תוכן לאחרונה על ידי ממזרח וממערב

בחזון עובדיה ימים נוראים (עמ' קפב), בהערה ב למטה כתב מרן (הסוגריים במקור): (ובלילה השני של ראש השנה קודם שיבשלו יאמרו "המבדיל בין קודש לקודש" בלא שם ומלכות. ע' משנה ברורה סי' רצט אות מ, ובכף החיים שם אות נח) עכ"ל. ויודע אני שעפר אני בחיי, אבל לא יכלתי להתאפק, הרי בביצה ד: מבואר שאכן רב אסי הבדיל...

וגם יש ספר מהבן איש חי ע"ז 'מלאך הברית'

האם משהו יכול להסביר איך אפשר לכתוב מצה עשירה אמיתי על מצה שיש בה גם ביצים וגם מי פירות? הרי לדעת מרן החיד"א (ברכ"י תסב אות ו, מו"ב אות רטו) אין ללוש עם שתיהם ביחד. ברור שלדעת מרן מותר [וכך ההלכה בודאי], אבל המחפשים "מצה עשירה אמיתי" הלואי שיעשו גם לדעת ג"ע מרן החיד"א.

חזק וברוך! תזכה למצוות!

אין בזה שום דבר הצריך עיון. המעיין שם בפסח בציון יראה שדעתו שלא לומר שום תפלה מחמדת ימים (והמעיין בסידורים שלו יראה שמותר לומר אותם שהחמדת ימים מייחס לחכמים קדומים, כגון התפלה בחזרת הש"ץ בר"ה שמיוחס לרוקח) אבל הלימודים הוא אכן נוהג ללמוד.

אנא ממך, פרט הדברים. הרי בכל ספריו הוא מרבה להביא דברי החמדת ימים, ואף לומד הלימודים של חג הסוכות (בספר חמד אלקים) וליל שביעי של פסח, ואם יש התנגדות הוא רק לתפלות שכתב המחבר עצמו, עיין מה שכתב בספרו פסח בציון (עמוד יז-יט), ואיך יתכן שהוא יתנגד לאמירת פרק תהלים רק מפני שמקורו בספר חמדת ימים?

כונת השואל היא פשוטה. אכן הדפיסו יחוה דעת גדול, אבל כמו ששמעתי מהמפיץ עשו זה רק פעם אחת וכבר אזל זה עידן ועידנין ואין להם שום תכנית להדפיסה עוד הפעם בגודל זה, אם עדין יש באיזה חנות, מהר וקח.

ידוע שיש בתוך הכה"ח במהדורה הישנה ציונים בכת"י לספרי יביע אומר, כנראה ממרן. אני משתמש כמה שנים במהדורה חדשה, ומשום מה (לא מעניין אותי הטעם) הוסרו הגהות אלו. האם יש למישהו רשימה מלאה מההערות. (לדוגמא, בסי' רצ אות יב ציין ליביע אומר ח"ב סי' יח במהדורה ישנה, ובמהדורה חדשה ליתא)

האם יש ילקוט יוסף איסור והיתר (ג"כ)?