בראש ובראשונה אודיע כי רוב המקורות שלי לקחתי מהמאמר שהובא בקובץ בית ישראל -מונסי תשנ"ז
דבר שני, אין חולק שחלק מהספרדים בשנים האחרונות לא אמרוהו [וכפי שאביא זה לא מנהג כולל], אבל לענ"ד הרי כשיש מנהג שהצביעו עליו כל רבותינו הספרדים והחיד"א בראשם אין שום סיבה שלא נחדש המנהג אם אין בו בעיה הלכתית
ודבר שלישי ואחרון, כבר כתבתי פעם שהחכם מוצפי יש לו התנגדות עזה לכל מה שמקורו מהחמדת ימים ואולי חושב שגם מנהג זה יצא משם, אבל באמת שהמנהג הזה נזכר בספרים שנדפסו לפני החמדת ימים במקומות אחרים לגמרי ואי אפשר לומר שזה ממנו
בראש ובראשונה שלשת המקורות הקדומים למנהג זה מלפני יותר מ300 שנה מובאים בספרים הבאים שם טוב קטן, זכירה, וספר המוסר
הצג קובץ מצורף 25730
עוד מקור נפלא מסידור שערי רחמים [דף כד בחלק השני של הספר] לאחד מגדולי המקובלים בעל ספר טור ברקת
הצג קובץ מצורף 25731
וכעת נצטט את דברי מרן החיד"א, ועדויות שכך נהגו במקומות הספרדים
סנסן ליאיר סוף הספר, ומורה באצבע סימן לז
הצג קובץ מצורף 25732
והנה עדויות נוספות מסלוניקי, ג'רבא, וטריפולי, ומהר"א חמוי שמקורו מאר"ץ
הצג קובץ מצורף 25733
עדות נוספת על מנהג סלוניקי מעיד בספר דרך ישרה [שנדפס על ידי מכון שובי נפשי]
הצג קובץ מצורף 25735
וזו לשון מרן הבא"ח על מנהג חברון וסלוניקי
בן איש חי שנה ראשונה פרשת פקודי
ו. אחר תפלת ערבית אומר הש"ץ קדיש תתקבל ושיר למעלות ואחריו קדיש יהא שלמא וברכו. וכתבתי לעיל בפרשת כי תשא דפה עירנו נוהגים לומר כאן רבנן ברכו את ה' המבורך, שמוסיפין לומר רבנן, ואח"כ עלינו לשבח בכוונה גדולה. ונוהגים פה עירנו לומר אחר עלינו לשבח ודוי ומזמור שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון ואחריו קדיש, אבל בעה"ק תוב"ב לא נהגו לומר ודוי ולא המזמור הנז'. וכמדומה לי ששמעתי טעם למנהג הודוי פה עירנו כאן הוא במקום ודוי דאומרים על המטה. וכתבתי להרה"ג מהר"א מני נר"ו להודיעני מנהג עה"ק תוב"ב, וכתב לי דבעה"ק חברון תוב"ב נוהגים לומר אחר ערבית ודוי ושיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וקדיש, והוא שמע שם שזה המנהג נתייסד שם ע"פ רב שבא מעיר שאלונקי והיה שם חולאים גדולים ומיתה פתאומית וחלם צדיק אחד שיתקנו ודוי אחר ערבית ותתבטל הגזרה וכן עשו ונתבטלה, מאותו זמן נוהגים כן בשאלונקי יע"א, ובבואו לעה"ק חברון ת"ו הנהיג אותם בכך, ובערבית שאין בה ודוי אומרים שיר המעלות בלבד וקדיש, ומר"ח אלול עד ש"ע אומרים אחר שחרית וערבית מזמור אורי וישעי ואחריו קדיש עכ"ד נר"ו:
עוד מצאתי על מנהג ירושלים בספר שו"ת עשה לך רב חלק ה - שאלות ותשובות בקיצור סימן כה שכותב:
(אגב, גם קהלות הספרדים בירושלים נוהגים לומר אחרי עלינו - לשבח מזמור "לדוד אורי וישעי ממי אירא", ואומרים אחריו קדיש "יהא שלמא", וגם לזה לא ידעתי שום מקור).
בהמשך אביא בל"נ מקורות נוספים על מנהגי קהילות הספרדים בזה