עוד יש לדון דאיכא ס"ס להתיר
דלמא כתיבה אינה כדיבור, ודלמא מצוות צריכות כונה.
ואולם לסמוך על שניהם אינו יכול, דהיינו :
שאם יום אחד כתב ולאחמ"כ ספר בברכה דסמך על ס"ס דכתיבה אינה כדיבור ומצוות צריכות כוונה
ואם יום אחר שכח לספור, וכתב הספירה אינו יכול להמשיך לספור בברכה, דהוי תרתי דסתרי.