תוכן לאחרונה על ידי ינון חורי

אכן על מעשר של פירות ירקות

אני צריך סיפור מזמנינו בענין הנ"ל בין זמנינו. תודה רבה

מצ"ב יבי"א ח"ד או"ח סי' ד וח"ו או"ח סי' טז וכן הוא בח"י או"ח סי' נד

שמעתי בשיעור שהרב אמרת כן לא זוכר בשם מי

בבקשה

מ"מ יש להזהר בזה לא יודע אם זה קשור אבל זכר לדבר ר' חיים סופר האשכנזי אני חושב שהיה חי בהונגריה

ודעת מרן הגרע"י ובודאי שבשאר מאכלים יברך האוכל צריך להיות מאוכלי הפת ובפשטות גם במזונות שאין מברכים שבע ברכות אלא על פת. כמבואר שם. ודו"ק בדעת מרן הגרע"י. ובהערה כתב גבי מי שלא אכל כלל,

מעניין מאיפה המקור שלהם שבחלאב וא"י לא היו אומרים את כל הנוסח. (ואף שהוא מסתבר כי ממה שחיפשתי לעת עתה המקור הקודם לנוסח הזה הוא בב"א וכנ"ל). נ.ב. בארחות מרן לא נכנס לזה כלל.

ובמקום צורך בדר"כ (שזה סעודות גדולות) בלאו הכי חשיב לאלתר.

חזו"ע שבת ח"ד הל' טוחן ה"ח עמ' רסה

כ"כ בזוהר. ולכא' התוספת הזאת מהבן איש חי ובעבודת עובדיה בשם מנהגי הרשא"ל עמ' 47 כתב, "ופעמים לא המשיך לומר למכלא עילאה קדישא"

איני נכנס לעצם הנידון רק ראה זה מצאתי תשובת הרמב"ם ומבואר שהשמן המדובר זה השמן שגזרו עליו חכמים בתחילה לאסור ואח"כ התירוהו כמבואר ברדב"ז ובכסף משנה שם. וז"ל הרמב"ם בתשובה מכון ירושלים

הא בהא תליא. ועוד יש להוסיף את המחלוקת האם שהחיינו תלוי בעיקר ההדלקה או לא, אם הוא היה המדליק. ודו"ק.

קושיא זו תקשה על הר"ן שהזכיר סברא זו, והיא לא נזכרה בגמרא. וכדי ליישב את הר"ן ולכא' סברת הר"ן חזקה עד מאד, נראה לומר פשיטא לגמרא שכל ההסתפקות הוא מצד שאע"פ שהוא דין דאורייתא מכל מקום אינו נדחה לגמרי אלא באיכות, פרסומי ניסא עדיפא. (ואפשר שהוא משום שיש בה קידוש ה'. ונקדשתי בתוך בני ישראל).

דין י – עובר דירה או המתחתן בחנוכה הנה מילתא אגב אורחא ראיתי להביא למה שכתב בספר אשרי האיש (פ"לט ה"יב. עמ' רסג) מקונטרס הלכות (עמ' 17 ועמ' לא) מהגרי"ש אלישיב זצוק"ל שמי שעובר דירה בחנוכה, אם בשעת ההדלקה הוא נמצא עדיין בביתו הקודם, ידליק שם, אף על פי שבלילה לא יישן שם. מפני שעכשיו זהו ביתו...