תוכן לאחרונה על ידי ינון חורי

שו"ת יין הטוב נדפס שנת תש"ז ישכיל עבדי נדפס תשיט וזכור לי שיש עוד, איני מביא את זה רק בשביל לזכור שיש על מה להודות ועל מה שיש צריך להודות. וכמובן להתפלל שכן ירבה וכן יפרוץ.

לא זכיתי לרדת לסוף דעת הרב בזה. שהרי ודאי שסתם אדם אין כונתו לצאת ידי חובה בקריאת שמע הראשון כלל.

וגם את הגרב"צ מוצפי שליט"א

אני יודע דיברתי בהיכי תמצי דכסיים מר

יש שתי הסתכלויות להגיד הלל בגלל המדינה או בגלל שהרבנים אמרו, אז נכון אנשי דלא מעלי, מכל מקום יש רבנים שהסכימו על ידם, ויש אנשים שהם באו מכח הרבנים, בעיתונים פרסמו הודעות בשם הרבנות שנקבע להגיד הלל וכו'. אז זה לא פשוט שמתפללים ביום אידם, נכון שאנחנו מתרחקים אבל לדעת איך להסתכל על אנשים אחרים...

ואם מתפללים ערבית עם צאת הכוכבים גם בכי האי גונא הם מקדימים ספירת העומר תחילה?

שיר למעלות לא נחשב מצוה. והבאתי את סדר התפילה בשחרית שזה לאחר מכן מוסף ולאחר מכן קוה ועלינו לשבח. ואע"פ כן פסק מרן שאם הגיע זמנה של מנחה להתחיל להתפלל של מנחה אלא שבציבור שיש חשש שיבואו לטעות ממשיכים כסדרם.

מתשובות מרן לא נראה כך. והעיקר חסר מן הספר.

ולכא' היינו מה שכתב הטור בשם הרמב"ם אמנם בין ספירת העומר וקריאת שמע לכא' לא שייך טעם זה. ולכא' אם השליח ציבור קורא רם כל הציבור פחות או יותר יכוונו לסיים בזמנו וכמובן יאמרו עם השליח ציבור את ספירת העומר כמו שכולם מחכים אחרי עלינו לשבח לחזן שיספור ולאחר מכן כולם סופרים.

הא ניחא אם ספרו בתנאי וכדומה. אבל אם לא ספרו מאי שנא?

אמת. פוק חזי מה קורה בארצות הגולה לעומת הארץ.

היה זכור לי שזה יומנו וכך רשמתי בהתחלה ולאחר מכן שינתי. וכמדומני אם זכרוני אינו מטעני שבהקדמה כתוב שהוא כתב את הספר על עצמו. (אולי לאחר מכן מתי שהוא).

שמעתי מישהו שאמר שמרן הגרע"י אמר שהוא נוהג כמו (מחוץ לכבוד המקום) בן-גוריון לא אומר הלל ולא אומר תחנון, (רק שבן גור-גור החמיר גם לא להגיד שמונה עשרה וקריאת שמע ופתיחת אליהו). מחד גיסא צריך לדעת שהדרדות רוחנית כבר היתה בארצות ספרד הבן איש חי נלחם שלא יהיה הדרדרות אבל בזמן הרב שמעון אגסי כבר...

חזק וברוך. אם יש לך את זה בקובבץ PDF אשמח לקבל הזה

אין את הספר הנ"ל באוצר החכמה אשמח מי שיוכל להעלות את התשובה (סי' ל) הנ"ל.