אסביר קצת על אותם הנוהגים כן, נובע הדבר מכך שביום זה הוכרז על מדינה ליהודים
ביום העצמאות התגלתה גבורתו ועצמאותו הרוחנית של עם ישראל, שהתבטאה ביכולתו להכריז הכרזה עצמאית, הכרזה הנובעת מפנימיותו, וזאת בלא לפחד מהגויים.
פגיעות רבות פגעה הגלות בעם ישראל. אולם נראה כי הפגיעה החמורה ביותר אינה הפגיעה הפיזית, אלא הפגיעה הרוחנית. כאשר אנו לא מולכים בעצמינו, ברגע שאנו נמצאים תחת שלטון גויים, אין ביכולתינו ליצור יצירות ללא התחשבות ברוח הגויים. במקום להיות עם שמנהיג את הגויים, עובר עם ישראל בגלותו למצב של מגיב למעשיהם של הגויים. על הפסוק "ועבדתם שם מעשה ידי אדם" אומר רש"י "משאתם עובדים לעובדיהם, כאילו אתם עובדים להם". עם ישראל בגלות אינו יכול ליצור יצירות שהן עצמיות לו, הוא חי את חייו בהתחשבות במה שיאמרו הגויים, והרי זה כאילו הוא עובד אותם.
יום ה’ באייר יכול לחול בימים: שני, רביעי, שישי ושבת. באותן שנים שיום העצמאות חל ביום שישי או שבת, יש חשש סביר שמסיבות יום העצמאות וטכסיו יגרמו לחילול שבת פומבי, לפיכך הוחלט על פי בקשת הרבנות הראשית, שכאשר יום ה’ באייר יחול ביום שבת או ביום שישי, יחגגו את יום העצמאות ביום חמישי (ג’ אייר או ד’ אייר). לאחר מכן נוכחו לדעת כי גם כאשר יום העצמאות חל ביום שני, ההכנות ליום הזיכרון שמתחיל במוצאי שבת גורמות ליהודים רבים לחלל שבת, לפיכך הוחלט על פי בקשת הרבנות הראשית שיום הזיכרון ויום העצמאות ידחו ביום, כך שיום הזיכרון יחול בה’ אייר ויום העצמאות בו’ אייר. יוצא איפה כי בפועל, מתוך ארבעה ימים שיום העצמאות יכול לחול בהם, בשלושה מהם מקדימים או דוחים את קיומו.
וכבר מצינו שמחמת חשש טלטול שופר ולולב בשבת ביטלו חכמים את מצוותם. ולכן כאשר חל ראש השנה בשבת, אין תוקעים בו בשופר. וכן כאשר חל יום ראשון של סוכות בשבת, אין נוטלים בו לולב. הרי שביטלו מצוות מהתורה כדי שלא יגיעו לחילול שבת. אולם את עצם היום שהוא מדאורייתא אין לשנות. אבל ימים שנקבעו על פי חכמים, דוחים או מקדימים.
כאשר פורים חל בשבת, ביום שישי קוראים במגילה ומחלקים מתנות לאביונים, בשבת קוראים את הקריאה בתורה ואומרים ‘על הניסים’, וביום ראשון עורכים סעודה ושולחים מנות (שו”ע או”ח תרפח, ו, מ”ב יח, להלן יז, ה). וכאשר תשעה באב חל בשבת, דוחים את התענית ליום ראשון (ועי’ שו”ע או”ח תקנא, ד; תקנד, יט).
וכן לגבי יום העצמאות, הכל לפי התקנה, שבאותו יום שהוחלט על פי נציגי הציבור והרבנות הראשית לחוג את יום הקמת המדינה
אכן מעניין שגם מועד הכרזת המדינה הוקדם כדי שלא לחלל שבת. שכן מועד פקיעת המנדט הבריטי היה בליל שבת בשעה שתים עשרה בלילה, אלא שראשי מועצת העם לא רצו להכריז על הקמת המדינה תוך חילול שבת, על כן הקדימו את ההכרזה ליום שישי בצהרים – ה’ באייר.
