תוכן לאחרונה על ידי גרינפלד

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ויש לעיין דא"כ לא נגמור את הדין של אשה מעוברת, דהא קודם גמר דין ליכא איסור עינוי הדין, ואם כל מה שאין ממתינין הוא רק מחמת עינוי הדין הוי לן מעיקרא להמתין ולא לגמור את הדין. ויש לומר ע"פ התוס' ביבמות ה: דשריפת בת כהן לא מיקרי אפשר למחר משום שצריכין לשורפה מיד כדי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הוציאוה ותשרף (לח כד) משמעות הכתוב שרצו להוציאה לשורפה בעוד שהיתה מעוברת, דרק אח"כ כתיב ויהי בלדתה וגו', ועוד שפירש רש"י "הכר נא" ואל תאבד שלש נפשות. והקשה בקבא דקשייתא קושיא י"ט מדוע לא המתינו לה עד שתלד, דהנה בערכין ז. תנן האשה שיצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד, וכתב...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: וכ"כ בדרושי הצל"ח בדרוש מ"ד, דכמו שבישראל שנידון בכ"ג, אם הוסיפו הרבה דיינים והיו כ"ג מחייבים והרוב מזכים, פטור, אע"פ שיש מנין דיינים הראוי לחייב, ה"נ בבני נח שנהרג בדיין אחד, אם יש רוב מזכים פטור. ולכאורה היה מקום לדון בזה, דאפשר דרק בישראל נאמר הדין שאחרי רבים...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: כן פירש ביפה ענף על אסתר רבה פ"ד סי' ו', אבל בפני משה על הירושלמי שם פי' דקאי על "ויאמר יהודה מה בצע" וגו' במכירת יוסף, והיו שם אחיו הגדולים ממנו, וכן פירשו ביחוסי תנאים ואמוראים לרבו של הרוקח (ערך ר' הלל בריה דר' ולס), וכן בפירוש הר"א מגרמייזא בעל הרוקח עצמו על...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף (לח כד) בירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ז על המשנה שבדיני נפשות מתחילין מן הצד [דהיינו מן הקטן], נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש האם גם בדיני בני נח מתחילין מן הצד או לאו, ומקשה הירושלמי שם מהא דכתיב הכא "ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף", והרי באותו הדין ישבו גם יצחק...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויכירה ויאמר כתונת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף (לז לג) במדרש רבה ויגש פרשה צ"ה סי' ב' "אין חיה רעה אלא אריה". ויש לעיין מנין לו ליעקב אבינו שדוקא אריה אכל את יוסף, דילמא שאר חיה אכלתו, הרי לא ידע אלא מתוך שהכתונת טבולה בדם, ואיך יכולים להכיר איזה חיה אכלתהו. [ובמדרש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הילד איננו ואני אנה אני בא (לז ל) בפסיקתא זוטרתי ומובא בהרבה מפרשים, אנה אני בא במעשה בלהה. ותמוה מה השייכות של מעשה בלהה למכירת יוסף. והאריכו המפרשים בפלפולים לבאר השייכות. ובספר כתנות אור לבעל שו"ת פנים מאירות זצ"ל בפרשתינו, ביאר באופן נפלא על פי דברי המדרש רבה פרשה...

ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר וגו' אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר ה' אתו ואשר הוא עשה ה' מצליח בספר יד יוסף (לר' יוסף צרפתי, פר' מקץ, הובא בעלים לתרופה תשפ"ד) כתב לבאר פסוק זה, ששר בית הסוהר ראה דבר מחודש, שכל הרע שהיו עושים שם בבית הסוהר היו תולין ביוסף...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ולדעת הראב"ד בהלכות ברכות פ"א הי"ט דלא אמרו מנאץ אלא בברכת המצוות ולא בברכת הנהנין כלל, אפילו היכא דבאכילה עצמה עובר איסור, א"כ יש לדון דגם על שחיטה יברך דאי"ז ברכת המצוות, אך י"ל דעיקר סברת הראב"ד היא משום דברכת הנהנין אסור להנות בלא ברכה, ואי"ז שייך הכא.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מצינו בברכת המצוות דהיכא דהמצוה על ידי עבירה אין מברכין עליה, משום דאין זה מברך אלא מנאץ, כדאיתא בב"ק צד. "הרי שגזל סאה של חטין, טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה, כיצד מברך, אין זה מברך אלא מנאץ, ועל זה נאמר בוצע ברך נאץ ה'". ומבואר בסוגיא שם דאע"פ שקנה את העיסה בשינוי, מ"מ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: אמנם יש לדחות דכוונתו דוקא בחולה כמו דאיירי שם מתחילה, דאז ממ"נ מצד הגברא אין כאן איסור ומצד החפצא ג"כ אין איסור.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישבו לאכל לחם (לז כה) במדרש תנחומא פרשת כי תשא אות ב' "השליכוהו לבור אמרו נאכל ונשתה ואח"כ נעלהו ונהרגהו, אכלו ושתו באו לברך אמר להם יהודה אנו מבקשין להרוג נפש ונברך לאלהינו, אין אנו מברכין אלא מנאצין, על זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה'", ע"כ. ובספר נחלת עזריאל לרבי עזריאל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומתיכם ותשתחוין לאלומתי (לז ז) הקשו באמרי נועם מבעלי התוס' תימה מאי שנא בחלום הראשון שאמר שהשתחוו אלומותיהם לאלומתו, מהחלום השני שאמר שראה שהשמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לו, ולא לכוכב שלו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו (לז ח) במדרש רבה פרשה פ"ד סי' י' "רבי לוי ור' סימון, חד אמר מפני שענו אותו בעין רעה לפיכך מעמיד רשעים [דהיינו ירבעם שהיה מלך מזרע יוסף, והיה רשע], וחד אמר מפני שענו אותו בלשון כפול לפיכך הוא מעמיד מלכים". והקשה בחידושי רבי אברהם אמיגו...

ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל וגו' פירש הרד"ק, לפי דעתי, כי הכף שימוש, ו"ברת" שם, מן "ולא ברה אתם לחם" (שמואל ב' יב, יז), והכף כף השמוש, כמו כעשרים איש, כאלפים אמה. ר"ל שיעור מהלך מן העיר עד מקום שסועדים בו הולכי דרכים, ע"כ. והרמב"ן בתחילת דבריו כתב דהנכון כהרד"ק, והוסיף...