תוכן לאחרונה על ידי ינון חורי

לא דיבר עם האחיינים שאמרו זאת, לא מוכרח שהוא היה שם.

אמנם עדיין הגר"י אומר שלא יברכו באולם ובבית מלון בשבתות חתן ובשאר השבע ברכות מלבד החתונה. ואפשר שהוא עדיין לא בירר את זה כדבעי לדחות עדות זו או לבאר אותה ולכן נקט בשתיקה

שמעתי שוב אני בפשטות שומע בדגש אבל אני מבין שאפשר לשמוע גם ברפה. אני מקוה שאני יצליח להשיג משהו ברור יותר. על כל פנים ממרן הגרע"י שומעים בברור שזה דגוש. (עכשיו שמעתי גם החזן ציון יחזקאל שאומר בדגש). לא מוכרח שהרב סותר עצמו, אלא שאפשר שיש הסבר לומר כך ויש הסבר לומר כך. דהיינו שיש מקום לומר...

חזק וברוך. וגם הוא מברך כך. לענ"ד שאם נמצא בכמה וכמה סידורים כן, וגם רוב ככל העולם נוהג כן וכן המדקדקים בכלליהם אז מסתברא יש לזה איזה מקור. וכידוע שבתפילה יש ענינים שבגללם משנים את כללי הדקדוק (אם כי יש מח' בזה אבל לכא' כך המנהג פשוט) וזה החידוש שגם הגר"מ מאזוז בירך כך (וראיתי עוד הבדלה שעשו...

ברוך ה' יגעתי ומצאתי להגר"מ מאזוז שמברך עם "ב" דגושה. (שמעו בדקה 14:00 בערך). https://vod-ykr-org-il.s3.eu-west-1.amazonaws.com/MP4/201607_maran.mp4 ותכל תלונות מעלי כי מנהג זה לא של שוטים. אני מאד מאמין שגם מרן הגרע"י מברך כך. ואשמח אם משהו יעלה לנו הבדלה של מרן.

מסורת תימן אני לא חושב שזה ספרים לא מדויקים. וכן ראיתי שניקד גם אחד מגדולי התמנים בדור שלפנינו בספר משניות שמנוקדות על פי מסורת תימן. וראיתי בסידור בית עובד הוצאת אהבת שלום שמנוקד ב"בית רפה" ואולם במקור בסידור בית עובד (ליוורנו תרמ"ח) ה"בית" היא דגושה. וכן בסידור בית דוד ושלמה (ירושלים תרצ"ד)...

התכונתי לגר"מ מאזוז שהבאתי. לא שמענו שהעירו על אלה שמברכים בדגש. ומה שתאמר בבורא "פּרי" אע"ג שזה אחרי אהוי כך תאמר בעשבי בשמים. וכבר הבאתי ספרים שמציינים מנהג זה לפני כמאתים שנה לא זכור לי שהגר"מ מאזוז העיר על ענין זה. גם הרב עזריה בסיס זצוקK כך בירך...

אע"ג שדיחתם אותי בגלל זה הגר"מ מאזוז אני מביא כאן בדקה 3:35 בערך. שגם אומר כן. אבל כבר קראתם לסברא זו דחויה. אני מקוה שאמצא הבדלה וכיו"ב של ת"ח גדולים ונראה איך הם מברכים.

יש מקומות שאתם צודקים, אבל כאן לענ"ד כאן כן יש להביא ראיה וסרכי נקטו, ועוד כבר אמרתי לך פוק חזי מאי עמא דבר לך לכל אחד כמשיח לפי תומו שיברך בשמים תבדוק כמה מהם יברכו ברפה. דוגמא ראשונה משה חבושה אין למדים מכל אחד אבל רק הרעיון שהדבר מצוי ושיש מנהג כזה ולא מופרך כמו שנראה בסידורים.

וכן אחיו הגדול הגר"א יוסף ראה כאן משניה 25 בערך וכן הרב בוטבול (שיחסית משתדל לדבר בשפה מדוקדקת) וכן שמעתי את מרן הגרע"י בשיעור הלכות מאה ברכות שאומר כן. ואין לומר שכאן הם לא מדקדקים אבל כשהם מברכים הם מברכים עם ב רפויה. שזה דוחק. ותן תלמידי חכמים שלידך בשמים ותראה איך הם מברכים. ואני בטוח...

חדשים ראיתי וכנראה שהם הולכים על פי הדקדוק. אגב ראה כאן (דקה 2:28) שהגר"ד יוסף אומר עם ב דגושה.

אמנם יש מנהג ביין להגיד "פּרי" . וגם בזה יש מנהג כזה. ברוב הסידורים המודפסים (כולל איש מצליח וכונת הלב) כתוב ב רפויה. אמנם מצאתי מהגר"מ מאזוז זצוק"ל שכתב, וע"ע כאן וכאן (ש"ס מנוקד על פי מסורת התימנים) וכן בתכלאל של הרב יוסף קאפח (אמנם באחרים שיצאו לאור בשנת תשכב ועוד כתוב ברפויה) סידור...

לאחר שיש לפנינו הוראה ממרן משנת תשע"ב מה שאנו יכולים לומר כפי שהזכירו כאן, שלכל היותר בירך אשר ברא והגפן. שהרי מה שהתיר לברך כגון מגילה מפלג המנחה לא עשה מעשה, ונתן למישהו שיברך כ"ש היכא דס"ל (אמנם מחמת המנהג וכן מנהג רבותיו מ"מ כך הוא מורה לאחרים) דסב"ל, קשה יותר ויותר לומר שהוא בירך ברכות...

וכן נהגו בישיבת פורת יוסף כותל. (דברי שלום תלמידי הרב שלום כהן). וכן כתב ר' שריה דבליצקי בקונטרס יעננו בקול בפרק האחרון גבי עת צרות שנכון לעשות כן בארץ ישראל ושכן הנהיג בבית מדרשו. מקורו מהנ"ל.

וברכו זה מספיק להבין שמרן לא היה מהמברכים. והיה להם להשמיע טובא שאף הוא בירך.