תוכן לאחרונה על ידי ספרדי גאה

איך נרשמים?

פרטים?????

רצונם של ראשי הציונות היה להיות עם חופשי בארצינו ולהעבירנו על דתינו וזה שברוך ה' מעז יצא מתוק, ומזימתם לא צלחה, צריכים להודות להקב"ה בכפליים אבל ודאי שלא ביום שחשבו לאבד את תורת ישראל לדורותיה

יש פה בלבול גדול לא נראה לי שיש חולק ע"ז שעולם התורה פרח לבלתי ישוער אבל מה זה עניין להלל ביום העצמאות הרי זה ברור שרצונם היה לעוקרינו מן הדת, ועד היום זה רצונם וחפצם וזה שמעז יצא מתוק, וחפצם לא הצליח, אין לזה שום עניין לומר הלל ועוד ביום אידם. תאמר הלל בב' באלול ותודה להקב"ה על שיבת עם ישראל...

לא הוסיף ברשימת האוסרים את חכם שלום זצוק"ל וכן את הגר"מ אליהו זצוק"ל

כתב בזה מרן רבינו שליט"א בהקדמה לספרו החדש ברכות ח"ג

באר דבריך מה הסברא לחלק, העניין הוא דממ"נ חיסר יום ומ"ש?

אמנם תורת המועדים כתב להתיר

מצ"ב

כמדומה שכ"כ מרן הגר"ע בחזו"ע לגבי ספירה בבה"ש שאם ספר בבה"ש ליום המחרת אינו יכול לספור שוב בבה"ש של יום הקודם ואין הספר תח"י כעת

עוד יש לדון דאיכא ס"ס להתיר דלמא כתיבה אינה כדיבור, ודלמא מצוות צריכות כונה. ואולם לסמוך על שניהם אינו יכול, דהיינו : שאם יום אחד כתב ולאחמ"כ ספר בברכה דסמך על ס"ס דכתיבה אינה כדיבור ומצוות צריכות כוונה ואם יום אחר שכח לספור, וכתב הספירה אינו יכול להמשיך לספור בברכה, דהוי תרתי דסתרי.

כתב שמי שכתב את יום הספירה יספור באותו יום ללא ברכה, וימשיך לספור לאחמ"כ בברכה וסמך ידו על דברי החזו"ע שמי ששכח יום אחד לספור וכתב את יום הספירה יכול להמשיך לספור בברכה האם מוסכם שחוששים לשיטה זו, או שמרן הגר"ע רק צרפם לשיטות שיוכל להמשיך לספור? מצ"ב

שמעתי שהשבת ישבות בעיר "אופקים"

ע' כאן שביאר שאין בדברים אלו ממש

חשיב מלאכת אומן ? ראיתי שכ"כ הגר"י רצאבי שליט"א טו] לגהץ בגדים במגהץ חם לצורך המועד, מותר בלא שום שינוי. אבל אין לעשות קפלים חדשים כגון "מכפלת", שזהו מעשה אומן. וכן מותר לצחצח מנעלים במשחה לצורך המועד, אבל אסור לתקן מנעלים שנקרעו. וכ"כ הגר"ע פריד שליט"א אך לא מצאתי התייחסות בחזו"ע וילקו"י