תוכן לאחרונה על ידי גרינפלד

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: עוד י"ל בדעת החזקוני, דהנה נחלקו הראשונים האם כהן שהרג את הנפש ועשה תשובה כשר לעבודה או לאו, וכתב באור שמח תפילה פט"ו ה"ג, דכל קושיית התוס' היא רק אי נימא דתשובה לא מהני, אבל אי מועילה תשובה י"ל דמה דמבואר בגמ' דכשר לעבודה היינו באופן שעשה תשובה ומ"מ מיתת בי"ד הרי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מכרה כיום בכרתך לי (כה לא) פירש רש"י לפי שהעבודה בבכורות, אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה. וכתב החזקוני כדאמר כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, וכל שכן שלא יעבוד עבודה, עכ"ל. והיינו על פי מה שאמרו חז"ל "ויבא עשו מן השדה והוא עיף" מן הרציחה. ויש להקשות, דהתוס'...

לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב במשנה בכלאים (פ"א מ"ו) מנו זוגות מיני בעלי חיים שהם כלאים זה בזה, וביניהם העזים והצבאים. והקשה הרש"ש, שלרוב הראשונים שהצבי האמור בחז"ל הוא הצבי שלנו, א"כ לכאורה אין שום דמיון בינו לעז, ומאי ס"ד שלא יהיה כלאים. ואולי...

עוד אפשר להוסיף שיון נמשלה לנמר בחלום של דניאל, ונאמר (ירמיהו יג, כג) "נמר חברבורותיו". וכן "ברחא" - לדעת רש"י (ב"ק כ, א) היא עז, ויון נמשלו לעז, עי' משנ"כ בפר' לך לך.

ובדרך דרוש, מצינו בשבת (מה, א) שהאומה "חברי" - התנגדו להדלקת נרות, מלבד לע"ז שלהם, ולכן היו צריכים לסלק את החנוכייה בשבת. ו"חברי" יש בזה אותיות ב' ח' ר', והם אויבים להודאה על הניצחון על היוונים.

ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה בפי' ר' יחיאל מפריז (הובא בתוס' השלם כאן אות י) כתב, שכשהייתה רבקה מתפללת היו נשי עשיו מניחים הצלמים כנגדה והיה לה כעס שבשל כך הייתה צריכה להפסיק מתפילתה, ויצחק היה מתפלל בשדה בכל מקום שהיה יכול, וכשבא לביתו הייתה רבקה מתלוננת ואומרת לו, הסר אלו מביתי, שלא יכולתי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הלעיטני נא מן האדום האדום הזה (כה ל) בהדר זקנים מבעלי התוס' הביאו מדרש "כשבא עשו מן השדה מצא יעקב שתיקן עדשים לאביו בקערה, א"ל הלעיטני נא וכו', א"ל המתן לי ואמלא לך קערה אחרת כי זאת הקערה תקנתי לאבי ולא אבטל מצותי בעבור ליתנה לך, אבל אם תרצה למכור בכורתך אתן לך קערת אבי...

אמנם הרמב"ן ס"ל שפלגשים הן בלא קדושין. ועי' ביאור הגר"א (אה"ע סי' כו סק"ז) שהביא מהירושלמי (כתובות פ"ה ה"ב) כרש"י, והוכיח כן ממקומות נוספים, ועיי"ש עוד. ובסו"ד כתב הגר"א, שגם למ"ד כתובה דרבנן, יתכן ששייך דין פילגש, כגון שאין חיוב שאר כסות ועונה. ויש לעיין בכוונתו כיצד עושים זאת. ויתכן שכוונתו...

ועי' רש"י שם (לב, כג) שצרה זו באה עליו על שמנעה מעשיו, וכתב הרע"ב שזה וזה גרמו.

עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי בגמ' ביומא (כח, ב) דרשו מייתור הלשון "מצותי" "ותורתי", שאברהם אבינו קיים כל התורה כולה. וברמב"ן כאן כתב, שודאי גם שאר האבות קיימו כל התורה, והביא גם ממדרשים על זה. ומצאנו גם שלוט אפה מצות, כמבואר ברש"י שהמלאכים באו אליו בפסח. ויש לעיין האם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויזד יעקב נזיד ויבוא עשו מן השדה והוא עיף (כה כט) במדרש רבה פרשה ס"ג סי' י"א "אמר לו עשו מה טיבו של נזיד זה, אמר לו שמת אותו זקן [דהיינו אברהם], אמר באותו הזקן פגעה מדת הדין אמר לו הין, אמר אם כן לא מתן שכר ולא תחיית המתים", ויש להעיר מדברי רש"י בפרשת שמיני (ויקרא י ג)...

הקשו האחרונים, כיצד קנה אברהם אבינו מעפרון את מערת המכפלה בקניין כסף, והרי פסק השו"ע (חו"מ סי' קצד ס"ב), "ישראל שלקח שדה מהעכו"ם ונתן דמים וקודם שיחזיק בה בא ישראל אחר והחזיק בה כדרך שמחזיקים בנכסי הגר, זכה אחרון". ותירץ החת"ס שהכסף יצר הפקר, וממילא אברהם זכה בזה בחזקה[1]. ויש ליישב עוד, דהנה...

עוד יש לומר, שהיא חשבה שאליעזר ועבדיו עייפים מהדרך, ואין בכוחם לשאוב מהבאר [אף שבאמת לא היו עייפים, כיון שהייתה להם קפיצת הדרך], ולכן ראתה לנכון לסייעה להם.

הגרד"ל במנחת דבר: הנה כתב החזו"א יו"ד סי' קמ"ד סק"ג ש"לא חייבה תורה שישמש אדם את חברו חינם" ואין מצוה באדם שעושה לחברו דבר שגם חברו יכול לעשות בעצמו באותה מידת קושי, ומעשה דרבקה החסד בזה משום שהיה אסור לאחרים שאינם מבני המקום לשאוב מים מהבאר. ושמעתי לומר עוד, שיתכן שלאליעזר לא היה כלי לשאוב...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ובשו"ת חיים שאל ח"א סי' פ"ח הביא קושיא זו בשם ספר מעיל שמואל, וכתב ליישב שבגדים אלו של שאול היו חדשים, ועדיין לא נאסרו משום דהזמנה לאו מילתא, אך נתקשה למ"ד הזמנה מילתא, ועי"ש.