תוכן לאחרונה על ידי ממרן עד מרן

לא הבנתי מה ההבדל בין היום ללילה הרי גם בלילה הם עונות אמן קודם ששתה המברך, ומה לי שיש עוד ברכה בלילה לבין ברכת הגפן שיש בבוקר

קודם כל יש כמה ראיות מהפוסקים "שמשחקים מותרים בשבת" ואף לגדול , ואביא ב' דוגמאות שמצינו דשרי א. בסי' של"ח גבי משחקים דאסרום מצד מקח וממכר , דמשמע כשלא משחק לשם להרויח שרי. ב. וכן המשחק שמופיע ברמ"א והמ"א משחק עם עצמות דהוא משחק של חכמה וכדנקט הר"א ששון והביאו המ"א, והתיר המ"א לעשותם מכסף לכבוד...

עיין כאן - דנכתב על עניין זה של "אבנר תלמיד הרמב"ן" אם זה נכון הסיפורים עליו. אולם מה שכן יש גבי "אבנר" שהשתמד - יעויין כאן - דהובא אודותיו

ברור אבל רק בזמן בית המקדש לעת עתה שאנו כאלפיים שנה בגלות בלי ביהמ"ק נתבטל מנהג זה האשכנזים עשו "זכר" למקדש את שמחת בית השואבה , והיום גם הספרדים נוהגים בזה בגללם ובעקבותם

לא צריך להגיע לחליפה קצרה גם "פראק" מקורו מהאשכנזים והיום נראה לי שכל הספרדים הרבנים [90 אחוז] נוהגים בזה לכל השנה , לא רק כמו קיטל של יו"כ שזה פעם בשנה.

כוונתך שהמקור של זה הוא מהמהרש"ל ע"פ איך שהבין את הר"י ברונא - שהוא הבין שטלית לבנה צריכה להיות כולל התפרים וכו'. אך בחו"ל כל מי שיראה תמונות הן של "מרוקאים" והן של "טוניסאים" "חלאבים" "ועיראקים" יראה שלכולם היה פסים שחורים. אלא שבארץ נכנס בשנים האחרונות [היינו 40 שנה בערך] שהרבה מהספרדים...

ישנם מלא מנהגים שמקורם "ממנהגי אשכנז" , ואעפ"כ כל הספרדים נוהגים בז ההאידנא. אם זה דוגמא בשמחת תורה - שמעלים כל הקרואים לתורה החל ממנהגי אשכנז, וכן עליית כל הנערים וכו' הוא ממנהגי האשכנזים, וכן חתן תורה ובראשית החל ממנהגי אשכנז. מנהגי "שמחת בית השואבה" שעושים בחול המועד סוכות הובא ממנהגי...

אין כרגע עמדי התוכל לצטט לי או להעלות את העמודים הרלוונטים??

אני אחלק את דברי לשניים א. איני יודע את פשר כוונתך לחלק בין ספרדים ואשכנזים. כי מצינו לכמה מחכמי הספרדים שכתבו להחמיר בכ"ש כשזה קלי הבישול , כאשר נביא דבריהם בהמשך. ולא זו בלבד - אלא שגם מהב"י כך איתא להדיא. ב. נראה דמי שכתב והמציא את הכלל על "ביצה" שעינינו הרואות שיש לה תוצאה בכ"ש , הוא גם...

זה מתוך ספר "פרקים בתולדות יהודי בבל" ח"ב עמ' 431

הכי פשוט שבעולם תקח מנה חמה שזה בעצם אבקה תעשה אותה בכ"ש , ותראה שיש תוצאה והה"נ בשאר האבקות

והה"נ יש מציאות שכל דבר שהוא אבקה הוא מתבשל ויש לו תוצאה של בישול גם בכלי שני ולכן אין כאן "ספרדים ואשכנזים" אלא פשוט צריך לראות בעין ותו לא מידי

כשתגיד לי אתה מדוע אתה מחמיר בביצה בכלי שני, הרי אתה לא אשכנזי?? אז אני יענה לך מה ההבדל בין ספרדים לאשכנזים לעניין כלי שני.

מה לא נכון ומה הקשר ספרדים אשכנזים אם יש תוצאה לכו"ע זה אסור , וכמו ביצה שכשיש תוצאה כולם אסרו וכי תחלק בין ביצה אשכנזית לספרדית?? מה הקשר כו"ע מודו שאם יש קלי הבישול אזאי שייך בו בישול אף בכלי שני

נו ביצה זה הראיה הכי טובה - שאם אתה רואה דבר שהוא מתבשל אסור לכו"ע גם ב "הל" הה"נ אתה יודע שהיא מתבשלת אף בכ"ש , כי זה אבקה טחונה והיא הרבה יתר גרועה מביצה ובכלל מאתיים מנה כדי שייתן טעם הוא צריך לבשלו עם הקפה , אם לא יבשלו עם הקפה זה לא יהיה הטעם הרצוי, ולכן יש רצון בבישולו