תוכן לאחרונה על ידי יי"ש ס"ט

מה הוא אומר?

בס' עליות דרבינו יונה (ב"ב יט.) כ': ומכשלה גדולה תחת יד קצת העם שטומנין קומקום של מים חמין ליתן לתוך הקדירה בשבת כשהתבשיל מצטמק, ופעמים שהאחד אין היס"ב, והאחד סולדת בו ומתבשל זה בזה, ונמצאו מבשלים בשבת. ואפילו אם שניהם היד סולדת בהם איכא למ"ד בירושלמי עירוי אינו ככלי ראשון. וכשמערין המים לאלתר...

כמו בעץ

הרי הוא כעץ בעלמא

האם יש לברך שהכל משום שיצא מהם כבר כל טעמם ונותנים בהם טעם ממקום אחר או שהמציאות שונה? ראיתי דעות לכאן ולכאן מה נראה להלכה?

מעניין.. אפשר את המקור? ולמה לא בדק גם את האסיל?

או תכתוב את הראיות שכל העופות שם עם ג' סימנים הרי זה קשה להוכחה

אם כבודו יכול לעלות אני אשמח

כי כמה פעמים אפשר לחזור ולומר אני גם רוצה להתיר אבל אנחנו יודעים שמערבבים הרבה סוגים של עופות מעתה מוטלת עלינו הראיה מניין שכל העופות שם יש בהם ג' סימנים???

עיינתי בכל מה שכתבו באור תורה בעיון

זו בדיוק עיקר הטענה לאיסור שאיננו יודעים אם כל העופות שעירבו יש להם ג' סימנים ואתה אומר כמדומני אתמההה

כבר כתבתי לעיל בעניין עופות המצויים היום בכדי לייצר עוף שבו החלקים שנאכלים שמנים יותר הוצרכו מגדלי העופות לעשות הכלאות של כמה סוגי עופות. וכ' בשו"ת שבט הלוי ח"י (סי' קי"ג) שנתברר למעלה מכל ספק שמינים שמרכיבים לפעמים הזכר הוא ממין תרנגול עוף שאין לנו מסורה עליו ובמשך הדורות מדקדקי הלכה פרשו ממין...

כבודם במקומם מונח שיש להעיר עליהם בהרבה מקומות בספר הוראה ברורה הלכות תערובות וגם כאן לא הביאו ראיה חזקה אולי בהמשך יביאו

יפה. אולי ס"ס יהיה משהו שיוכל להביא ראיה לזה במקום לכתוב דברים בעלמא העיקר להתיר?

מחילה מכבוד הרב הכותב אבל לא עיין רק באחרוני האחרונים וצריך לדעת שהמנהג הקדמון מזמן בהמ"ק היה להוציא הס"ת סגור כמו שנאמר בנחמיה פרק ח' ויאספו כל העם וגו' ויביא עזרא הכהן את התורה וגו' ויעמד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר וגו' ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם וגו'. אלא שבירושלים מתוך שבית הכנסת...