תוכן לאחרונה על ידי ממרן עד מרן

אגב הבחורים שנעצרו משפחת "יצחקוב" אולי הינך מכירם?, או דשמא שמך בדוי?

הפלג כבר הכריז בבוקר על יום הפגנות מחר

זה דברים ידועים ויש חוברת מפורטת על כל העבודות שנעשים שם, כולל גם לפי הצריכה, כמה כמות פחמים צריך וכו' ולפי כמות הצריכה וכמות המשתמשים כך שריפת הפחמים ועוד ועוד

עדיין זה לא מובן ההיתר כי בגלל פיקוח נפש היה מספיק לצמצם 80 אחוז לפחות מהצריכה של העבודה לחשמל, ולא היה צריך כזה הרבה עובדים וכן לא צריך כמות של שריפת פחמים אך מכיון שאתה ואני ושכמותינו משתמשים בחשמל גם בשבת אז זה דורש לחברת חשמל להגביר את העבודה שלא יקרוס החשמל דהיינו- אתה כביכול בזה שמשתמש...

עדיין זה יותר חמור כשאתה משתמש בחילול שבת בתוך שבת מאשר לבקר באתר שמחלל שבת ואתה רק מבקר בו ביום חול ולסיכום שני הבדלים א. בחשמל אתה משתמש בו בשבת, ואילו כאן אתה ביום חול ב. בשבת אתה נהנה מגוף החילול שבת, ואילו כאן אתה רק מבקר ולא נהנה בגוף החילול שבת

בוא נאמר שמי שמשתמש בחשמל בשבת שנעשה ע"י חילול שבת ונהנה ממנו "בשבת גופא" - ודאי ודאי שהנושא הזה לא מתחיל להיות קשור אליו כי הוא בשבת עצמה משתמש בדבר שנעשה בו חילול שבת - אז פתאום הוא נזעק על מקום שמחללים שבת האם יוכל לבקר בו ביום חול??

אגב מה שציינת שיש הבדל בין סעיף י לסעיף יג אני לא הבנתי בתוך סעיף יג- בהתחלה כתוב לא לומר תתקבל, ומיד אחר זה במה שהדגשת כתוב לומר תתקבל האם לא הבנתי משהו? בסעיף יג?

במקום לתת ציונים תעיין פה ותעיין שם בוא תביא דוגמא של פוסקים מכל הדורות שהתייחסו לפוסק בגלל המוצא שלו לא היו דברים כאלה מעולם מזמן הר סיני ואני מדגיש- מה שלא קשור למנהגים, ומה שלא קשור למח' של שו"ע ורמ"א וכד' אלא סתם מחלוקות בין הפוסקים השונים לדורותיהם, מעולם לא היה כדבר הזה שבדקו את המוצא...

לא הבנתי מה לא מדוייק יש מח' מציאותית בין הראשונים מתי היה החורבן, או לייתר דיוק כמה שנים היה ביהמ"ק השני האם 420 שנה ובשנה זו נחרב הבית או בשנה שלאחמ"כ אז איפה לא מדוייק לחולטין שכתבת?

מה שעומד מאחורי זה זה המח' בין הרמב"ם לר"ת באיזה שנה היה החורבן. כי הגמ' שמחשבנת את השנים של ביהמ"ק נוקטת שבית המקדש השני עמד 420 שנה והמח' האם בשנת ה- 420 שנה נחרב וכך סבר הרמב"ם או שעמד 420 שנה ובשנת 421 שנה נחרב, וכך סבר ר"ת א"כ הסידורים שכתוב שהשנה היא 1956 זה כשי' ר"ת והשני כהרמב"ם ומי...

לא ראיתי באף בעל כלל מימות נתינת הר סיני עד הלום שיש הבדל בין פוסק אשכנזי לבין פוסק ספרדי מה שכן יש הבדל- הוא במנהגים, או כלפי מח' שו"ע ורמ"א אך מה שלא קשור למנהגי ספרדים, ולא קשור למח' שו"ע ורמ"א, לא תמצא בעולם שום אחד שיגיד לך ללכת אחר איזה פוסק בגלל מוצאו אלא אך ורק- לפי הראיות והסברות...

וודאי שקראתי וע"ז כבר השבתי לעיל ואוסיף עוד לבאר שאינך צודק בדבריך- לאור העובדה שרוב פוסקי הספרדים המקורות שלהם הם מהפסוקים האשכנזים השונים כאשר הרחבתי לעיל ותו- גם מרן גופיה בספריו הרבה מהפסקים הן לקוחים ממקורות של פוסקים אשכנזיים ללמדך- שאין קשר בין מה שכתבת לבין המציאות עצמה, כי בעניין...

עוד פעם אתה מערבב בין מנהגים ולבין פסקי ההלכה גבי המנהגים ודאי וברור ופשוט שצריך לילך אחרי מה שכתבו פוסקי הספרדים בזה אין חולק אני מדבר על פסקי הלכה באופו שאינו קשור למנהגים, וכן באופן שזה לא קשור למח' בין שו"ע לרמ"א כאן בכה"ג אין לנו להסתכל על מוצא ועדה, אלא על הסברא והראייה, ומי שמביא ראייה...

כיון שעסקת בסוגייא זו אעלה כאן מאמר קצר שראיתי בקובץ "תורת ציון" ח"ז מאמר גבי "חשמל בשבת", ובו אוסף ומביא הרבה מהפוסקים שסברו כהחזו"א שיש בזה איסור תורה [לאו דווקא בחוט להט אלא בעצם פעולת החשמל] והיינו- שהחזו"א לא יחידאה בזה [כמו שמרגלא בפומיה דאינשי]

כנראה לא למדת מימך בספרי מרן זיע"א כי אם היית לומד היית נוכח לראות שהרבה הרבה מפסקיו, המקורות הם מהפוסקים האשכנזים הן בהל' שבת- אגלי טל, תהילה לדוד, שביתת השבת, ועוד רבות רבות עשרות עשרות של פוסקי אשכנז לדורותיהם [עיין בהליכות עולם, וחזו"ע ותיווכח כדאמרתי]