תוכן לאחרונה על ידי ינון חורי

עכשיו ראיתי מה שכתבת בסוף זה העתקה של הגר"מ אליהו זצוק"ל ולא דבריך.עדיין לא ראיתי את כל התשובה של כת"ר בעז"ה בל"נ במוצ"ש

דברי היה רק בעיקר בדעת מרן הגרע"י זצוק"ל לא מעבר

דברים ידברו בעד עצמם. שים לב לתאריך של התשובה. אפשר שיש ללמוד מעדותו של הגר"א שאין למחות ביד המברכים. וכן שמעתי שכן דעתו של הגר"מ פנירי עיין בספר בית חתנים החדש.

בדעת מרן על כל פנים בקובץ בית הלל וכן עדות מרן הרשלא"צ שלא לברך אף בשבת חתן בבית מלון. ובשבע ברכות של ביתו של הגר"י שהובא כאן הורה לתת לאשכנזי שיברך

מ"מ בנידון דידן סבירא לי דחשיב כעיקר וטפל ולא תערובת אחת שהרי כל אחד ניכר בפני עצמו והוי כעוגה שיש בה מילוי. כך נראה לענ"ד.

ולכא' כן מבואר כאן ולכא' גם כאן אין כזית בתערובת

ויותר מזה כתוב כאן

העיקר פוטר את הטפל מכח הברכה, אבל בלי ברכה לא משנה מה הסיבה יש חיוב מכח הטפל

שמתי לב, מ"מ הוא חשוב בפני עצמו ואינו מקשה אחת להיות בלוע בעיסת הוופל

לענ"ד לא דומה לעוגה שהרי בעוגה הכל מתערבב למקשה אחת אזי הכל מתבטל לדגן, מה שאין כן כאן שהשוקולד ניכר וחשוב בפני עצמו והוי כמילוי שבתוך השוקולד שודאי שאינו מצטרף לשאר העוגה לברכת על המחיה.

ואפשר שכונתו שאף שמעיקר הדין גלידה כמשקה מ"מ לצאת ידי חובת כל הפוסקים נהג להחמיר על עצמו על כל פנים לברך לאחר ברכת המזון ואפשר שגם צירף לזה ענין השלמת מאה ברכות

וגם גבי יבי"א ח"ה אין ראיה שמה שכתב מרן הגרע"י היה אחרי עדותו של הגר"ד שגם שם זה מה שכתב בגליון ואפשר שחזר בו. אלא ממה שכתב "כן העלתי בתשובה" לכאורה מזה יש להביא ראיה שהרי היה לו למרן הגרע"י להודיע לגר"ד יוסף שבתחילה כתב תשובה שלא לברך ושחזר בו.