם במקום רחוק, ושמן או יין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מראשית פרי האדמה (כו ב) יש לעיין האם אפשר להביא ביכורים מקמח ומפת, כגון שהיו לו חיטין ועשאן סולת או שעשאן פת, ושמעתי מרבינו הגר"ד לנדו שליט"א שכמו שמביאין ביכורים משקה מן היוצא מן הזיתים ומן הענבים, ולרבי אליעזר בחולין קכ: מביאים אף משקה היוצא מן החיטים ומן השעורים, כך גם...

ועי' בחו"ב בריש דבריו, שאם אין צריך להביא מכל מין, מה שתיקנו אחד מששים הוא מכל המינים יחד, ומסתבר שהשיעור הוא לפי שווי, שכך ראוי להיות. ולכאורה מדסתמו המפרשים ולא פירשו זאת, משמע שאחד מששים הוא כמו בכל מקום, והיינו לפי מידה ומשקל ומנין, וכיון שבשני מינים לכאורה זה לא כ"כ הגון, משמע שצריך להביא...

ועיי"ש עוד ראיה מפשטות הדברים.