תוכן לאחרונה על ידי גרינפלד

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי עד הנה (טו טז) הראשונים הקשו למה נקט הכתוב דוקא עון "האמורי" יותר מכל שאר ז' אומות. והרמב"ן כתב ליישב, דהאמורי הם שכבשום ישראל תחילה, דהיינו סיחון מלך האמורי. ועי' עוד מש"כ בזה הרמב"ן שם והחזקוני שם. ובפירוש רבי יצחק ב"ר יוסף...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכול וממרא הם יקחו חלקם (יד כד) פירש רש"י ואף על פי שעבדי נכנסו למלחמה וענר וחבריו ישבו על הכלים לשמור, אפילו הכי הם יקחו חלקם, וממנו למד דוד שאמר "כחלק היורד למלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו". ובפסיקתא זוטרתי...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: אכן יש לדון בזה, דאפשר דכל מה שלבעותי עלמא גם ממזר הולך, היינו דוקא להבבלי שאינו מן התורה אלא רק הנהגה טובה של דוד המלך, אבל להירושלמי שנתמעט מיציאה למלחמה, לגמרי נתמעט ואין חילוק בין מלחמה ממש לבין לבעותי עלמא.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם (יד טו) קשה דהוי ליה למימר "ויכום" בלשון רבים, דהרי קאי על אברהם ועל עבדיו. ותירץ בספר עץ החיים (פרשת בשלח) בשם רבי חיים אלגאזי זצ"ל, דהנה בקידושין עו: אמרינן שבחיילות של בית דוד לא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסים, שנאמר והתיחסם בצבא המלחמה...

ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה הקשה החת"ס, מדוע הוזכר נח קודם הבהמות, והרי בברכות (מ, א) אמרינן "אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר (דברים יא, טו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך, והדר ואכלת ושבעת". ובפשוטו יש ליישב שלא זכה בהם. והנה דודי הגאון ר' יהושע גריינימן...

והנה כאן הביא בלקט השבלים ממדרש רבה פרשה נט (סי' יא) "'הרעשתה ארץ', בימי אברהם", ופירשו אברהם שהיה לאברהם קפיצת הדרך במלחמת המלכים. ולפי"ז משמע שהמדרש חולק על הגמ' ומוסיף שגם לאברהם הייתה קפיצת הדרך. אכן במתנות כהונה על המדרש הביא ממדרש רבה פרשה מג (סי' ג) "פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלוש...

ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען בש"ך עה"ת וכעי"ז באגרא דכלה (הובאו בעלים לתרופה תשפ"ג) כתבו שהיה לאברהם קפיצת הדרך, ודקדקו כן מלשון הפסוק, שמיד כשיצאו ללכת - "ויבואו ארצה כנען". והעיר במגדים חדשים (הובא שם בהע') שהרי בסנהדרין (צה, א) לא מנו את אברהם בין אלו שקפצה להם הארץ. ותירצו בעלים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויתן לו מעשר מכל (יד כ) פירש רש"י לפי שהיה כהן. והנה בפשוטו הך מעשר היינו מעשר ראשון מן התבואה, וכן מבואר בפסיקתא רבתי פיסקא כ"א, אברהם הפריש מעשר ראשון "ויתן לו מעשר מכל". וכתב בפנים יפות כאן, דזה אתי שפיר אליבא דרבי אלעזר בן עזריה ביבמות פו: דמעשר ראשון שייך אף לכהנים...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: אמנם הגרח"מ שטיינברג שליט"א העיר דלפי מה שהביא הרמב"ם מקור לדין זה שנכרי מוכר את בניו ובנותיו ממה שנאמר "מהם תקנו וממשפחתם אשר הולידו בארצכם", י"ל דכל הזכות למכור בניו הוא רק לאחר שנולדו וכדכתיב "אשר הולידו", ולא בעודו עובר.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד (יג יג) בסנהדרין קט: שמי שהיה מכה אשת חבירו והפילה, והיה הבעל בא לפני דייני סדום, היו אומרים לו תן אותה לו שיעבר אותה. והנה מה שבא הבעל לפני הדיינים לתבוע את חבירו, בפשטות היינו משום שרוצה לתבוע ממנו דמי הולדות ששייכים לבעל, אלא שדייני סדום...

וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וגו' ביאר הש"ך עה"ת, שפסוק זה בא לומר זריזותו, שלא המתין עד שימצא שיירה או מי שיורהו בדרך, או עד שימכור חפציו ויקנה מה שהוא צריך. לפיכך נאמר "וילך... - כאשר דבר אליו ה'", תיכף לדיבור הלך מיד, להודיעך זירוזו ובטחונו בה', עיי"ש עוד. וכן פירש האור החיים. וכמדומה שיש...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: הנה מצינו בגיחזי שנענש בצרעת על מה שנטל מנעמן, ויל"ע מ"ט נענש ולקה בגופו תחילה. וכתב בספר לב אריה (לרבי אריה ליב האשקי זצ"ל) בפרשת תזריע, כי כיון שגיחזי חבב כל כך את הממון, הרי הוא בבחינת ממונו חביב עליו מגופו, ובאדם כזה מודד לו הקב"ה במדה כנגד מדה שהעונש הקל הוא...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ועי' בספר ווי העמודים לרבי שבתי שפטיל הורוויץ זצ"ל בנו של השל"ה עמוד האמת פכ"ג שרצה להשוות בין המדרשים ולומר דלא פליגי, אלא הא בשוגג והא במזיד, עי"ש וצ"ע.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו (יב יז) פירש רש"י ואת ביתו כתרגומו, ועל אנש ביתיה. אמנם במדרש רבה מפרש "ביתו" כפשוטו, דהיינו נגעי בתים. והקשו האחרונים לפי שיטת המדרש דהוי נגעי בתים, א"כ היה לו ללקות תחילה בביתו ורק אחר כך בגופו, שהרי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמתי כדכד שמשותיך (הפטרה) בספר אור לישרים לרבי אברהם ישראל זאבי זצ"ל בעל ה"אורים גדולים" [שהגרעק"א מרבה להביאו בהגהותיו על הרמב"ם] פרשת וישלח דרוש ב', כתב בשם רבי יהודה חביליו זצ"ל לבאר ביאור נפלא בכתוב "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". דהנה בברכות נה: איתא "אמר רב...