תוכן לאחרונה על ידי ממרן עד מרן

אין הבדל בין אם אני רואה תוצאה, ולבין אם אני יודע שיש תוצאה. העלי תה שמצויים היום הם כתושים וטחונים, וודאי שם שיש מציאות של בישול המבחן הפשוט שתעשה- תקח מנה חמה שזה בעצם עשוי מדברים טחונים דק, ותיצוק עליהם מיים רותחים מכלי שני, ותראה את תוצאת הבישול, ותראה שזה ראוי לאכילה. ממילא- הה"נ בעלי תה...

יש אפשרות להעלות ע"י שומר מסך או משהו אחר - כדי שיהיה אפשר לראות?? כי אצלי רואים רק מסך לבן ותו לא

על איזה שנים אתה מדבר? וכן האם על הבוקר או אחה"צ כי פשוט הר' אריה בוטבול הנ"ל [אביו של יהודה בוטבול] היה מלמד בבוקר שנים "בשתילי זיתים"

מצויין וע"ז דיברתי שאז הדתות היו כ- 700 שקלים [עיין את השתלשלות העניינים , ואז תחסוך לעצמך איזה אי הבנה]

חזרת לימי הביניים דיברו כאן שהיו באופוזיצייה - היינו בממשלה הקודמת [אגב שכחת לציין מי היה ראש הממשלה אז]

איני יודע באיזה כולל למדת ומה עשית אך אני מקבל כבר שנים רבות דתות בנפרד וכשהיו באופוזיצייה קיבלו באיזור 700 מידי חודש

אני חושב שכבודו טועה תשאל כל בחור שישב בכלא מה הוא היה רוצה לראות ואת מי היה שמח לראות ולפגוש אני בטוח שאין ספק - רק רבנים ראשי ישבות וגדולי ישראל שבאים לחזק והפוך- בכזה מצב לפגוש ח"כ זה בגדר בזיון

אע"פ שטענתי לעיל שהרי להלכה קיי"ל דלא בעי מעין מלאכתו הראשונה אך שוב לאחר העיון נראה לי, דכן יש היתר בעטיפות נייר, אך לא בכל מקרה, כאשר אבאר. והוא- דגם הריטב"א מודה דלהלכה לא בעי בשברי כלים מעין מלאכתו הראשונה, וכדכתב גופיה שם. רק מוסיף הריטב"א- דבמקרה שיש בו מעין מלאכתו הראשונה יש בו תוספת...

זה כן נוגד את ההלכה כי יסוד של הריטב"א הוא שבשברי כלים בעינן "מעין מלאכתו הראשונה", ועפי"ז חילק בין מחט למחצלת ואז לפי חילוקו יצא לנו היתר שאם זה מעין מלאכתו הראשונה שרי אך אנן קיי"ל- דלא בעינן כלל מעין מלאכתו הראשונה, אלא שהנושא הוא- האם בפועל משתמש בזה או שזה רק ראוי וזהו ההבדל שבמחט כיון...

לא הבנתי יש הלכה למעשה סעיף מפורש שנפסק ואתה מוחק בגלל שיש ריטב"א? בכל דבר יש מח' ראשונים אך אזלינן בתר מה שנפסק

אם בפועל לא משתמשים זה כבר לא בגדר כלי ואסור בטילטול, וכמו שציינתי לעיל - בסוגייא של מחט דשם קיי"ל "להלכה" ולמעשה, שכיון שאין עושים איתה עוד תשמיש כשניטל חורה אע"פ שראוייה להוציא ממנה קוץ אינה כלי ואסורה בטילטול

זה נכון לפני מעשה אך אחרי מעשה שכבר הכל גלוי וצפוי??

נראה לי שהגדר הוא אם עושים זאת בפועל, ולא רק אם זה ראוי שהרי גם מחט שניטלה חורה קיי"ל שהיא מוקצה אע"פ שאפשר להוציא עמה את הקוץ וטעם הדבר- שמסתכלים האם דרך העולם להשתמש עם זה עוד שימושים או לזרוק ולכן שונה מחט מדין שברי כלים- כי הכל הולך אחר דרך האנשים האם עושים עם זה עוד דברים או שדרכם לזרוק

ברור שעדיף גם לדון פה כי יש פה חברים "חדשים" שלא ראו את הדברים ולכן חשוב לחזור על הדברים

בוא נפשט את מה שכתבת למקרה אחר, ואז נדון בדברים. ונקדים – שמה שכתבת במס' 5 6 7 זה כפילות ולא עוד צירופים, כי הכל מתנקז למקום אחד , האם יש כאן מצטמק ורע לו. ועכשיו נתחיל כל מה שכתב בצירופים שייכים ג"כ במקרה של "מרק" שנתבשל מע"ש והצטנן ועתה רוצה לחממו בשבת בפלאטה [מבלי ליכנס לנושא של "חזרה"...