תוכן לאחרונה על ידי ינון חורי

אחד שבירך בניסן בארץ ישראל ובאותה שנה (דהיינו בתשרי שעדיין לא הגיע ט"ו בשבט או עדיין לא היתה התחדשות חדשה, דהיינו נשירה של העלים וצמיחה חדשה) טס לברזיל וברך שם שוב ברכת האילונות

אחד שבירך בירך בארץ ומברך שוב בברזיל

ברמה של במדבר סיני?

וע"ע מה שכתב בזה הרה"ג בנימין חותה כמדומני בשם מרן הגרע"י זצוק"ל.

חזק וברוך על השאלה, מחילה על העיכוב, הייתי טרוד ולא היה לי זמן להשיב. ראשית נקדים ונאמר, שקושיא זו אינה קושיא על עיקר הראיה של מרן, שכן עיקר הראיה ממה שמקשה ומתרץ הירושלמי, דמשמע שההיתר הוא היתר גמור וכנ"ל. ועוד נקדים שז"ל היפה מראה (דף קנה דפוס ונציא ש"ן) שהביא מרן הגרע"י וכן בערוך לנר...

להשלמת הענין פסחים נד:

בתחילה מביא מרן תוספות סתום שהביאו את הגמרא בבלי שמעילה הוא דליכא הא איסורא איכא ושבירושלמי דייק מאשה בוררת וכו' שקול מראה וריח אין בהן משום מעילה והיינו שבפועל נשים היו בוררות לאור של עצי המערכה. ויישבו שבוררת לאו דוקא אלא יכולה היתה לברור. ופירש מרן דברי התוספות שהבבלי חולק על הירושלמי שאין...

כמדומני ששם הרב הכותב חולק על מרן בדעת הרשב"א וכמדומני גם ברא"ה. והביא השגה על מרן שגם השיג הגר"מ מאזוז בשו"ת בית נאמן. אבל צריך לעיין בזה אם היתה כונת מרן לענין שלא ירדו לסוף דעתו.

חלק כד המשד"ר- משחא דרבותא סי תפד

נ.ב.. אפשר לומר שבמקום חילול ה' לא העמידו חכמים את דבריהם. מה גם היה לה נס, כך שיש איזה הוכחה שזה רצון ה'

ואפשר ששם היה ענין בהנקה להוכיח שהבן הזה ממנה מ"מ היה כאן מניעת חילול ה' שאמרו שהבן לא משרה כי היא לא יוכלה להוליד. וחילול ה' דוחה גזרה דרבנן שעדיין לא נגזרה. כנלע"ד.

לפי הילקוט שמעוני ניחא, דא עקא בב' המדרשים האחרים שהבאת כתוב, שמי שבא לא לשם שמים נתן לו ממשלה בעולם הזה ולכא' זה יותר גרוע מסתם עובד ע"ז פשוט

משלי כה כג