תוכן לאחרונה על ידי תלמידו של מרן!

משנ"ב ר"ס ס"ק ו' וביום ה' מקפידין שלא ליטלן מפני שהצפרנים מתחילין לחזור ולצמוח ביום ג' לגלוחן וא"כ אין זה תיקון כבוד שבת שחוזר לצאת. לא משמע בזה איסור גמור.

זה לא מדוייק שאסור ביום חמישי. אין בזה איסור גמור.

לקצור עומר - י"ד ניסן - מותר. ט"ו ניסן - אסור. ט"ז ניסן - מצוה. י"ז ניסן [איירי כשחל בשבת] - חייב מיתה.

מרן הראשל"צ עדיין עם כובע קנייט'ש...

אומרים בנוסח לשם יחוד שזו מצות עשה מן התורה??? אומרים מצות עשה של ספירת העומר, ומצות עשה היינו אפילו מצות עשה דרבנן וכמו שהבאתי לעיל הרבה מקורות לזה, ואצרף שוב. בית הבחירה (מאירי) מסכת נדרים דף לט עמוד ב מצות עשה מדברי סופרים לבקר את החולה אורחות חיים חלק א הלכות ברכות וכל מצות עשה מדברי סופרים...

אינו תחת ידי, אשמח אם יעלו ציטוט. עכ"פ ודאי שהסומך על מש"כ הבא"ח אינו טועה ח"ו.

עוד כתבת טוב להשמיט מנוסח הלשם יחוד את הפסוקים, וצ"ע מה חסרון יש בכך שיאמר "כמו שכתוב בתורה וספרתם לכם וגו'", ואין בזה משום בל תוסיף, כיון שאף אם מצוה זו מדרבנן אין כוונתו אלא שמצוה זו היא כמו שכתוב בתורה, אך אינה מדאורייתא.

כתבת להשמיט בלשם יחוד את המילים "מצות עשה", וצ"ע דהא מצות עשה שייך אף על דברי סופרים. בית הבחירה (מאירי) מסכת נדרים דף לט עמוד ב מצות עשה מדברי סופרים לבקר את החולה אורחות חיים חלק א הלכות ברכות וכל מצות עשה מדברי סופרים בין שהיא חובה כגון מקרא מגלה והדלקת נר שבת ונר חנוכה בין שאינה חובה כגון...

ולכן אם היו גדולי תורה שאומרים לי שזה חמץ - לא הייתי אוכל. בדיוק כמו פפושדו.

נגד מרן? מחמיר יותר ממרן? הרי היו רבנים גדולים שאסרו זאת וטענו שזה חמץ גמור, כגון הגר"מ אליהו, הגר"א בקשי דורון, ועוד. לא מרביצי, לא משוכנזים, טוענים שמדובר באיסור כרת. יש מצוה לאכול פפושדו? זה כתוב בתורה איפשהו? אותי לימדו שבספק דאורייתא מחמירים, ולכן מרן קודש הקדשים זיע"א היה מותר לו לאכול...

מי הם הפוסקים? אשמח למקור מדוייק.

אז לזרוק את המכונה?

השאלה היא, יש אומרים שחובה לתת לאומן יהודי שיקלקל את המכשיר ויתקנו בחזרה, ואז זה נחשב כלי של ישראל. אני שואל האם חובה לעשות כן, או שיש פוסקים שהקילו בזה [אם יש מקורות בענין זה, אני ישמח לקבל, תודה רבה!].

אם אפשר להביא מקורות מהפוסקים ולא רמזים בעלמא, זה נוגע לי הלכה למעשה ממש.

מי אמר שאם זה לא אפשרי אין צריך טבילה?